קהילה - היצירות של מומיק48
|
|
|
|
לתחרות של תותיסיוון !
|
13/09/2020 |
אז עשיתי יצירה לתחרות של הורים וילדים של תותית!
מקווה שתאהבו !
היי, אני עדי , אמי התגרשה כשהייתי בת 3 ועכשיו אנחנו גרות יחד בבאר שבע.
אז הייתי ילדה בודדה וכעוסה וכל אחר הצוהריים הייתי מתבודדת לי בחדר . שלא תבינו אותי לא נכון , היה לי הכל ! חברות , כסף, בגדים אפילו מחשב משלי היה לי , אבל בפנים עמוק הרגשתי שלא היה לי דבר. המקרה שקרה לי לפני שנים אחדות שינה אותי מאוד...
אתם מכירים את ההרגשה שאתם בטוחים שאתם לבד אבל בעצם תמיד יש את המישהו מאחוריכם שדואג ומגן עליכם?
אני, חוזרת כרגיל מבית הספר וכמו תמיד אמא חיכתה לי בשער. כמו שקראתם כבר, אני נתונה למצבי רוח . תאמינו לי שאני לא שולטת בזה ! השאלה היא מה גורם לילדה בת 12 לכעוס כל כך , התשובה היא שאני מרגישה לבד. עם כל מה שיש לי אני עדיין מרגישה לבד.
יום אחד כשסיימתי את לימודי ראיתי שוב את אמא מחכה לי בשער . הפעם לא יודעת למה בדיוק , התחלתי לצעוד במהירות לכיוון הבית. הרגשתי מובכת שאני בכיתה ו' ואמא שלי ורק שלי מחכה לי בשער . אף אמא אחרת לא מחכה לילד שלה בשער חוץ מאמא שלי! אבל אמא לא ויתרה והיא המשיכה לצעוד ולצעוד לכיווני והחלה לקרוא לי : " עדי! עדי עצרי!" מהקריאות הללו כבר לא יכולתי להתעלם !
האטתי את קצב הליכתי עד שאמא הגיעה עליי.
" מה פתאום את מתעלמת ממני?" אמא שאלה בעצב, " אני בעצמי לא יודעת ! אולי בגלל שאת האמא היחידה שמחכה לילדה בגילי בשער?!" אמרתי בכעס. את שאר הדרך הלכנו בשתיקה . ראיתי שפניה של אמא נפולות, אך כמו שהבנתם או לא הבנתם אני לא יודעת לבקש סליחה. בראשי חלפה מחשבה , מוזר לי שאחרי שכל יום במשך שש שנים היא חיכתה לי בשער ועכשיו זה נגמר...
במשך שבוע סיימתי את לימודי ואמא לא הופיעה . גם כשחזרתי הביתה כמעט ולא דיברנו חוץ מבארוחת הערב . " אני לא מבינה מה קרה לך פתאום" אמא אמרה בעצבות . " מצטערת " סיננתי , " את לא צריכה לבקש סליחה עם את לא מאמינה בסליחה הזאת" עכשיו אמא לחשה. שאר הארוחה עברה בשתיקה וכשסיימתי את האוכל רצתי מיד אל החדר ולא יצאתי ממנו עד הבוקר .
היום יום ראשון וכבר במשך שבוע אני ואמא לא מדברות .
הייתי בטוחה שזה ימשיך כך , אבל היום משהו קרה...
כמו כל יום שסיימתי את לימודי , הלכתי בכיווני הביתה . עמוק בפנים קיוויתי שאמא תגיע לשער , גם בגלל שהתגעגעתי לדבר איתה וגם בגלל המקרה הבא ...
הבריונים מהחטיבה שתמיד הציקו לילדי כיתתנו התקרבו עלי, ניסיתי להתרחק מהם כמה שיותר כדי שלא יגיעו עליי. אומנם זה לא עזר.
" הו שלום לך, מה קרה איפה אמא? הרי היא לא יכולה לשלוח קטנה כמוך לבד !" אחד מהם אמר .הבלגתי. זיהיתי שזאת העלבה גם בגלל שאני מטר 70 וגם בגלל שאני כבר בכיתה ו'! בלי ששמתי לב אחד מהם התגנב מאחורי , עשה לי "בו" ולקח לי את התיק.
" היי, תחזיר לי , זה שלי!" קראתי, אבל הרחוב כבר היה שומם ואף אחד לא שמע אותי . " מה קרה? את רוצה לקרוא לאמא?!" אחד נוסף מהם אמר. וכמו קסם אמא הופיעה בצד הרחוב וקראה " עדי!" קראתי לה בחזרה " אמא!!!" היא רצה עלי וחיבקתי אותה חיבוק גדול ואוהב . אמא הבריחה את הבריונים , אספה את התיק שלי, ועדיין בחיבוקה צעדנו הביתה . אמא אמרה לי " הכל יהיה בסדר!" והשבתי לה " הכל כבר בסדר כל עוד את איתי!" ...
הסיפור הזה נוגע לליבי כי גם אני ילדה הנתונה למצבי רוח , לעיתים אני אפילו מפנה אותם על הורי !
הסיפור הזה הוא גם לתחרות וגם לאמי שדואגת לי גם כשלא תמיד מגיע לי , היא אוהבת ודואגת ותמיד תהיה מאחורי כשאצטרך אותה!
אני אוהבת אותה הכי בעולם!
מקווה לזכות , זה מאוד ירגש אותי עם אני אזכה במשהו שהקדשתי לאמא שלי❤❤
חשוב לציין:
* אני באמת מטר שבעים אבל כדי שהציור יהיה יותר מחמם ואוהב ציירתי אותי נמוכה.
* לא קוראים לי עדי .
* אמא שלי לא גרושה
* לא כל הפרטים שמצוינים בסיפור נכונים כדי לא לפגוע בפרטיות שלי .
יום טוב,
|
|
|
|
|
|
191
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15/09/2020 15:24 |
לקלואי |
10
|
איזה סיפוררר
מרגש ויפה יש לך כישורי כתיבה מוצלחים מאודדד
תכתבי סיפור לכתב אורח!
היצירה מושלמת כמו תמיד למדתי ממך קצת הצללות אני כל הזמן מסתבכת עם זה אז את הפיתרון! XD |
|
|
|
|
|
14/09/2020 15:14 |
מיקרח12 |
9 |
|
ואוווו מהמם, מרגש, מקסים! רואים שיש לך המון כישרון בכתיבת סיפורים!! לא פעם ולא פעמיים קראתי סיפורים במיקמק שהמון חלקים בהם היו בכלל לא מובנים את מהממם וכל היצירה הזאת מהממת ממש נהנתי והתרגשתי מהסיפור ואני באמת חושבת שלאימהות יש כח כזה שלא משנה כמה תכעס עליהן או תעשה דברים לא טובים וטעויות הן תמיד יאהבו אותך! מהממת מגיע לך לזכות!! ⛸ |
|
|
|
|
|
13/09/2020 22:32 |
ALoSh87 |
8 |
כותבת שוב כי תמיד לא עולה><
שיוווו איזה שלמותתתת
הסיפור מושלמיי ונורא נוגע ללב, וכן, את חייבת לכתוב אותו לכתב אורח!
לוקחת את זה בקללללל
הציור מהמם כמו תמיד, ימוכשרתתתתת |
|
|
|
|
|
13/09/2020 21:18 |
ALoSh87 |
7 |
ואואואו
הסיפור כזה נוגע ללב, איזה כיף שאת משתפת ככה!
מסכימה עם נוני, תכתבי את הסיפור הזה לכתב אורח, בדוק תזכי איתו!!!
כמובן שהציור מושלם, כמו תמיד♥️ |
|
|
|
|
|
13/09/2020 17:02 |
שילת7706 |
6
|
|
אמאלה אמאלה מה זההה יואו כישרון מדהיםם!!!!! |
|
|
|
|
|
13/09/2020 15:00 |
שוקולדה1ב |
5
|
|
יאווווו מהמםםם!!! ממש אהבתי!!!!❤️❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
13/09/2020 12:43 |
מקדונלד4 |
4 |
ואו הסיפור הזה כל כך מרגש❤❤
אני לא יודעת למה מה שסיפרת כל כל צמרר אותי לטובה❤
תודה על ההשתתפות. כבר מגלה לך שאת בין הזוכות:) |
|
|
|
|
|
13/09/2020 12:38 |
יהלי3007 |
3
|
מהמם =)
בהצלחההה!! |
|
|
|
|
|
13/09/2020 12:03 |
noona5 |
2
|
יואווו אמאאא איזה ציור מוושלםםם!
הסיפור ממש מרגש ומעניין ברמותת! אני ממש מקווה שתזכי, זה פשוט מהמםםם!
מאיפה הכישרון הזה?!?!
*הייתי ממליצה לך לכתוה תסיפור הזה לכתב אורח❤ |
|
|
|
|
|
13/09/2020 12:01 |
מיכלנ4262 |
1 |
|
יפהה |
|
|
|
|
|
|
|
