קהילה - היצירות של דעדע7
דעדע7
95
25

לכתב אורח - אימא יש רק אחת 18/08/2020

שלום , שמי אנה , אני בכיתה ח' והיום אספר לכם סיפור שקשור . לארוחת שישי האחרונה..לשער סודי ...טוב אני פשוט אתחיל לספר :
--------
פרק 1 - איך הכל התחיל? :
זה היה יום שישי , אימא שלי הכינה אוכל לשבת ולאותו יום , האחיות שלי שיחקו יחד בחדרן , ואבא שלי עבד .
כולנו התארגנו לארוחת שישי , כולל אני ,
בדרך כלל תמיד העדפתי להישאר בחדר ולא להתארח ,
אבל הפעם ... הרגשתי משהו אחר בנוגע לרצוני ...
ניגשתי למטבח וביקשתי מאימא שלי להצטרף והיא ענתה
"בטח ! יהיה נחמד אם תצטרפי לשולחן! אשמור לך מקום , תבואי עוד מעט" .
הנהנתי בחיוביות וחזרתי לחדר
חשבתי לעצמי " זה היה נחמד לבקש את זה לאימא"
"אולי אני אהנה "
חשבתי על הרבה דברים , כי מאז תחילת הקורונה , לא הייתי מצטרפת לארוחות שישי , לרוב הייתי יושבת מול הטלפון , אבל אף פעם לא הרגשתי באותו זמן שחסר לי זמן עם המשפחה , הייתי עסוקה במחשבות עד ש.....
-----------
פרק 2 - הריב , ההמשך , והמספריים
פתאום שמעתי צעקות! , "למה היית צריך להפריע לי באמצע " ו-"אבל אני לא אשמה !" וכל מני דברים שקשורים לריבים
רצתי לראות מה קורא ,
ראיתי את האחיות שלי , יושבות ומחכות ליד השולחן , ואת ההורים , מתווכחים .
ההורים שלי הסתכלו עליי , במבט מבוהל ומבולבל ,
שאלתי אותם " קרה משהו ? , שמעתי צעקות מהחדר"
אימי ענתה - זה לא עניינך , תחזרי לחדר .
עניתי " אבל.. !!"
אימי השיבה " לחדר , עכשיו !"
רצתי לחדר בכעס , כבר חשבתי לשכוח מארוחת שישי. .. שכבתי במיטה עם כל בובות הפרווה שלי ובכיתי קצתץ למרות שבדרך בכלל , לא נהגתי לבכות על דברים כאלה , לפתע ראיתי זוג מספריים מוזרים על השולחן ולידו פתק . התקרבתי לזוג המספריים מרוב סקרנות ופתאום....
-------
פרק 3 - שער סודי
המספריים ברחו בכוחות עצמן , רצתי אחריהן ועניתי
"תחזרו הנה מספריים ארורות ! "
עד שהגעתי למרתף .
לפתע , ראיתי שער סודי , התקרבתי לשער טיפה מפוחדת , לפתע ראיתי את הפתק!
לקחתי אותו וקראתי :
" אימך קיבלה את כישוף הכוחות שליליים זהו כישוף מסוכן , אם לא תסירי אותו ממנה עד שהשער יסגר שוב , לא תוכלי לחזור הביתה ".
התחלתי לשקשק מפחד !
ולבסוף אמרתי
" אכנס לשער , אני לא אתן לעצמי לאבד את אימא שלי "
נכנסתי , והשער נסגר אחרי ......
---------
פרק 4 - עולם אחר
התעוררתי , שפשפתי את עיניי , וגיליתי שאני בעולם אחר משלי!
קמתי והתחלתי להסתובב , כל האזור היה מלא בתושבים! , אבל שמתי לב לדבר משונה בעולם
לכל תושב או ילד , לא היה אימא , או אישה להינשא אליה , לכן גם הכפר , היה נראה הרוס והתושבים בה היו עניים ,
ראיתי בעל כפר אחד , ניגשתי אליו , ושאלתי אותו
" שלום ... איך קוראים לך? "
האיש ענה " ק-קוראים לי הקטור , ל-למה את שואלת ילדה מסתורית שכמותך ? " ושתק .
עניתי : " שלום הקטור אני אנה , שמתי לב שבכפר שלכם אין כמעט לכל משפחה אימא , אתה יודע למה?
הקטור נאנח בעצב וענה:
" לפני שנים רבות , היה לכל משפחה אימא וכולם היו מאושרים ! כל הכפר היה מאושר!
עד שמפלצת אחת לא ידועה הגיעה לכפר שלנו יום אחד ולקחה לכל משפחה את אימם!
ומאז , המפלצת לא חזרה! " ,
כל מה שהצלחתי לראות ממנה זה את הפעם האחרונה שבה היא סחבה אימא הנראת כשמישהי מכדור הארץ..
נלחצתי והחלטתי לשאול אותו :
שאלתי : "אתה יודע מתי המפלצת אמורה לחזור?
אולי אצליח להציל את הכפר שלכם ממנה"..
הקטור צחק וענה : " את צוחקת עליי? " את , תצילי את הכפר שלנו ?" חה ! ממש שטות של ילדים !
עניתי: " שטיות של ילדים?"
"זה לא מצחיק ! "
הקטור הרגיע : " אל תדאגי , בדקתי רק אם את מספיק חכמה כדי להילחם מולה ולעזור לנו !,"
ידעתי שזה הסיכויי היחיד להציל את אימא שלי , עניתי להקטור...
" כן אני אעזור לכם ! "
הקטור קפץ מאושר והלך לספר לכל הכפר ... ובאותו הזמן...
-------
פרק 5 - מאורת המפלצת , הקרב , והסוד הגדול
באותו הזמן , המפלצת הייתה עסוקה לכלוא את הקורבן האחרון שהשיגה ..
ואני באותו הזמן רצתי למערת המפלצת לפני שהשער ייסגר
הגעתי , נכנסתי למערה , המערה הייתה חשוכה , סבוכה , ומלאת הריסות של מכונות שונות ומשונות.
לקחתי את כלי הנשק שלי והתחבאתי מאחוריי סלע , בזמן שהמפלצת לא ראתה , והאזנתי לשיחה שלה עם...
אימא שלי!?
זזתי לכיוון שלהן קצת והתחלתי לשמוע:
" המפלצת : את יודעת למה את כאן נכון ? "
אימא שלי : " לא .. אני לא ... ולמה את בכלל מעזה לכלוא אותי!?"
שמעתי את המפלצת צוחקת בקול : " חה ! חבל שלא יידעת מלכתחילה ! , את רואה את כל הנשים מסביבך?
הן בקרוב , בדיוק כמוך יעלמו מעולמנו ולא יחזרו! מוחעחעחע!
פתאום , המפלצת שמעה קול והקול הזה היה מוכר לאימא שלי
" אנה ?" היא שאלה
רצתי לאימי , עברתי את המפלצת והרגתי אותה תוך כדיי
הגעתי לכלוב שבה היא הייתה , שחררתי אותה ואמרתי:
" בואי נחזור הבייתה , לפני שהמפלצת תתקוף אותך שוב" ,
אימי לא ענתה מילה ורצה איתי לכייון הכפר
לפתע , אני ואימי ראינו את הכפר אבל .. עוד יותר מאושרים!
שמחנו כולנו עד שלפתע שמעתי...
-----
פרק 6- הסוף
" אנה בואי לאכול !"
קמתי , הכל התברר כחלום , הלכתי לכיוון המטבח וראיתי את אימא שלי יושבת ומחייכת ולידיה היה המקום שלי! , ישבתי בשמחה גדולה והתחלנו לאכול .
בסיום הארוחה אמרתי " אימא האוכל היה טעים ! , והאמת , שטוב שאימא יש רק אחת "
אימי ואני ציחקקנו , וחזרתי לחדרי
בלילה , שכבתי במיטה והייתי מאושרת .. ולפתע .. נרדמתי..

זה סיפור שלקח לי זמן ומחשבה לכתוב אותו!
וזהו סיפור המוקדש לאימא הכי טובה שיש לי!
ולכולם כמובן
אז מקווה שאהבתם את הסיפור!
6
8
107


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
08/08/2021   15:02 שוקוניק1  8
מספריים.
05/10/2020   12:58 זבוני4341  7
בכיתי מהסיפור המרגש והמושלם הזהההההה!!!!!!!
הלוואי אמן שיתקבלללל!!!! ❤❤❤❤❤❤
ואת מושלמתתתתת
24/08/2020   07:45 דעדע7  6
תודה רבה לכולם על התמיכה!
מקווה שאולי זה יגיע לכתב אורח. :)
22/08/2020   21:15 סגולי23645  5
יפה
19/08/2020   19:54 חמפוני  4
מהמם
19/08/2020   14:02 אטינו2002  3
vvחברים!
אני ממש מקווה שאהבתם את הסיפור!
ואני מקווה שתוכלו גם להעביר אותו הלאה!
18/08/2020   14:57 אמלי45639  2
וואו זה פשוט מושלם!!!
מגיע לך כתב אורח!!!
18/08/2020   08:43 דעדע7  1
חברים!
אני ממש מקווה שאהבתם את הסיפור!
ואני מקווה שתוכלו גם להעביר אותו הלאה!