קהילה - היצירות של Alvin10
|
|
|
|
"החייזר בעליית הגג"- סיפור לכתב אורח
|
25/06/2020 |
פרק 1- זה אני!
----------------------------------------------------------
היי, אני טום.
אני ילד רגיל בחטיבה שאוהב אתגרים והרפתקאות, כמו כולם בערך...
השנים שלי בחיים עברו בסך הכל סבבה והאמת שדי כיף לי.
לא היו יותר מדי שיעורים, הכרתי מלא חברים חדשים ואפילו רומי מהכיתה הציעה לי חברות.
גם קיבלתי השנה ביום הולדת שלי טלפון חדש וממש התלהבתי...
ישר אחרי זה התקשרתי לכל החברים שלי כדי להשוויץ קצת בטלפון החדש.
אז מה? מותר לי... תאמינו לי שגם אם אתם הייתם מקבלים משהו חדש הייתם ישר רצים להראות לכל העולם... חחח זה החלק הכי כיף במתנות.
באותו יום אחרי היומולדת דוד שלי שאני הכי אוהב הגיע לארץ, הוא גר בחו"ל ואני בקושי רואה אותו אז נורא שמחתי.
פרק 2- הבייביסיטר
----------------------------------------------------------
אבל הרגעים שאני הכי שונא, זה כשאבא ואמא שלי יוצאים לבלות בכל ערב ביום שישי.
הם תמיד משאירים אותי אם איזו מטפלת שקוראים לה קרן.
היא נוראית ומעצבנת ולא אכפת לה ממני בכלל, היא כל הזמן יושבת לה מול הטלוויזיה עם הטלפון ואפילו שאני רעב היא אומרת לי "תסתדר לבד"...
ההורים שלי לא מקשיבים לי, הם חושבים שקרן היא המטפלת הכי זולה וטובה שאפשר למצוא.
אז לפני כמה ימים שוב ההורים שלי יצאו לבלות ושוב קרן המטפלת שלי הגיעה.
הכל היה כרגיל אפילו קרן הסכימה לי להיות קצת בטלפון עד שארדם.
פרק 3- רעשים למעלה
----------------------------------------------------------
אז ישבתי לי עם הטלפון ושיחקתי לי כמה שעות, עד שפתאום שמעתי רעש חזק מהקומה למעלה...
נבהלתי נורא! זה היה כמו ספר כבד, או ארגז גדול... משהו כבד נורא.
אמרתי יש למטפלת שלי והיא אמרה שכנראה דימיינתי את זה כי היא לא שמעה כלום, אז חשבתי שאולי זה באמת היה שום דבר.
המשכתי לשחק בטלפון עד ששמעתי עוד רעש. הפעם הוא היה קצת יותר חזר ושנייה אחרי זה שמעתי צעדים במסדרון.
שוב סיפרתי לקרן והיא אמרה שהיא עדיין לא שמעה כלום, אבל אני חושב שזה פשוט בגלל שהיא הגבירה את הווליום בטלוויזיה עד לעוצמה ממש גבוהה.
הבנתי שאין סיכוי שדימיינתי את זה, וישר רצתי למטבח, לקחתי מטאטא ביד ועליתי לאט לאט למעלה.
פרק 4- הרגע הכי מפחיד שהיה לי!
----------------------------------------------------------
עליתי במדרגות לקומה למעלה וכולי רעדתי מרוב פחד.
שהגעתי ללמעלה, הצצתי לכיוון המסדרון לראות אם יש שם מישהו.
לא היה שם אף אחד, אבל החלטתי להתקב טיפה יותר קרוב.
פתאום, בווווםםםם!!!!
נשמע רעש עצום, כאילו ארון שלם נפל על הריצפה.
הרעש הגיע מעליית הגג, הבנתי שבטוח מי שזה לא יהיה, הוא לא אדם טוב.
התקדמתי עוד קצת לכיוון הדלת וראיתי שהדלת הייתה קצת פתוחה.
הצצתי פנימה מלא בחששות ופחדים... חשבתי שזה לא יגמר טוב.
אבל מרוב הסכרנות שלי הייתי חייב להבין מה זה היה!
פרק 5- היצור
----------------------------------------------------------
פתחתי את הדלת וראיתי על הריצפה ערימת בגדים שמחסים משהו.
כאילו מישהו מתחבא שם, הורדתי לאט בעדינות את הבגדים.
ולפתע! ראיתי חייזר!!!!
כן חייזר אמיתי....
ישר צרחתי את נישמתי ומרוב שנבהלתי, אז גם החייזר נבהל ואז גם הוא צרח.
לא ידעתי מה לעשות, לקחתי ישר את המטאטא שבאתי איתו וכיוונתי על החייזר.
החייזר היה נראה מפוחד מאוד ונישכב על הריפצה.
באותו הרגע שמעתי את קרן המטפלת שלי שכנראה שמעה את הצרחות שלנו עולה במהירות לעליית הגג, איפה שאנחנו נמצאים.
ראיתי את החייזר ישר מחפס במהירות ובפחד מחבוא כדי שקרן לא תראה אותו.
הוא ניסה להיכנס למגירות, מתחת לשולחן, בתוך ארגזים.
פרק 6- לעזור לו? לא לעזור?
----------------------------------------------------------
ראיתי שהוא לא ממש מזיק ושהוא נראה די מפוחד.
הבנתי שאם קרן תראה אותו היא מיד תזמין משטרה או שהיא תרביץ לו.
אז החלטתי לעזור לו ולהגן עליו, אז ישר יצאתי מהחדר וחסמתי את הדלת.
קרן שאלה אותי "טום מה קרה? הכל בסדר? שמעתי צעקות..."
אמרתי לה "כן, כן הכל מצויין... אני רק משחק במשחק חדש שהורדתי לטלפון שלי והגברתי את הווליום קצת יותר מדי".
קרן נירגעה ואמרה "אהה, אז הכל בסדר".
היא ירדה ישר חזרה למטה, למרות שזה לא הפתיע אותי... היא כל היום מרוכזת בעצמה והיא גם לא חכמה במיוחד.
נכנסתי חזרה לחדר והתקרבתי קצת לחייזר, אמרתי לו
"הכל בסדר, אל תפחד, אני לא אפגע בך".
פרק 7- בסוף חברים
----------------------------------------------------------
החייזר חייך אליי ונירגע, הוא הראה לי שהחללית שלו התרסקה בשדא ליד הבית שלי.
הבנתי שהוא מבקש ממני עזרה לתקן את החללית שלו, אז ישר התקשרתי לעידו החבר הכי טוב שלי שהוא גם גאון במחשבים וברובוטים.
הוא היה נשמע מופתע בטלפון וחשב שאני עובד עליו אז הוא אמר שהוא בא רק כדי לראות שאני לא מותח אותו...
אחרי עשר דקות הוא הגיע וראה את החייזר, הוא כמעט התעלף.
אחרי כמה זמן ששפכנו עליו דלי של מים (חחח) הוא התעורר והבין זה אמיתי ולא חלום.
הוא מיהר והתחיל לתקן לחייזר את החללית שלו.
פרק 8- הסוף השמח!
----------------------------------------------------------
זה לקח קצת זמן אבל בסוף עידו הצליח, החייזר נתן לנו חיבוק גדול ואמר לנו בחייזרית: "@#!$%*)&/".
לא הבנתי כלום חחח אבל אני חושב שזה אומר "תודה".
החייזר נתן לי ולעידו אבן חלל בצבע סגול למזכרת.
עידו התרגש מאוד... משום שבתור מדען, לראות חייזר אמיתי זה היסטוריה...
החייזר נכנס לחללית שלו וחזר לגלקסיה.
זה היה היום המאושר בחיי.
חזרתי הביתה ועידו גם חזר לבית שלו, ראיתי שקרן נירדמה שוב מול הטלוויזיה, אבל זה לא הפריע לי.
כי הבנתי שבחלל יש לו חייזר בודד בדיוק כמוני, ואם הוא הצליח לעבור בין הגלקסיה, אז לשרוד עם קרן המטפלת זה כלום בשבילי.
|
|
מוקדש
ל מלך30059, יוטיוב, אליאנוש352, אלכסיס9234, ספסלי90, בילי8478 | |
|
|
|
|
|
|
36
|
|
|
|
|
|
|
|
|
26/07/2020 12:21 |
88ברזיל1 |
15 |
|
וואו! קראתי הכל זה מושלם הייתי מכניס עוד קצת עלילה אבל הכתיבה ואיך שאתה מתאר מה שהולך בסיפור זה פשוט מדהים! אולי תעשה סיפור המשך? |
|
|
|
|
|
05/07/2020 18:41 |
איגי1237ך |
14 |
|
מושלםםםםםםםםםםםםם |
|
|
|
|
|
05/07/2020 16:41 |
אגס6558 |
13 |
|
מושלם |
|
|
|
|
|
05/07/2020 16:40 |
אביחמיק8 |
12 |
|
וואוו זה הסיפור הכי טוב בעולם ובגלקסיה |
|
|
|
|
|
03/07/2020 20:14 |
בוב50800 |
11 |
|
היי, איך משתפים ציור? |
|
|
|
|
|
03/07/2020 19:08 |
בוב50800 |
10 |
|
זה ממש יפה!! |
|
|
|
|
|
02/07/2020 14:22 |
ספירה45 |
9 |
|
מממממממ |
|
|
|
|
|
27/06/2020 23:13 |
המעצבת18 |
8 |
|
ממש ממש יפה מקווה שתזכה בכתב אורח |
|
|
|
|
|
27/06/2020 21:10 |
מלך30059 |
7 |
יואא איזה כיף לי שהקדשתה לי תמשיך להקדיש לי טוב?
תשלח לי במיקטוק תשובה
זה ממש יפהה
אהבתי |
|
|
|
|
|
27/06/2020 17:42 |
נבוחמוד1 |
6 |
|
זה יפה |
|
|
|
|
|
27/06/2020 17:27 |
אוריה5993 |
5 |
|
סיפור ממש יפה וממש מושקע אהבתי |
|
|
|
|
|
27/06/2020 17:15 |
נבוחמוד1 |
4 |
|
מעולה |
|
|
|
|
|
27/06/2020 16:14 |
אגסי3096 |
3 |
|
יפה |
|
|
|
|
|
27/06/2020 13:07 |
ליבי2348 |
2
|
|
מושלם |
|
|
|
|
|
27/06/2020 12:29 |
לילו5 |
1 |
היי סיפור ממש ממש יפה ומותח...
מקווה שתזכה בכתב אורח |
|
|
|
|
|
|
|
