|
רוח הרפאים המסתורית - סיפור לכתב אורח
|
22/06/2020 |
פרק ראשון – דברים מוזרים
לפני שנים רבות , בעיר קטנה היה בית ספר.
יום אחד בבית ספר , שמעתי שילדים אומרים שיש רוח רפאים בחדר אנגלית.
בהתחלה לא האמנתי , אבל אז הלכתי לחדר אנגלית, וראיתי שהכל מבולגן והמזוזה לא במקום.
המזוזה הייתה במזגן , כל החדר התבלגן , המקרן התחיל להחליף סרטונים , ושמעתי צחוק מרושע.
פרק שני - מה זה?
אני לא האמנתי , חשבתי שחייב להיות לזה הסבר אחר.
קצת פחדתי אז אמרתי לחברי עומר , שיבוא איתי לחקור את החדר מחר.
יום למחרת עומר לא בא , אז הייתי צריך להיכנס לבד.
אחר כך בהפסקה , חברי בן אמר לי שהוא גם רוצה להיכנס איתי.
אחר כך שני חברי , שגיא ונועם , רצו לשחק איתי , אבל אז שסיפרתי להם שאני הולך לחדר אנגלית הם שמרו שאף אחד לא היכנס אליו.
פרק שלישי – חוקרים , מתחבאים ופורצים
שאני ובן הלכנו , גם חברי אלון רצה להצטרף , אבל חברו ברק לא עזב אותו אז בסוף הוא לא הצטרף.
בגלל שהיו שם שומרים , היינו צריכים לעלות לחדר אנגלית ממדרגות אחרות.
עלינו מהמדרגות ונכנסנו לחדר אנגלית.
ראיתי שקופסא של דפי צביעה נמצאת מעל מיכל מים במקום על השולחן והמזגן נדלק מעצמו.
אבל כשראינו שהדלת נפתחת רצנו להתחבא שלא יראו אותנו.
פרק רביעי - רואים אותה
שהתחבאתי עם בן , לא האמנתי למה שראיתי , זו הייתה רוח רפאים.
רצתי לספר לאלון שראיתי אותה , אבל הוא לא האמין.
שחזרנו מההפסקה נכנסתי לחדר אנגלית לשנייה וראיתי ספר מעופף.
פרק חמישי – כולם מתחילים להאמין
אמרתי לאלון להיכנס איתי מחר ולראות , והוא הסכים.
הלכנו לראות אותה אבל היא לא הייתה שם , אבל כשהייתה הפסקת חשמל אמרתי לאלון שנלך עכשיו.
יצאנו מהכיתה והלכנו לחדר אנגלית , הלכנו למקום שבו הייתה הרוח , והיא הייתה שם.
הראתי אותה לאלון והוא התחיל להאמין.
אחר כך כל הכיתה האמינה , והחלטתי שזה מספיק , צריך ללכוד אותה.
פרק שישי – לוכדים אותה
יום למחרת , שבאתי לבית ספר לא היה שם אף אחד.
הלכתי לחדר אנגלית וגם הוא היה ריק.
התחלתי לפחוד , ופשוט יצאתי מהבית ספר , אבל לפני שיצאתי ראיתי אותה , הרוח חסמה לי את הדרך.
הייתי צריך להביא שואב רוחות , אבל חשבתי לעצמי , מאיפה אני ישיג שואב רוחות?
לפני שהיא פגעה בי , רצתי להביא שואב רגיל.
שאבתי אותה אבל הייתה לי עוד משימה , למצוא את תלמידי בית הספר.
פרק שביעי – מחפשים את כולם
יצאתי לחפש אותם , חיפשתי בכל מקום , אבל לא מצאתי אותם.
היה רק מקום אחד שלא חיפשתי בו , המרתף הגדול של הבית ספר.
כולם ידעו שהמרתף היה המקום הכי מפחיד בבית ספר , אבל לא הייתה לי ברירה והייתי חייב להיכנס.
נכנסתי לשם ולא מצאתי אותם , אבל אז נגעתי בלבנה אחת והיא זזה ופתחה דלת.
שהדלת נפתחה ראיתי את כל החברים שלי , ואת כל תלמידי הבית ספר.
אחרי כמה ימים של פחד מרוח רפאים , הפחד נגמר.
הסוף!
|
|
