|
המשך לסיפור של snowfox (קראו בתיאור)
|
06/08/2020 |
היי כאן אוריקון, והיום כתבתי המשך לסיפור של snowfox1. כאן תכלו לראות את הסיפור שלו ואחריו את הסיפור שלי, הרגיש לי מוזר לא לכתוב גם את ההתחלה.
_______________________________
פנסי הייתה מינימיקית מפונקת כשמה, שאהבה לרבוץ כל היום על כרית המשי הורודה והיוקרתית שלה ולטעום עוגות קטיפתיות שהביאה לה הבעלים שלה, אלכסיס, מבית הקפה.
לעומת זאת, סנוז היה מינימיק ישנוני והרפתקני כשלא היה נוחר ומתכרבל מול הסרט האהוב עליו "מיק-טיטאניק" שאותו ראה כבר 526 פעמים.
דבר שהיה משותף להם היה ששניהם היו מינימיקים עצלנים, ולכן שהגיעה הדפיקה בדלת אף אחד מהם לא מיהר לקום ולבדוק במה מדובר.
לבסוף, סנוז קם בפיהוק גדול, עצר את הסרט בפעם ה526 בו הוא רואה את הספינה טובעת (פנסי מעולם תהתה איך הוא לא משתעמם מלראות את אותו הסרט שוב ושוב), התמתח (מה שדרש מאמץ גדול למינימיק ישנוני) וניגש בעצלתיים לפתוח את הדלת.
הדוור מזמן הסתלק והשאיר על מפתן הבית מכתב שכתובתו לא הייתה ממוענת לאלכסיס או מיקיאוולי אלא דווקא לשני המינימיקים העצלנים.
סנוז הרים את המעטפה בפיו, משאיר מאחוריו פירורי פופקורן, הוא סגר את הדלת בקושי עם רגלו וצעד לעבר פנסי.
"נו מה זה?" היא שאלה בעוקצניות בעודה בולסת עוגת קומות סגולה וזעירה שהתפוררה על הרצפה באיטיות.
"הזמנה," השיב סנוז שצנח על הכרית ושם את כפו על שלט הטלוויזיה.
פנסי צמצמה את עיניה בחשדניות וחטפה את המעטפה. "זה מוזר... אין כתובת שולח..." אמרה. סנוז הסתכל במבט בוחן על המעטפה. "פתחי אותה" אמר לפנסי.
פנסי פתחה את המעטפה וקראה בקול את הכתוב: אני מאוד צריכה אתכם, בואו ביום רביעי הקרוב בשעה שתיים בצהריים אל מקור הנחל. אחכה לכם שם.
הביאו איתכם אוכל.
"זהו? שאל סנוז. "לא, כתוב כאן בכתב מודגש שנבוא לבד".
סנוז חשב כמה רגעים, "יש לך ניחוש מי כתב את זה?" הוא שאל.
"לא," פנסי הודתה. "אתה חושב שאולי מונדו מותח אותנו, כמו שsnowfox אמר?"
"לא, אבל אולי כן, אני לא יודע, זה נהיה ממש מבלבל!" ענה לה סנוז "את חושבת שכדאי לנו ללכת?"
השתררה שתיקה קצרה, פנסי נראתה מהורהרת. "אני לא יודעת, מה אתה חושב?"
סנוז - שהיה די אמיץ - גם חשב קצת. הוא נראה ממש מרוכז. "כן, ננסה להיות זהירים במיוחד, למקרה שזה מונדו.
_______________________________
אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות, ואם יהיו הרבה לייקים להמשך הזה (בערך שמונה עשרה ליייקים) אכתוב את ההמשך להמשך (זה די מבלבל, לא?).
ביי לכרגע, ונתראה ביצירה הבאה.
|
|
