קהילה - היצירות של זואי4הבובה
|
|
|
|
החרם (סיפור שקרה לי פעם)
|
18/08/2020 |
מחלקת חיבוקים וירטואליים!! זאת שוב זואי מוש ( ממשפחת מוש :)
כל מי שרוצה חיבוק וירטואלי, מוזמנים לכתוב לי הודעה במיקטוק ואשלח לכם חיבוק וירטואלי מרחוק. אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל העליתי יצירה של כריכה שהכנתי לסיפור שאני מתכננת מתישהו
לשתף אתכם כאן בקהילה. זה סיפור על חרם שעברתי, אבל הוא נגמר אחרי שעברתי לבית-ספר אחר,
כשאני פוגשת שוב את אלה שהתנהגו אלי לא יפה. הרגע הזה שהיה בסוף, כשהם הקיפו אותי ולא נתנו
לי לעבור, זה הרגע שהכי היה לי קשוח. אני עם דמעות בעיניים רק מלחשוב על זה.
אני גאה לכתוב שבתור ילדה, מוקפת על ידי ילדים אחרים עם אופניים, עמדתי מולם כמו שאלינה עמדה
ואמרתי להם את מה שהרגשתי באותו הרגע. אמרתי להם שאני לא מבינה איזו סיבה יש להם להקיף
אותי ביום כיפור עם האופניים שלהם במקום לבלות את החג אחד עם השני, שהם מבזבזים את הזמן
שלהם בלדחוק אותי לקצה רק כדי להרגיש חזקים ושאם זה מה שהם עושים, הפסד שלהם. אמרתי להם
שאין לי לאן ללכת במילא, אז אני אשאר שם על הכיכר ואדבר איתם עד שהם יחליטו ללכת. גרמתי להם
לחשוב שאני סתם משועממת, אבל באמת פחדתי בטירוף ורציתי ממש לחזור הבייתה.
אם כבר התחלתי לספר את הסיפור של החרם, אני כבר אספר לכם הכל. מצרפת כריכה לסיפור.
החרם שעשו עלי התחיל בכיתה א' ונמשך עד סוף כיתה ג'. רוב החרם היה שלא דיברו איתי. לא ממש
הבנתי עד הסוף מה זה חרם, אולי כי הייתי קטנה ואולי בגלל האספרגר. לא הפריע לי שלא דיברו איתי.
היו לי רק שתי חברות אז. הן היו אויבות מושבעות אחת של השנייה, אז כל פעם הייתי מסתובבת עם
אחת מהן ומתחמקת ממנה כדי לדבר עם השנייה. אחת מהן הייתה מדברת איתי כל הזמן על כמה שהיא
שונאת את השנייה. השנייה הייתה גם משחקת איתי, אבל גם הייתה מפחידה אותי בכל מיני דרכים.
הן היו היחידות שדיברו איתי. רוב הזמן הייתי מסתכלת על חבורת הבנות המקובלות ולומדת מהן משחקי
ידיים, שאותם הייתי משחקת עם העצים בבית-הספר, כי הם תמיד הסכימו לשחק איתי.
הקטע עם האופניים קרה כמה שנים אחרי. אחרי חצי שעה, אלה שהקיפו אותי השתעממו ובאו לנסוע
משם עם האופניים. אחד הילדים התעכב מאחורה. אני זוכרת שבזמן החרם הוא תמיד היה עם הבנים
שהתבריינו אלי ויזמו את החרם. הוא היה יושב לידם ושותק, לא אומר על דברים שהם עשו שום דבר.
אני מאמינה שאם לא הייתי שם, הם היו עושים את החרם עליו, ושזאת הסיבה שהוא נשאר שם לצידם.
הוא חשב שזה יגן עליו וכנראה שזה מה שקרה, אם הוא עדיין היה איתם כשהם הקיפו אותי ביום כיפור.
אני גם חושבת שאולי הוא זה שסיפר למורים על החרם שעשו עלי, כי ההורים שלי ארגנו שיחה עם כל
הכיתה שלי על זה שאני אספרגר ולהתנהג אלי כמו שצריך לפני שהעבירו אותי בית-ספר.
הילד הזה, זה שהתעכב לידי עם האופניים בזמן שהשאר התחילו לנסוע משם, אמר לי בשקט שהם לא
ישמעו שאני אדע שהוא לא רצה שהחרם יהיה עלי ושהוא לא רוצה לפגוע בי כמו האחרים. התגובה שלי
הייתה שאם הוא באמת לא היה רוצה לפגוע בי, הוא היה עומד מולם ולא נשאר להביט בשקט מהצד.
היום אני מרגישה שהילד הזה היה הסיבה שנתתי לחרם להמשיך ולא עשיתי עם זה כלום. אני חושבת
שהייתה לי תחושה שאם זה לא היה עלי, זה היה עליו. לא רציתי שאף אחד אחר ייפגע.
החרם התחיל בכיתה א', כשסיפרתי להם שישלי חבר-חבר. סיפרתי להם איך קוראים לו ושהוא גר לידי.
הם התחילו לצחוק עלי. בתור אספרגר, חשבתי שהם צוחקים עליו ולא רציתי שהם יפגעו בו, אז הבאתי
לבית-הספר בובת פרווה של צפרדע, נישקתי אותה ואמרתי להם שזה החבר-חבר שלי. העדפתי שהם
יחשבו שאינלי באמת חבר-חבר על פני שהם יפגעו בו. הם ראו ילדה מוזרה ופגיעה וככה התחיל החרם.
אם גם אתם עברתם או עוברים עכשיו משהו דומה, בבקשה תכתבו כאן בתגובות. אני רוצה לעזור לכל
מי שעובר או עבר דבר כזה ולוודא שדברים כאלה לא יקרו יותר. אם זה קורה לכם עכשיו, תכתבו לי
במיקטוק בפרטי מה הסיטואציה. אני אעזור לכם להבין איך להתמודד עם זה. הכי חשוב זה שתשתפו
את ההורים שלכם. ההורים שלי העבירו אותי לבית-ספר שהיה לי הרבה יותר טוב ועד היום הם עוזרים
לי עם המון סיטואציות חברתיות חדשות כשאני מבקשת את עזרתם.
היצירה הזאת קצת כבדה, נכון? הנה סיפור קצת יותר קליל שכתבתי – "הנסיכה שלבשה שקית נייר"
ואוו, זאת אחת היצירות הארוכות שלי, ועדיין לא כתבתי שום דבר על מיקמק. רק הוספתי מקישורים של
יצירות שעלו לאתר של מיקמק, אז הגיע הזמן למשהו אחרון שבהחלט קשור למיקמק. חשבתי להוסיף
שם שני לדמות שלי (זואי מוש). לאחות שלי (של הדמות שלי) יש שם שני שלא כולם יודעים עליו. תנחשו
בתגובות ונראה מי מכם ינחש נכון מה השם השני שלה. מוזמנים לנחש גם מה השם השני שאני בחרתי.
השמות של השניים הראשונים שמנחשים נכון (אחד את השם השני שלי ואחד את השם השני של שיוש)
יופיעו גם בהגרלה מס' 13 ואולי יזכו בעיצוב או ביצירה במיוחד בשבילם.
אני ממשיכה את הגרלה מס' 13 (עד יצירה מס' 290) - בשביל להשתתף בהגרלה הזאת, צריך לעשות שני דברים. דבר ראשון, תכתבו בתגובה שלכם אם אתם עוקבים אחרי הקהילה שלי או לא. גם לא זה בסדר. דבר שני, ספרו בתגובה שלכם על זיכרון טוב שישלכם איתי. אתם יכולים לכתוב אם עזרתי לכם במונית לונדון, גיליתי לכם תשובות למשימות, עזרתי לכם למצוא פריטים, עודדתי אתכם כשהיה לכם עצוב או סתם גרמתי לכם לחייך. זה יכול להיות משהו במיקמק סיטי ו/או משהו בקהילה עצמה. אם כבר כתבתם זיכרון בהגרלה הקודמת, תכתבו זיכרון חדש שעדיין לא כתבתם. אם אינלכם זיכרון עדיין, אתם מוזמנים לשלוח לי בקשת חברות. ואני ממש אשמח ליצור אתכם זיכרון חדש :)
נ.ב. מוזמנים לשתף את היצירה שלי אם אתם מזדהים ו/או חושבים שזה משהו שחשוב שאחרים יראו. ראיתי כמה קהילות שהעלו את הנושא הזה והחלטתי שאני חייבת לשתף אותו גם, מנקודת המבט שלי לפחות. מקווה שהסיפור שלי ייתן כוח לאחרים להתמודד עם זה ושתזכרו שתמיד יש את מי שאוהבים אתכם ורוצים לעזור לכם. אם אתם לא מאמינים לי, תשלחו לי בקשת חברות במיקטוק. אני קצת מוצפת בבקשות לאחרונה, אבל אני מאשרת את כולם.
|
|
|
|
|
|
399
|
|
|
|
|
|
|
|
|
30/05/2021 13:54 |
גלידה4188 |
28 |
|
אני מבינה אותך, אבל לפחות החברה הכי טובה שלך לא עשתה עלייך חרם, כמו שהחברה הכי כובה שלי עשתה עליי חרם, זה עסק אחרי שבוע, אבל במשך שבוע רק חברה אחת דיברה אחת וסיפרה לי שהאחריות עושות עליי חרם, זה היה בקיץ, אז הן לא באו או שיחקו איתי בבריכה, זה קרה ביסודי, אבל לפחות זה עבר והשלמנו |
|
|
|
|
|
26/04/2021 15:01 |
מגניבה1336 |
27
|
האמת לא עברתי חרם:)
אבל כן עברתי דברים אחרים לא פחות:(
עכשיו אני בכיתה ד' זה התחיל מכיתה ב'
אני לא אספר את הסיפור פה
כי הוא ארוךך |
|
|
|
|
|
05/10/2020 23:45 |
שוקולדה1ב |
26
|
זואי,
שמחה לשמוע שעברת את החרם בגבורה והוא מאחורייך...
אני מכירה מלא ילדים שעברו חרם וזה באמת קשה!
באמת כל הכבוד לך!❤️
אני גם קראתי מלא סיפורים על חרם
לאף אחד לא מגיע לעבור חרם! ילדים שעושים חרם הם לא מבינים!
לך עוד קרה חרם בכיתה א׳ אני לא מבינה איך ילדים מעיזים לעשות חרם! |
|
|
|
|
|
05/10/2020 23:21 |
קסםשלנסיכה |
25
|
ואוו אני מזועזעת:(
אמא שלי מורה לילדים עם אוטיזם, ודווקא הם- ילדים מדהימים!
(אני לא סתם אומרת כי הם "שונים")
לי היה בערך חרם- בגלל שהוא קרה בצהרון ..
אני זוכרת כמה רציתי לשחק עם כולם ושאמרו לי: "כן" הייתי ממש שמחה- לגלות שאני משחקת כדור שבועטים בו- פחות..
וזאת הייתה "טובה" עשו ממני צחוק, מה שהוריד לי הרבה מהביטחון העצמי. כל הכבוד לך שעברת את זה !
הם אז היו- "גיבורים" אבל עכשיו- את גיבורה אמיתית!
❣❣❣❣❣❣❣❣❣❣ |
|
|
|
|
|
09/09/2020 01:38 |
עדידוש478 |
24
|
רציתי להגיד שאת ילדה חזקה מאוד
גם חברה שלי עברה חרם ותמיד הייתי שם בשבילה.
חרם זה דבר נורא. אתה חושב שאין לך מישהו ללכת לפרוק את העצב אצלו.
הסיפור ממש עצוב אבל המקרה הזה רק מחזק אותך. ככה שלא תיעלבי מדבר כזה שוב חס וחלילה. |
|
|
|
|
|
25/08/2020 01:42 |
תותיסיוון |
23 |
זה פשוט כל כך נוראי
רק המילה חרם גורמת לי להצטמרר
לאף אחד לא מגיע שיעשו עליו חרם:( |
|
|
|
|
|
24/08/2020 19:36 |
לרון5698 |
22
|
היי, מצטער לשמוע שעברת חרם.
אני גם עברתי ויודע כמה קשה וכואב זה
תדעי שאלה סתם ילדים שמקנאים בך!
אז תמשיכי בדרכך לא משנה מה! |
|
|
|
|
|
22/08/2020 06:43 |
מותק7993 |
21
|
וואו!
אהבתי אותך לפני שקראתי את הסיפור...ועכשיו אני אוהבת אותך יותר!
זה כזה מרגש..ובו זמנית עצוב..
שמקרים כאלו עדיין קורים..
ובסהכ אני בטוחה שמרבית הילדים לא באמת רוצים להזיק למישהו..אלא הם מפחדים. הם מפחדים שהם יהיו המצב הזה אז הם פשוט נצמדים "לחזקים"
אני די מבינה אל אספרגר..השנה בפרוייקט השנתי עבדתי על אוטיסטים, ואמרו לנו לבחור דמות מופת, בחרתי בילדה/נערה מקסימה, היא נקראת גרטה טונברג, אני מאוד ממליצה ללכם לחקור עליה!
יום טוב אהובה שלי! |
|
|
|
|
|
22/08/2020 01:07 |
אלילתהציפס |
20 |
אלופה, אין לי מילה אחרת, מלאה במוסריות, מהממת.
מה עוד יש להגיד חוץ ממאחלת לכל ילדה או ילד חברה כמוך?
את מדהימה, ואני ממש מקווה שעוד שחקנים יזכו לקרוא את היצירה הנפלאה הזו, לילה טוב, אוהבת המון |
|
|
|
|
|
21/08/2020 09:54 |
QUEENAOMI |
19
|
|
היי תרשמו לקהילה שלי |
|
|
|
|
|
21/08/2020 01:53 |
צמחוני22 |
18
|
|
זואי, לא יכולתי שלא לראות. זה כ"כ עצוב שעשו עלייך חרם): הדבר הנוראים והמחריד הזה לא מגיע לאף אחד!! את גיבורה שהצלחתי לצאת ממנו, אמנם עם צלקות וזכרונות... אבל זה ש"הגיבורים" רואים ילדה "חלשה" זה מעיד על אופי חלש, מבחינת הנגררים ויוזמי החרם. שמחה שיצא מזה וסיפרת לנו. את מדהימה!♥️♥️ |
|
|
|
|
|
20/08/2020 13:05 |
מנהמנה130 |
17 |
כל הכבוד לך על השיתוף!
זה היה סיפור מאוד מרגש!
אני הולכת לקרוא את "הנסיכה שלבשה שקית נייר"! |
|
|
|
|
|
20/08/2020 10:43 |
נפולאון5 |
16
|
היי זואי, כל הכבוד על השיתוף האישי והמרגש!
אני חושב שהוכחת לכולנו בקהילה, שלא משנה מה עברת בחיים את חברותית ולא מפחדת לשתף את הייחודיות שלך!
המשיכי כך :) |
|
|
|
|
|
20/08/2020 01:33 |
ALoSh87 |
15 |
ואוו זואי רגשתת
אני לא מאמינה שעל מישהי כמוך עשו חרם ובאמת שנתיים או שלוש???
העיקר דיברת את זה ומדברים כאלו צריך רק לצמוח!
בטוחה זה מה שעשית!!
מעריכהההה♥️ |
|
|
|
|
|
19/08/2020 22:10 |
צהלולי7 |
14 |
וואו תקשיבי, מרגש.
איך זה קרה לבן אדם טוב כמוך?
יש אנשים רעים בעולם, זה ברור.
פשוט צריך להמשיך הלאה וללמוד להתעלם, בדיוק כמו שעשית :)
אשרייךךךך!!
תמשיכי כך, אהובה♥ |
|
|
|
|
|
19/08/2020 16:57 |
נוי2183 |
13 |
היי תקשיבי תלכי לקיהלה שלי יש לי שם סדהר שנקראת החרם רק שכולם ידעו.
וגם הסיפור שנאי כתבתי שם אמיתי רק לא השתמשתי בשמות אמייתים
נ"ב
תודה על ההקדשה |
|
|
|
|
|
19/08/2020 16:32 |
הזמרת890 |
12 |
|
את גדולה מהחיים כלו הכבוד לך |
|
|
|
|
|
19/08/2020 14:13 |
קופימאמא1 |
11 |
|
קראתי ספרים דומים, אם קראת פרסי ג'קסון, אני חושבת שזה בדיוק מה שקרה שגילו שאבא של פרסי הוא פוסידון. |
|
|
|
|
|
19/08/2020 13:18 |
שמוליק251 |
10 |
|
תודה על ההקדשה! |
|
|
|
|
|
19/08/2020 13:17 |
יעל15098 |
9 |
אוי זה עצוב לי לשמוע כל הכבוד לך שעברת את זה
עברת את זה בטוב ואני שמחה בשבילך שעברת את זה ושתדעי דברים טובים יכולים לצאת מכל דבר!
תודה על ההקדשה! |
|
|
|
|
|
19/08/2020 12:16 |
אלופה5231 |
8 |
באסה שזה מה שקרה לך...
לי עשו משהו דומה!
הציקו לי,לא הזמינו אותי לשום מקום,היו שונאים אותי בקיצור
תאהבו גם א מי שלא אוהב אתכם!
תכבדו כל בן אדם שאתם פוגשים, גם אם זה בן אדם מהרחוב.
תכבדו בעיקר גדולים מכם,יש להם הרבה ניסיון בחיים והם יכולים לעזור |
|
|
|
|
|
19/08/2020 12:16 |
לילי32156 |
7 |
1.הסיפור עצוב.להיות אל חרם זה סיפור עצוב מאוד.זאת סיטואציה שבדרך כלל קוראת לילדים שונאים בדברים הבאים:
צבע עור,משקפיים,מצב כלכלי בבית,מחונך ועוד על מלא דברים על דברים כמו הפרעות קשב וריכוז.
(משהו לא קשור לצדדים:מה זה אספרגר?ניראלי סיפרת על זה באחת היצירות שלך אבל אני לא זוכרת...) |
|
|
|
|
|
19/08/2020 11:37 |
snowfox1 |
6 |
|
אם קראת הארי פוטר, את מאוד מזכירה לי את לונה. יש לך את היכולת להגיד את האמת בצורה הכי ישירה בלי להתבייש ולא היה חשוב לך להיות מקובלת או מצליחה, אלא להיות בחברת אנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך. מי יתן וכולם יהיו כמוך. |
|
|
|
|
|
19/08/2020 11:17 |
שתיחברות |
5
|
אמאלה זואי אני עם דמעות...
אני לא מאמינה שאת- הילדה האהובה על כולם, עברת כזה סיפור...
עצוב... פשוט עצוב לקרוא את זה...
ברוך ה' לא עשו עלי חרם , אבל כן היתה קבוצת בנות בכיתה ו שתמיד פגעה בי, ותמיד נתנו לי הרגשה רעה בכל דבר קטן שעשיתי, היו צוחקות עלי ומרכלות בלי סוף...
אבל זה עבר, כולנו עברנו בתי ספר שסיימנו את היסודי, ואני יודעת שהיום הכיתה שלי לא בדיוק מחבבת אותי בגלל הדעות שלי, אבל יש לי חברות טובות שאוהבות אותי ונותנות לי הרגשה טובה❤ |
|
|
|
|
|
19/08/2020 11:14 |
noona5 |
4
|
וואו איזה עצוב...
אבל עשית נכון שלא הלשנת עליו
(זה היה לפני שנים אבל בסדר... חיחי)
לי לא היו קשיים חברתיים... וגם עכשיו אין לי
כאילו ריבים עם בנות וכזה... לא משהו משמעותי...
אני נורא רגישה ואני יכולה לחשוב על החרם הזה שעשו לך שעותת
ואני ממש עצובה לשמוע שזה מה שהיה... |
|
|
|
|
|
19/08/2020 11:02 |
אנהשיר444 |
3 |
|
ואוו מרגש , שמחה שאת משתפת את הסיפור |
|
|
|
|
|
19/08/2020 10:46 |
לעיזה5 |
2
|
|
החברה כמעט הכי טובה שלי היתה האויבת הכי גדולה שלי מכיתה א עד כיתה ה (אני עולה לכיתה ז) |
|
|
|
|
|
19/08/2020 09:07 |
חתלתולה333 |
1 |
|
נורא שזה מה שעשו לך! מעולם לא עשו אלי חרם אבל כן הציקו לי המון! היה משהו בכיתה ב' וגם בקייטנה של כיתה ג' ( עשיתי על זה יצירה) המון בכיתה ד' (גם על זה עשיתי יצירה) וכיתה ה' היתה באמת גרועה כשהילדים שמיציקים לך מיתחלפים ואי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע וגם האשימו אותי שאכלתי לאחד הילדים בורקס למרות שאני ביחלל לא אוהבת בורקס! |
|
|
|
|
|
|
|
