|
24 שעות || סיפור לכתב אורח!
|
27/08/2020 |
פרק 1 - הבשורה:
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אהההההה,
שמעתם את הבשורה המשמחת?
כולם קראו במקהלה: כן!
נוסעים לטיול ליומיים אני לא מאמינה, בחיים לא יצאתי יומיים מהבית בלי המשפחה!
כולם דיברו סביבם אם פנים זוהרות, התרגשנו בטרוף!
וחכינו ליום המיוחל.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 2- יום הטיול:
"מעין אמא קראה לי לקחת הכל?
אני: כן ברור בדקתי מליון פעם!"
עמדתי לצאת ואמא עמדה ליד הדלת ואמרה: "תבטיחי לי שאת הולכת להנות בטיול.
ברור אמרתי מבטיחה".
ואז אמי נשקה לי בחום ויצאתי לדרכי.
הגעתי לבית ספר וחיכיתי בקוצר רוח שנעלה על האוטובוס.
פרק 3 - משהו השתבש:
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
עלינו על האוטובוסים, וישבתי ליד נעמה חברתי הטובה.
האוטובוס התחיל בנסיעתו.
הנסיעה ארכה כ -3 שעות ואז ירדנו.
אחרי הנסיעה הארוכה הלכנו לאכסניה שלנו ואכלנו ארוחת צהריים, ובין השאר נחנו וסידרנו את התיקים.
אחרי כשעה עלינו לאוטובוס, ונסענו ליעד הראשון שלנו מוזיאון התנ"ך.
באמצע הנסיעה האוטובוס עצר?!
"נגמר הדלק אמר הנהג".
הוא ירד מהאוטובוס ויתקשר לגורר,
בנתיים ירדנו כי לא היה לנו מה לעשות.
אני ונעמה קצת התרחקנו מהקבוצה, לא שעשינו את זה בכוונה פשוט לא שמנו לב....
עבר 20 דקות, ופתאום אנחנו קולטות שאנחנו בשום מקום!?
שדה פתוח, אין אף אחד מסביבנו.
טוב הלכנו לכיוון החזור שממנו בנו,
ומה אנחנו רואות?
שהאוטובוס איננו!
פשוט התחלנו לבכות, ולא ידענו מה לעשות.
פרק 4 - חקירת האזור:
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בכינו איזה חצי שעה עד שהבנו שכבר אין טעם,
התחלנו לחקור את האזור עד שראינו משהו באופק,
התקרבנו עליו, ושאלנו אותו אם הוא ראה קבוצה של ילדים? הוא אמר: "כן כן באו אחרי".
וכמו 2 ילדות תמימות בנות 13 הלכנו אחריו,
עד שנעמה קלטה שהוא לוקח אותנו לאזור ערבי, ואמר פשוט וחלק: "אנחנו כבר נסתדר".
האיש הבין והלך בחזרה לדרכו.
היגיע הלילה, לא ידענו פשוט כלום.
היינו בכמו סוג של הלם כזה, שלא יכולנו לדבר אחת אם השניה.
פרק 5 - תפיסת כוחות:
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נעמה היא זאת שתפסה את הכוח בלדבר,
היא פתחה פשוט את הפה ואמרה :" מעין מה נעשה?
אני לא ידעתי איך להגיב חשבתי דקות דומיות ולבסוף אמרתי : " תראי יש לנו שתי אפשרויות הראשונה היא להישאר פה ולחכות עד שמשהו יבוא ויציל אותנו, והשניה היא לקחת יוזמה ולחפש בעצמנו את היציאה לכיוון הכביש הראשי".
פה נעמה נתקעה ממש כמוני.
עד שלבסוף קמתי ואמרתי: "בואי אני יודעת שזה לא יפה שאני זאת שקובעת את העובדה אבל אין מה לעשות, בואי נתחיל ללכת".
נעמה פשוט קמה וזרמה איתי,
התחלנו ללכת .
פרק 6 - היציאה לכביש:
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הלכנו איזה חצי שעה ולבסוף מצאנו את היציאה.
הלכנו לתחנת המוניות וסיפרנו להם הכל.
הם הגישו לנו תה חם, ולבסוף התקשרנו להורים שלנו.
הם פשוט היו בהלם שלא התקשרו להודיע להם שהבנות שלהם נעלמו.
בשעה 1 וחצי בלילה לקחו אותנו לביתנו.
ובבוקר נודע לנו כל האמת על הכיתה שלנו...
האוטובוס התהפך על הכביש וכיתה שלמה הלכה...
היינו פשוט בשוק!!
לא ידענו איך לעכל את זה,
ואז אמא שלי אמרה: " ב- 24 שעות שנעדרתם, קרה לכם נס עצום!
עשינו פשוט מסיבת הודיה ענקית.
פרק 7 - סיום:
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אחרי כל המקרה אני ונעמה היום החברות הכי טובות X מליון.
הגעתי למסקנה, שחברות זה הדבר הכי חשוב בעולם❤ |
|
