|
סיפור- "סיפורי אגדות מציאותיים"
|
23/07/2020 |
פרק 1- סיפור מהאגדות- הקדמה
מכירים את הסיפורים האלה,
הסיפורים שמתרחשים באגדות, כאלה שכל אחד יכול רק לחלום על סיפור שכזה.
אבל מה הייתם אומרים אם סיפור כזה יכל להתרחש גם בעולמנו,
העולם המופלא של מיקמק!.
פרק 2- סיום הלימודים
הכול התחיל ביום חמים וקיצי למדי,
האווירה החמה הגיחה כאילו משום מקום
ובכיתה של איזבלה שררה שתיקה ארוכה, כולם ציפו לסיום הלימודים חוץ מאיזבלה,
שדווקא אהבה את בית הספר.
לאיזבלה לא היו הרבה חברים, בשיעורים הייתה מרוכזת בשיעור ומקשיבה כאילו היה מנגינה נעימה המשתררת באוזנייה,
ובהפסקות הייתה קוראת ספר שהביאה לה הספרנית רינת.
כל יום בצהרי הערביים, אחרי בית הספר
הייתה הולכת איזבלה במעלה הגבעה, מתחת לגשר ומסביב לחנות הממתקים ו
הייתה מגיעה היישר אל המיקפה,
היא הייתה עומדת בפתח,
מסתכלת מעלה ומעלה
ותמיד עלה חיוך על פניה בכל פעם שראתה את השלט המהודר ועליו כתוב "מיקפה".
פרק 3- נפלאות הספרייה
כשהייתה פותחת את שערי המיקפה הגדולים
תמיד הייתה שרה, הקופאית, מחייכת אליה בחיוכה הרחב,
וכבר אז הייתה יודעת איזבלה,
שהספרנית הייתה ממתינה לה למעלה, היישר בספרייה.
כשהייתה מביטה בספרייה הגדולה והמופלאה, עטופת הספרים והידע, תמיד היו עינייה נפערות לרווחה
וכך הייתה מסיימת כל יום
כשחיוך מרוח על פנייה.
פרק 4- החופש מגיע!
החופש הגדול תמיד היה סבל בשביל איזבלה,
כל חבריה לכיתה היו תמיד מבלים במיקניון או בפארק המים שבקצה העיר,
אך לאיזבלה לא היו חברים כלל,
והספרייה שכל- כך אהבה
הייתה סגורה כעת
ולכן נאלצה איזבלה לשבת בביתה הזנוח,
וכל אשר היה לה היה דמיונה המופלג.
פרק 5- איזבלה כבר לא משועממת
יום בהיר אחד,
בין ימי הקיץ הלוהטים,
הודעה קפצה במחשבה של איזבלה,
ובה היה כתוב באותיות שחורות עבות
"רק הקיץ הזה! ספריית מיקפה נפתחת!!"
באותו הערב, את איזבלה כבר כמעט ולא היה אפשר לזהות,
חיוך התפשט על פניה
ואני יכולה להישבע שהחיוך הזה
היה מאוזן לאוזן ;)
*המשך יבוא*...
|
|
מוקדש
ל כולם | |
|
|
