|
מצריים - סיפור לכתב אורח
|
21/06/2020 |
פרק 1 -אור-
אין מצב שאני נותן ללירז לספר את החלק הזה, כי אני העיקר בו.
הי, אני אור והסיפור שאני ולירז נספר לכם הוא על... מצריים, אז ביום ראשון שעבר טסנו למצריים, הזמנו לנו צימר ליד קבוצת פירמידות. והכל התחיל כשיצאנו מהמטוס, כשירדתי במדרגות מהמטוס ראיתי על אחת המדרגות ציור מצרי של מישהו מצרי עם כתר מאש נלחם בנחש, חשבתי שזה סתם קשקוש של איזה מישהו משועמם והמשכתי ללכת...
אחרי שפרקנו את כל הדברים וניסינו להבין משהו מהטלוויזיה (ללא הצלחה) יצאתי החוצה וישר הלכתי לאחת הפירמידות, ומה אתם חושבים שילד רגיל יעשה כשהוא יראה פירמידה? נכון מאוד, יטפס עליה, וזה גם מה שאני עשיתי. כשהגעתי לקצת אחרי האמצע הרגשתי איזה שהיא אבל רופפת, אבל המשכתי. ואז עוד פעם הרגשתי אבן רופפת, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם בפעם השמינית זה כבר היה לי מוזר והחלטתי לנסות להוציא אחת, וזה עבד! הוצאתי עוד כמה עד שהיה פתח מספיק גדול בשביל שאני יוכל להיכנס. אחרי כמה זמן שהחשבתי אם להיכנס או לא החלטתי להגיד ללירז, אבא (איתי) ואמא (מורן). ירדתי בטיל מהפירמידה, טסתי לצימר וקראתי לכולם, "בואו, אפשר להיכנס לפירמידה!!!" ואז קלטתי שאני מדבר רק אל לירז, "מה?" שאל לירז, "גיליתי דרך להיכנס לפירמידה אחת! איפה אמא ואבא?" עניתי לו מהר, "אמא הלכה לקניות ואבא הלך לקנות כרטיסים לבאולינג, יעדת שיש באולינג בשמונה דולר כאן?!." ובמילים האלה לירז טס החוצה לפירמידה...
פרק 2 -לירז-
בסדר אור, דיברת מספיק, ובכלל אתה לא יכול לספר על הנחש, אופס, עשיתי לכם ספוילר.
אז כמו שאור אמר אני טסתי לפירמידה, רק שלא ראיתי שם שום חור או משהו שאפשר להיכנס דרכו, אז חיכיתי לאור, כשאור הגיע שאלתי אותו, "איך נכנסים לפירמידה?" "תטפס," הוא ענה לי, אז טיפסתי. אחרי שכבר היינו ממש גבוהים אור עבר לצד אחר של הפירמידה ואז ראיתי את החור, אור נכנס לתוך הפירמידה ואני אחריו, היינו צריכים לטפס חצי הפוך עד למטה. כשהגענו לרצפה הייתה לנו הזדמנות לראות מה יש בפנים, יותר נכון, לאור הייתה הזדמנות לראות מה יש בפנים כי אני פתאום נמשחתי אחורה...
***
מה שמשך אותי היה כנראה נחש, אבל נחש ענקי, על העור של הנחש היו ציורים מצריים מוזרים כמו אישה עם ראש לביאה ומישהו עם ראש ציפור... הנחש גרר אותי למתחת לאדמה עד שהגענו לאולם גדול כמו מגרש כדורגל אבל במקום שערים היו כלי נשק מפוזרים על הרצפה במקום דשא היה כלום. אני איכשהו ריחפתי באוויר ואז הבנתי ש... אני בתוך מקום שבו יש שתי חורים לעיניים (עיניים בגודל שלי) שדרכם אני ראיתי את כל זה, הסתובבתי וראיתי שמש. כן, שמש, זה היה כדור בוער יותר גדול ממני, אז זה שמש במאה אחוז, שמש קטנה יותר נכון. אז בקיצור חזרתי להסתכל דרך החורים ראיתי את הנחש יורק חומר שחור מהפה על המקום שבו הייתי ואז שמעתי קול אומר "מעאת" והחומר השחור נעלם, ואז שמעתי את הנחש אומר משהו מוזר במצרית עתיקה אבל עכשיו נראה לי שחפרתי לכם יותר מדי אז קדימה אור.
פרק 3 -אור-
תודה רבה באמת שאתה נותן לי לדבר באמצע חלק מותח, אני בטוח שהקוראים מתים עליך.
אז בקיצור הנחש נלחם במה שלירז היה בתוכו שהתברר שהיה גוף של מישהו עם כוחות מטורפים ואז הם נלחמו ונחלמו ונלחמו נלחמו ונחלמו ונלחמו נלחמו ונחלמו ונלחמו וזה היה נראה שזה נגמר בתיקו ואז לירז קם. והבין שהוא נרדם באמצע הטיפוס למטה ונפל, אבל לא ממש מגבוה, מגובה מטר בערך.
***
בוא נחזור קצת אחורה, לחלק שהערתי את לירז, ניערתי אותו במשך דקה עד שהוא התעורר סוף סוף. "מה?" הוא שאל, למרות שלא אמרתי כלום, "נפלת אחרי שירדנו והלכת לישון." אמר אור בלי רגש, רק את החלק האחרון הוא אמר בצחקוק. ואז לירז קם וראה את הפסל שניצב בתוך הפירמידה, הפסל הזה היה מוכר לי מאוד, הפסל היה נחש עצום שנלחם במישהו עצום, זה היה נראה שה"מישהו" יורה כדורי אש על הנחש והנחש יורק משהו שחור. כמו בציור על המטוס. "אני מזהה את הנחש הזה!" אמר לירז "אני ראיתי אותו בחלום שלי עכשיו!" "מזתומרת?" שאלתי, אבל זה לא היה לירז שענה לי, אלא קול קשוח מאחורה; "זאת אומרת שהוא ראה אותי ואת אפופיס נלחמים." אני ולירז הסתובבנו וראינו את אותו בנאדם שראינו בפסל. עכשיו אני יעביר את המושכות ללירז.
פרק 4 -לירז-
תודה אור.
הייתי בשוק כשראיתי את הפסל ועוד יותר הופתעתי כשראיתי את הבנאדם של האש במציאות, "מי אתה?" שאלתי בקול קצת רועד. "אני רַע ," אמר הבנאדם כבר לא בקול קשוח אלא בידידות, מהשהיה מוזר, כשבנאדם אומר שהוא רע בדרך כלל הוא אומר את זה ברשעות. (אני סתם מבזבז כאן מילים אז אני יתקדם בסיפור.) הוא ראה שאנחנו קצת מפחדים ואמר "אתם לא צריכים לפחד, רַע זה השם שלי, אני לא רשע, אני טוב, יותר נכון, שליט הסדר." ואז אור שאל "אז למה לשליט הסדר קוראים רַע ?" רַע חייך ואמר שהוא אל מצרי ושבמצריים רַע זה לא מילה. אני לא חשבתי שהוא משקר או משהו לגבי זה שהוא אל (מה אתם מצפים מילד שנכנס לתוך פירמידה וראה חיזיון של אל ונחש נלחמים וראה פסל שאין מצב שהיה אמיתי כי כדורי האש והחומר השחור ריחפו באוויר) אז שאלתי אותו "מי זה אפופיס?" רַע הפסיק לחייך ואמר "אפופיס הוא הנחש שאתה רואה כאן בפסל והנחש שראית בחיזיון, אפופיס הוא נחש הכאוס, היצור הכי מרושע בהיסטוריה שרוצה שהעולם לא יהיה עוד עולם. אפופיס כלוא בדואת וכל ערב מנסה לברוח אבל הוא לא יכול כי כל ערב אני נלחם בו ומשאיר אותו בדואת, אם אני לא יצליח לדחוף אותו בחזרה לדואת כמו שאני עושה בכל ערב הוא יוכל לברוח ולירוק כאוס על כל העולם, ולא יהיה עוד עולם." זה היה חתיכת הסבר, חשבתי "ומה זה הדואת?" שאלתי. רַע לא ענה לי ופשוט הוציא מהאוויר ספר בצבע כחול-זהב וזרק אליי את הספר "אם יהיו לך עוד שאלות תבדוק בספר."
רק עכשיו אני קולט כמה חפרתי לכם אז הגיע הזמן לתת לאור לספר.
פרק 5 -אור-
למה נתתי ללירז לספר את החלק הזה? עכשיו אני נזכר שזה היה חלק טוב, הייתי ממשיך לספר אבל שיהיה.
לי לא היה סבלנות עד שרַע יגיד לנו למה הוא הגיע אז שאלתי [כן,לירז, אני יודע שהייתי חוצפן שהעזתי לשאול את זה] את רַע "למה באת?" רַע חייך ואמר "הנה מישהו שמבין מה העיקר, גם אלים מזדקנים, אבל בדרך כלל הם לא מתים מזקנה, אבל אני כבר נלחמתי באפופיס יותר מאלף פעמים ואני כבר עייף מכל הקרבות האלה, מה שאומר שאני צריך לנוח לאיזה יומיים, ובזמן שאני לא כאן אפופיס יוכל לברוח, אבל אם מישהו ימשיך להילחם בו בזמן שאני נח לא יהיה לי מה לדאוג. יש לך מושג למה באתי?" עכשיו הבנתי, רַע רוצה שאני ולירז נילחם באפופיס. הסתכלתי על לירז וראיתי שגם הוא הבין את האמת המעצבנת, "אנחנו נצטרך להילחם באפופיס?" רק ווידאתי, וגיליתי שצדקתי, "כן," אמר רַע . "למה אנחנו?" שאל לירז, רַע ענה תשובה מוזרה "אתם חצי אלים."
***
"אתם מוכנים?" שאל רַע , "בערך." ענה לירז, התשובה שלו הייתה די נכונה כי היה לנו רובים שרַע קרא להם -רובי רַע - שהכילו את הכוח של רַע , רַע נתן לנו הסבר כללי על הרובים, "זה כמו לייזרטאג רק שזה יורה אש ולבה מהכפתורים האלה," רַע הצביע על שתי כפתורים בצד ימין של הרובה "והכפתור הזה לקרני אור שידחפו את אפופיס." רַע הצביע על כפתור בצד שמאל של הרובה "וזה המגנים." רַע הביא לאור ולירז שתי מגנים צהובים "כשתלחצו כאן" רַע הצביע על כפתור בצד הפנימי של המגן "הם יקרנו כמו השמש ככה שהכאוס לא יפגע בכם."
GO LIRAZ
פרק 6 ואחרון -לירז-
אז רַע הסביר לנו איך להשתמש ברובים וכל זה ועכשיו היינו צריכים לפתוח שער לדואת ושם להילחם עם אפופיס, רַע בדיוק פתח את השער והלך ואני אמרתי לאור "ואם לא ננצח?" אור לא הסכים שלא ננצח ואמר "אנחנו ננצח." ואז זה קרה, ראש נחש עבר דרך הפתח לדואת והתחלנו לירות, אני קצת מובך להגיד שהתעלפתי על המקום... אבל זה מה שקרה, אבל תסתכלו על הצד החיובי, לפחות יש לי יותר זמן לספר לכם מה קרה לפני;
רַע אמר "אתם חצי אלים." ואני שאלתי "מזתומרת?" סבא של אמא שלכם הוא אני, וסבא רבא של אבא שלכם הוא אני, זה דבר נדיר מאוד צאצאים לאותו אל משתי הצדדים."
***
אז אמרנו לאמא ואבא שאנחנו הולכים לישון ואז יצאנו דרך החלון לפירמידה ושם קרה מה שקרה שמביך מאוד שאני לא יגיד שוב. [תפסיק לצחוק, אור!]
***
כשקמתי גיליתי שאני במיטה בבוקר בצימר שלנו, אור כבר התעורר וחיכה לי בפנים כועסות בסלון ושאלתי "ניצחת?" אור הנהן.
אז זה בערך כל מה שקרה אז בוא ניתן לי ולאור ביחד להגיד לכם בי.
-אור-
בי, ואני מקווה שמחר לירז לא יירדם לו שוב
-לירז-
בי, ואם גם אתם נתקעים באותו מצב כמונו אל תלכו לישון.
פרק 7 -אור-
הי, זה שוב אני אור, אני רוצה רגע לספר על הקרבות עם אפופיס (אם לירז היה יודע שאני מסר לכם הוא היה מספר אחריי את הפרק האחרון כי הוא כל-כך רוצה להיות זה שגומר את הסיפור.)
קרב ראשון
לירז נפל, ולי לא הייתה בררה אלא לתקוף. יריתי ברובה אבל כדור הלבה נבלע במערבולת כאוס שאפופיס ירק לכיווני, הרמתי את המגן ומערבולת הכאוס התפוגגה, צעדתי אחורה, כשאני מתכנן לי בראש תוכנית, העפתי את המגן כמו פריזבי אל אפופיס. אפופיס חטף ואני המשכתי לירות לבה ואש. ממש לפני הזריחה כבר הייתי עייף מלהילחם אז פשוט דחפתי אותו עם הקרני אור. (OR=rule)
קרב שני
אני ולירז נכנסנו בערב לפירמידה עם בטן מלאה (מהמבורגרים) ועשינו כמו שרע עשה אתמול, שרטטנו עיגול על הרצפה ואמרנו משהו בערבית, השער נפתח, ובדיוק ראינו זנב ענקי עובר את המקום הזה, אני ולירז הסתכלנו זה על זה וזה היה ברור לשתינו. (זה על זה, וזה... כל הזמן זה...) איחרנו. אפופיס עוד כמה דקות יברח מהדואת וישמיד את העולם...
קרב שלישי
הי, זה לירז, כן, נכון, אני, לירז המלך, עליתי על אור, נכון שאני מלך? נכון?
פתאום מישהו אמר מאחורינו "זה באמת לא טוב," שתינו הסתובבנו, וראינו אל (אני די בטוח שזה היה אל כי היה לו ראש של דוכיפת, וזיהיתי אותו מהציורים על אפופיס.) "מי אתה?" שאלתי "הורוס." ענה דופי (אתם מבינים? דוכיפת, דופי.) "אני יכול לעזור לכם למצוא את אפופיס." דופי הרים אותי ואת אור גבוה מחוץ לפירמידה והתחלנו לעוף בטיל, "אתה בטוח שאתה עף בכיוון הנכון?" שאל אור "במאה אחוז." אמר דופי.
קרב רביעי
איך אפופיס היה מתאר את זה?
שתי הילדים והדוכיפת חיסלו אותי לנצח, :(
ואיך אנחנו היינו מתארים את זה?
קאבום, סטלאש, פיו פיו, "חיסלנו אותו!!!"
מה היה באמת?
נחתנו על ריצפה ואז אני ואור הוצאנו את הרובים, ירינו אבל אפופיס גם תקף, כשהכאוס והאור נפגשו היה פיצוץ, ואז דופי החטיף לו בראש ואנחנו ירינו לבה ואש ואז אפופיס נעלם. ואז כולנו צרחנו "חיסלנו אותו!!!"
לכתיבת הסיפור נדרשו איזה 10 ימים
|
|
מוקדש
ל כולם | |
|
|
