קהילה - היצירות של קקלויי
|
|
|
|
|
סיפור חדש: שבט משני הצורה פרק 1
|
02/06/2020 |
שלום מיקמקים כאן קקלויי!
והים.... הסיפור החדש! אם לא קראתם את הכללים והדברים החשובים שצריך לדעת בשביל לקרוא את הסיפור, תדפדפו קצת אחורה ביצירות שלי ותקראו את היצירה הזאת. וגם יש לי עוד שני דברים ששכחתי להוסיף ביצירה:
1/5) אני הולכת לספר על שבט אחד, אולי רק על אחד, אבל יש עוד מלא שבטים, כולם מסתתרים ביערות.
2/6) כשמשהו חשוב ממש קורה, מצלצלים בפעמון שנמצא באמצע השבט.
עכשיו כשגמרתי לחפור, בואו נתחיל בסיפור!
---------------------------------------------------------------~פרק ראשון~
"יולייי!" צעקה קייטי. שיחקנו מחבואים ביער. קייטי ממש טובה בלהיות הסופרת, היא מצאה את ניקי והיא יכולה להשתנות לחולד! אבל אותי, למרות שאני עדיין לא יכולה לשנות צורה, היא לא מצאה. אני הכי טובה במחבואים ותופסת. וזה לא שאני לא יודעת מה הצורה שלי, אני כן יודעת, זו צ'יטה. אני פשוט לא מצליחה לשנות צורה. עדיין לא התחברתי לצ'יטה. לא היה לי צורך בה. או משהו כזה. זה לפחות מה שסבתא אומרת. לפתע, מצמרת העץ שעליו אני מתחבאת, אני רואה את קייטי. אני ממהרת לרדת למטה ובדרך אני מקימה קצת הרבה רעש. קייטי בטוח שמעה אותי, אבל אין סיכוי שהיא תגיע לעמדה שלה לפני. אני מזגזגת במהירות בין העצים, מגיעה לשבט שלנו שנראה, טוב, כמו מקבץ מבולגן של אוהלי ענק. אני מגבירה מהירות ומבהילה את התאומות הקטנות, לילי ולילו. אבל זה שווה את זה, אני מגיעה איזה שני מטר לפני קייטי. "אחת-שתיים-שלוש-קיי-טי!" אני פחות או יותר צועקת. ניקי כבר עומדת שם ביחד עם דניאל ונייט. קייטי עוצרת ומתנשפת כאילו הרגע גמרה מרתון ואני מתנשפת כאילו רק רצתי במדרגות. "אין סיכוי שהחיה שלך היא לא צ'יטה." אמרה קייטי, צחקתי, "כן" הסכמתי איתה. "יולי, את חייבת להשתתף בתחרויות השנה," אמר נייט, הוא יכול להשתנות לתנשמת. נענעתי בראשי לשלילה "אמרתי לך, אני לא משתתפת." " אבל למה?" שאלו ניקי, דניאל קייטי ובעיקר נייט "את בטוח תנצחי." נאנחתי "אמרתי לכם כבר למה, אני לא רוצה להיכנס לזה."
על כל הדיאלוג* האחרון אני חייבת לכם הסבר. התחרויות מתרחשות כל שנה, יש שם משחקים כמו: תופסת, מחבואים, הורדות ידיים, מחניים, דגליים וגם כסח. בכל שנה יש בדרך כלל מנצחים חדשים, חוץ מחמישה ילדים מעצבנים שתמיד מנצחים. זה כבר שנתיים שכל הילדים יודעים שכל מי שיגש למקצה של: הורדות ידיים, ריצה, טיפוס, כסח, וכדורסל יפסיד. ובכל זאת, הילדים עדיין מתחרים שם.
פתאום נשמע צלצול פעמון רם, פעמון השבט. דניאל, שיכול לשנות צורה לזאב, הסתכל על כולנו ואמר, "בואו." התחלנו ללכת לרוץ אל עבר אמצע השבט. פילסנו דרך בין כל האנשים הלחוצים שיצאו מן אוהלי הבית שלהם, תדמיינו אוהל, רק שיש לו מלא חדרים והוא בגודל של בית. זה מה שזה. כולם מילמלו, " מה קרה?..." או, "למה מצלצלים?..." תבינו, הפעם האחרונה שהפעמון הה צילצל, זה לא היה טוב. אני, קייטי, נייט, ניקי ודניאל לא דיברנו, לא היה לנו מה להגיד. היינו לגמרי מבולבלים. כשהגענו אל אמצע השבט ראינו את הצ'יף, אישה חכמה וזקנה שעמדה על בימת עץ עגולה שנמצאת ליד הפעמון. "תקשיבו כולם!" אמרה והקהל השתתק. "משהו נורא קרה," המשיכה "לוק נעלם." כולם קפאו. לוק הוא ילד בן שש ואין אף אחד ששונא אותו, זה בלתי אפשרי. "מה קרה לו?" שאלה פתאום מישהי בעודה מנחמת את אימו ואחיו הגדולים של לוק, אבא שלו לא בכה אבל נראה שזה מה שבא לו לעשות. "כמה זמן הוא כבר נעדר?" שאל מישהו והצ'יף ענתה, "שלושה ימים, ואין לנו מושג איפה הוא."
סוף פרק ראשון
זה היה הפרק הראשון. אם אם אהבתם בבקשה תיתנו לייק תגובה ועוקב, זה ממש חשוב לי וזה ממש מעודד.
עד לפעם הבאה, קקלויי ( ^ _ ^ )
|
|
|
|
|
|
125
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22/06/2020 14:43 |
אמלי45639 |
7
|
מושלם!
אהבתי מאוד
איזה כישרון!!! |
|
|
|
|
|
20/06/2020 10:24 |
שיוש4מוש |
6
|
ואוו קראתי את זה וזה מושלם!
את להמשיך עם זה!.
יש לך כישרון אנק! |
|
|
|
|
|
15/06/2020 08:25 |
לבור5 |
5 |
|
איזה מהמם!!! אשמח לפרגון ועוקב גם ביצירה שלי! |
|
|
|
|
|
03/06/2020 15:55 |
קקלויי |
4 |
|
לידיעתכם אני עובדת על הפרק השני. פשוט בהתחלה לא רציתי לפרסם אותו כאן.... אז עדיין לא כתבתי פרק שני. בכל מקרה, תודה! תודה! תודה! (^_^) |
|
|
|
|
|
02/06/2020 16:19 |
אנה5366 |
3 |
|
איזה יפה זה את יכולה לעשות פרק שני??? |
|
|
|
|
|
02/06/2020 15:21 |
גיסטיק |
2
|
|
זה. פשוט. מדהיםםםםםםם!!!!!! |
|
|
|
|
|
02/06/2020 14:29 |
אמלי45639 |
1
|
|
מ ו ש ל ם !!! |
|
|
|
|
|
|
|
