|
כשעברתי ללונדון - סיפור
|
07/08/2020 |
2.9.2020
יומני היקר
החיים לא תמיד באור הזרקורים , אני לא אכשיו איזה מפורסמת , או שיש לי איזה משהו מצליח , אבל יש לי את היומן הזה , שבו אני אספר את סיפור חיי , אז קוראים לי ליבי , אבא שלי מת כשהייתי בת שנתיים , אז אני לא ממש זוכרת אותו , אמא שלי הייתה איתי במשך ה12 שנה האחרונות , והיום אני חוגגת , 13 , ב28.11.2007 אני נולדתי , בבית חולים בלינסון , וכפי שאמרתי , כשהייתי בת שנתיים אבא שלי מת , ואחרי זה 12 שנה אמא שלי הייתה איתי , אתמול עברתי עם אמא שלי ללונדון , כי החבר שלה בשנתיים האחרונות גר בלונדון , אז אני צריכה לעבור עם אמא שלי , ביום בהיר אחד , אמא שלי אמרה לי " ליבי תארזי דברים אנחנו עוברות עם טום ללונדון ואנחנו נגור איתו , אני יודעת שאת לא ממש אוהבת אותו , אבל ליבוש , בבקשה , תעשי את זה בשבילי? , ו.. אני מצטארת שלא סיפרתי לך את זה לפני , פשוט אני ידעתי איך תגיבי , ואני נורא רציתי את זה שנעבור לגור ביחד , אז תעשי את זה ? , בשבילי ? " , זה הרגיש כאילו שהיא אומרת לי " ליבי תעזבי את החברות , את החוג שחייה שאת בקבוצה הכי גבוהה שם ולקח לך מלא זמן להגיע למצב הזה , כי אנחנו עוברות ללונדון ולא אמרתי לך את זה לפני כי לא אכפת לי ממך " , כמובן שהייתי צריכה לומר לה כן בגלל שלפי החוק אני חייבת , אבל גם שעלתי אותה עם אני יכולה לעבור לגור אצל סבא וסבתא , וכמובן , היא ענתה לי " מתוקה שלי , לא , לפחות תיתני לטום עוד צ'אנס אחד אחרון , בשבילי , את לא מבינה כמה טום אוהב אותך , הוא נורא רוצה להחשיב אותך כבת שלו , את יודעת ליבי , אחרי מות אביך , אהיה לי נורא קשה להתגבר על זה , לקח לי הרבה זמן להבין שאני צריכה אכשיו להתקדם הלאה , אבל כשפגשתי את טום , הבנתי שאני יכולה להמשיך הלאה , וההורים של אביך , כלומר סבא וסבתא שלך , היו כל כך נחמדים עליי , וזה כל כך מרגש אותי שלפחות יש לי כמה מזכרות ממנו , אותך ואת ההורים שלו , שעד היום אנחנו בקשר טוב איתם " , יופי אמא , זה לא עוזר , בטח שתקראו את זה תגידו לי שאני חסרת לב, אבל אני בדיוק ההפך , אני טובת לב , אבל קצת קשה לי עם זה שיש משהו חדש בבית , במקום אבי , עם ההורים שלכם אהיו גרושים או שאחד מהם מת הייתם מבינים את זה .
ליבי
מי רוצה את ההמשך? |
|
