|
ההפסקה הכי הכי...-לכתב אורח
|
22/06/2020 |
שלום, אני זואי ורציתי לספר לכם סיפור שקרה לי.
אני יכולה לקרוא לו עצוב ואני יכולה לקרוא לו שמח.
אבל לאחר שאספר לכם תחליטו אם הוא עצוב הוא בעצם שמח. בואו נתחיל.
סיפורנו מתחיל ב-1.2.20
היה זה יום גשום וסגרירי בבית הספר.
הייתה זו הפסקה אבל לא סתם הפסקה ההפסקה הכי מיוחדת!
כולן בכיתה לא יוצאות בגלל הגשם ולפתע צלצל טלפון המורה גלית הייתה זו אימי. המורה ענתה ואמרה:"שלום אימא של זואי, רצית משהו?"
אימי:"כן! אשמח אם תבשרי לזואי שנולד לה אח מלפני כשעתיים."
המורה:"בשעה טובה, אני אומר לה היא בטוח תשמח!"
המורה מנתקת ואומרת לי בקול שמחה:"זואי אמך התקשרה לבשר לך שנולד לך אח מלפני כשעתיים!"
והשבתי:" O.M.G! וואי אני לא מאמינה כמה זמן חיכיתי שיהיה לי אח קטן איזה כיףףףף!
ואז זה קרה, חישבתי מתי ישלו ברית ויצא ב- 9.2.20.
ניזכרתי שבאותו היום קבעתי עם יהלי (החברה הכי טובה שלי)!
אבל אני בטוחה שהיא תבין בכל זאת זו רק פגישה אחת מבין ה-100 שהולכות להיות.
סיפרתי את דבריי ליהלי ותגובתה של יהלי הייתה:"אבל קבענו מלפני חודשיים את לא יכולה להגיד נולד לי אח וזהו לא ניפגש!"
אני:"יהלי אני מבינה אותך אבל לא בכל יום נולד אח תביני אותי בבקשה!"
ולפתע נשמע צלצול סוף ההפסקה.
יהלי לא התייחסה אלי במשך היום וכשיהלי הגיעה הביתה פתחה את הקבוצה הכיתתית וכתבה:"מהיום חרם על זואי אני מעיפה אותה מהקבוצה וגם מהווצאפ!"
ובלי יותר מדי שאלות הבנות הסכימו.
לאחר כמה דקות נכנסתי לוואצאפ וראיתי:"את/ה כבר לא חבר/ה בקבוצה זו."
אני:"מה? למה? טוב אלך לשאול את חווה{ילדה מכיתתי} למה העיפו אותי.
מה איך?!? כל בנות הכיתה נמחקו לי מהווצאפ וגם מהקבוצה הכיתתית! טוב,כנראה קרה משהו לטלפון.
יום למחרת 2.2.20
הלכתי לחווה ואמרתי:"חווה משהו מוזר קרה לי לטלפון כל בנות הכיתה נמחקו לי מהווצאפ וגם מהקבוצה הכיתתית!"
אך היא לא השיבה.
שאלתי את אותה השאלה גם את טליה {עוד ילדה מהכיתה} אך לא השיבה גם היא.
בהפסקה התערערו מחשבות בראשי:"למה זה קורה לי? גם היום החלקתי על הרצפה הרטובה ואף אחת לא עזרה לי ראיתי רק סודות."
בסוף הלימודים חווה ניגשה אלי ואמרה:"רק שתדעי עשינו עליך חרם." ופסקה כאן.
לאחר שחווה אמרה לי את זה התאפקתי לא לבכות.
ולא לענות על שאלות בכיתה כדי לא לגמגם מבכי מול כולם.
כשחזרתי הביתה בסוף הלימודים התקשרתי אל יהלי והיא לא ענתה. התקשרתי שוב והיא לא ענתה. והתקשרתי והתקשרתי והתקשרתי והיא לא ענתה!
השארתי 169 הודעות בתא הקולי!
טוב, כנראה שחווה דוברת אמת חשבתי בבכי.
יומיים למחרת 4.2.20
בתחילת היום הבטתי אל יהלי מבט חסר אונים.
בהפסקה יהלי חשבה איך אני מרגישה אך הסיטה את זה מראשה ויצאה לשחק.
בסוף היום הבטתי אל יהלי עוד מבט כזה פשוט אומלל.
יום למחרת 5.2.20
יהלי ירדה אל סלון ביתה אמא שלה הייתה שם.
יהלי סיפרה את הדברים שעשתה לי לאמה ואמא שלה אמרה:"יהלי רוצה שאזכיר לך משהו?"
יהלי:"כן"
אמא של יהלי:"שאחיך רון {האח הקטן של יהלי} נולד את שמחת קפצת ולא היה שום דבר שהיה יכול לעצור את שמחתך! היא רק רצתה לשמוח תחשבי עליה ותחשבי על זה שגם את היית באותה סיטואציה דומה נולד לך אח ואת ממש שמחת אבל עליך לא עשו חרם...
תחשבי עליה רק תעשי מה שטוב לך."
יהלי חשבה על דברי אמה וניסתה להסיט את זה מראשה.
אך כל הלילה זה לא יצא לה מהראש ורק חשבה וחשבה ובקושי ישנה.
יום למחרת 6.2.20
בהפסקה יהלי ראתה שבנות הכיתה התאספו סביב השולחן שלי וראתה שהן לועגות לי ומעליבות אותי.
ויהלי לא יכלה לסבול את זה ואמרה:"מספיק!!!"
ולפתע הכיתה רבצה שתיקה.
ויהלי אמרה:"חשבתי על זה ושלי נולד אח קטן כלכך שמחתי וכלכך קפצתי מצחוק ולא היה שום דבר שהיה יכול לעצור את שימחתי!
ומה היא רצתה שרק תפרגנו לה על זה!?!? אני מודה גם אני חלק מזה אבל מספיק!"
שיהלי סיימה דבריה הלכתי אליה ואמרתי לה:"תודה!"
והיא השיבה:"סליחה על כל הבלאגן."
אני:"בסדר אני סולחת"
לאחר דבריה של יהלי בנות הכיתה הלכו לצד ולחשו:"היא התחילה את זה עכשיו היא רוצה שנפסיק?!?
היא הולכת לקבל את זה בפרצוף!!!"
ובנות הכיתה עשו על יהלי חרם.
יום למחרת 7.2.20
לא הגעתי באותו היום לבית הספר כיוון שהייתי צריכה לקנות בגדים לברית.
באותו היום יהלי הייתה שמחה בגלל שנפלה לה אבן מהלב.
בהפסקה בנות הכיתה התאספו סביב שולחנה של יהלי ויהלי שאלה:"למה אתן פה?"
ובנות הכיתה השיבו:"גרמת לנו להיות לא טובות כלפי זואי עכשיו גם את תשאי בתוצאות."
וכפי שאמרתי בנות הכיתה עשו על יהלי חרם.
אך באותו היום המורה גלית דיברה איתנו על הנושא "חרם"
והסבירה כמה זה עצוב להיות בצד ושלא מתייחסים אליך.
ובגלל זה פסקו את החרם על יהלי.
יום למחרת 8.2.20
חילקתי סוכריות לכבוד לידת אחי וכל בת ובת שאלה אותי:"למה את מביאה לנו אחרי מה שעשינו לך?"
והשבתי בחיוך❤️❤️❤️
לאחר חלוקת הסוכריות ניגשתי אל יהלי ושאלתי:"יהלי רוצה לבוא איתי לברית מחר?"
יהלי:"כןן אבוא בשמחה!"
יום למחרת 9.2.20 {הברית}
היה מאוד כיף חיכנו וחיכנו עד שיגידו את השם שלו ואז אמרו:" ויקרא שמו בישראל: דניאל."
מסר:"תמיד צריך לחשוב איך הצד השני מרגיש."
זהו כאן פוסק סיפורנו, זוכרים שבהתחלה אמרתי תקבעו אם זה עצוב או שמח?
אני חושבת שזה שניהם אבל כל אחד והדעה שלו.
נ.ב: אני יודעת שכבר העלתי את הסיפור אבל זה שכתוב. אם יש עוד טעויות אשמח שתכתבו לי בתגובות:)
|
|
