|
טיסה בלתי נשכחת- סיפור לכתב אורח
|
15/09/2020 |
טיסה בלתי נשכחת
זה קרה ביום בהיר, את הסיפור שאכתוב לכם מעולם לא אשכך .
כמובן שיש בו מוסר השכל שיחזק אתכם מאוד.
ובכן זה קרה בשעות הבוקר המוקדמות ,קמתי מהמיטה וראיתי את
המזוודה שלי מונחת על המיטה ,ועליה כתוב מזל טוב רון זכית
בטיסה לוולט דיסני. רצתי לסלון קפצתי על אימא ואמרתי לה :
"ובכן איפה אני אתחיל... בזכייה שלי, או בזה שאת האימא הכי טובה
בעולם. " אימא צחקה ואמרה:" הזכייה שלך קשורה לזה שעוד חודשים
יש לך בר מצווה שכחתה... חייכתי, ואמרתי : זה שבעוד חודשים יש לי
בר מצווה, קשור לעבדה, שכולם ישנים ושרק אני את ואבא טסים?
אימא אמרה שגם ישי ,שרון, ויוסי ,מגיעים ושאלך להעיר אותם.
הנהנתי לכן. ואז אבא נכנס ואמר :"הטיסה תתקיים בשמונה בערב ועד אז נחליט מתי ללכת. לומר לכם סוד לא הבנתי דבר ממה שהוא אמר, כי זכור לי שאבא ואימא טסים, הם יוצאים בערך בשלוש לפנות בוקר. הלכתי להעיר את האחים שלי וראיתי שגם על המיטות שלהם הייתה מזוודה רק שהם עדיין לא ראו אותה כמובן. כנראה שהם קפצו ישר מהמיטה כי כשיצאתי מהחדר הם צעקו את צעקת הצעקות שהם ראו את הכרטיסים. טוב... אם אתם חושבים שככה ניגמר לי היום ואני עולה לטיסה בשמונה בערב, אז אתם טועים ובגדול. בערך בשעה שש אבא אמר להתקפל, כול אחד שייקח את המזוודה שלו וישים בבגאז. ישששש סוף סוף יצאנו לדרך, אני כבר השתעממתי בבית פתאום מד הדלק צפצף והראה אפס אבא עצר בתחנת דלק והתחיל לתדלק ובאמצע המילוי נכנס פתאום אבא במהירות לרכב ושם גז שמתי לב למה שקרה וצרחתי אבא יש לך בקבוק תבערה ליד הכיסא של הנהג . אבא זרק את הבקבוק, פתאום שמעתי את ישי אומר שיש מונית צהובה כמו בסרטים שנוסעת במהירות מטורפת אחרינו
אחיי שרון ויוסי התחילו לבכות ואבא כנראה נכווה מזריקת בקבוק התבערה אבא נסע במהירות של 190 קמ"ש עם יד אחת על ההגה ובקיצור חברים מפחיד פחדתי כמו שלא פחדתי מימיי לא חשבתי שהיום הכי טוב בחיים שלי, יהפוך ליום הכי גרוע. בנס אבא הצליח לברוח מהמונית והאנשים המוזרים והמפחידים שישבו בה אבל ידעתי שזה רק לזמן קצר, כי ראיתי שאבא עדיין נוסע במהירות של 190 קמ"ש . סוף סוף נפטרנו מהמחבלים המעצבנים הללו צעק יוסי.
ישי ושרון נרגעו סוף סוף. אבא עצר בצד כי לא יכל להמשיך לנסוע עם יד אחת. אבא ואימא התחלפו במקומות אימא עדיין הייתה המומה מכל המצב פנינו אליה אך לא קיבלנו תשובה. אוקי אבא נכווה ביד אימא המומה, ישי ושרון שוב בוכים ,ואני אובד עצות מכול הכיוונים.
החלטתי לקחת את העניינים לידיים, ובקול רם צעקתי די!!!! כולם הפנו את מבטם אלי ואני פתחתי את דברי:" אבא אימא וכול האחים נו
די !!
עברנו עכשיו מסע תלאות ונבהלנו עד דמעות. אולי אבא נכווה ביד והמחבלים רק רדפו אחריו אבל דיי, זה נגמר תתקשרו למשטרה ותגידו דבר מה, ואז יגמר הדבר הנורא.
אתם יודעים אם אתם ממש המומים אז על הטיול נוותר לא יכולים לא צריך, זה לא יקרה בכוח. אבל אם את הטיול אתם רוצים להמשיך אז באו נסגור את הפינה... ונקנה אחת אחרת...כולם החלו לצחוק איתי אתם מסכימים? כמובן שכולם הסכימו וכולם צעקו בקול
נו קדימה לשדה התעופה
ובנימה אישית לכם קוראים יקרים תדעו שאתם לעולם לא יודעים איך יתחיל היום שלכם ובטח לא איך הוא יסתיים
ממני המחבר
תעריכו עבדתי קשה מאוד!
|
|
מוקדש
לכלמישרוצהלטוסולאיכולבגללהקורונה! | |
|
|
