|
המיתעמלת שהצליחה (לכתב אורח)
|
10/09/2020 |
פרק 1:אני אביגיל ואני בהתעמלות אומנותית מאז שאני בכיתה א'. אני ממש אוהבת את זה! אני מכירה את השמות של כול המאמנות פולינה אליזבת לובה וסשה. תמיד רציתי להיות בניבחרת ולהישתתף בתחרויות בארץ ובח"ול!!! אחת הסיבות שאני כול כך אוהבת את העתמלות אומנותית זה ששם יש לי חברות לא כמו בבית ספר שם רק מציקים לי והחברות המעטות שלי מדברות איתי רק בסתר כי אם מישהו יגלה שהן חברות שלי יציקו גם להן. אני לא יכולה לשחק אם חברות שלי בהפסקה כי אז יציקו להן אבל אני לא יכולה להיפגש איתן אחרי בית ספר כי אני ממש עסוקה.
פרק 2: יום אחד בהפסקה קראתי ספר כי אף חד לא הסכים לשחק איתי כשהילדה החדשה שהיצתרפה ליפני שבועניגשה אלי והתחילה לדבר איתי. קוראים לה אנה והיא ממש אוהבת שחייה. סיפרתי לה אלי ועל ההצקות ולהפתעתי לא היה לה בעיה ליהיות חברה שלי גם אם זה אומר שהיא תיצתרך להתמודד אם הצקות. מיסתבר שפעם אחת איזה ילד מהבית ספר הקודם שלי הציקה לילדה קטנה בכיתה א' והיא הזמינה אותו לתחרות שחייה ולמרות שהוא היה טוב בספורט הוא הפסיד ובגדול ואחרי זה הוא ניסה לידחוף אותה למים אבל בסוף נפל בעצמו. אחרי זה אף אחד לא התעסק איתה.
פרק 3: יש! היתקבלתי לניבחרת! אנה שיכנעה אותי סוף סוף לנסות ואני הצלחתי!!!! ובקרוב יש את אליפות הארץ! והקבוצה שתנצח תיצג את המדינה באליפות העולם!!!! הנבחרת שלנו היא הנבחרת היחידה באזור השרון שתישתתף באליפות!!! בתיקשורת המקומית דיברו אל זה הרבה וגם בעיתון של בית הספר שלי. הילדים בכיתה שלי לא אהבו את זה שאני מישתתפת באליפות ואחרי בית ספר הם הראו לי את זה. הם דחפו אותי ונפלתי לרגע ראיתי משאית מיתקרבת אלי ואז שחור. כשהתעוררתי הייתי בבית חולים. הרופאה ניכנסה ואמרה לי שביגלל התאונה משהוא בעמוד השידרה שלי ניפגע ועכשיו רגל ימין שלי לא מתפקדת טוב. ניסיתי להזיז אותה ולהפתעתי היא לא זזה. הבנתי שלא אוכל להישתתף בתחרות והתחלתי ליבכות. הרופאה אמרה לי שאפשר ליגרום לרגל שלי שוב לזוז אבל זה יהיה כואב מאוד. הסכמתי כי כול מה שרציתי זה שהרגל שלי תזוז שוב. לאחר חודש של טיפולים ללא התקדמות הדבר היחידי שיכל לאפשר לרגל שלי לזוז שוב היה ניתוח מאוד יקר שההורים שלי לא יכלו לשלם אליו. אז אנה היתגיסה למשימה ושיכנעה את כול הכיתה לעזור להשיג מספיק כסף. הם עשו הצגה והסיגו מספיק כסף!
פרק 4: הניתוח עזר אבל הרגל שלי עדיין לא ממש עובדת. אליפות הארץ הגיעה וביגלל שאני לא יכולה להזיז את הרגל כמו שצריך לא יכולתי להישתתף החלתתי ללכת לתחרות בכול זאת כדי לעודד את החברות שלי בניבחרת. צפיתי בהן והן היו פשוט מדהימות! בסופו של דבר הן ניצחו! יש!!!!! צרחתי וכול מי שהיה שם שמעה אותי. אבל לא היה לי אכפת! אחרי התחרות אני ואנה דיברנו ופשוט לא האמנו שאני הולכת לאליפות העולם!
פרק 5: הרגל שלי סוף סוף יכולה לזוז! כדי לחגוג את זה אני ואנה הלכנו אם שאר הבנות מהניבחרת ללונה פארק! היה כיף לעלות אל הרכבת הרים וליצרוח ביחד! שלושה ימים ליפני אליפות העולם כול התלמידים שדחפו אותי וביגללם הרגל שלי היתה מושבתת לשלושה חודשים ביקשו ממני סליחה. סלחתי להם. אומיגד אליפות העולם מחר! אמא הסיעה אותי לשדה תעופה שם אני וכול שאר הבנות אלינו למטוס שיטיס אותנו לארצות הברית שם תיהיה האליפות! היתישבתי בכיסא ולא האמנתי מי יושבת לידי.אנה מה את עושה פה? שאלתי טסה ליראות את התחרות היא ענתה. כול הטיסה שנימשכה שתיים עשרה שעות דיברנו.
פרק 6: אליפות העולם הגיעה! אני לא מאמינה! אני הייתי מאוד לחוצה עד שהבנתי שאין לי ממה לחשוש ושגם אם נפסיד זה לא נורא. התחרות התחילה. ניבחרת יפן הייתה הראשונה. הן היו טובות. אנחנו היינו אחריהן. עשיתי את מה שתירגלנו באימונים והצלחתי די טוב. כשהגיע הרגע שבוא מודיעים אל הזוכים הייתה כולי במתח. ובמקום הראשון... ישראל!!! אני וכול שאר הבנות צרחנו כול כך חזק ופשוט לא האמנו שאנחנו אלופות העולם! מאז כול הילדים בבית ספר נחמדים אלי ולא מציקים לי. לעולם אל תבתרו אל החלומות שלכם!
|
|
