|
אם אלך לשם לעבר הים הקדמה+פרק ראשון
|
24/09/2020 |
הקדמה
טוב, אז לפני שיתחיל הסיפור שלי, נעשה הכירות קצרה. קוראים לי אנה ואני בת 16. בגיל הזה ההורים שלי כבר מרשים לי להחליט בעצמי. אני מאוד אוהבת קוקוס, אננס, אבטיח, את ההורים שלי, את החברה הכי טובה שלי גאיה, ואת הים. את הים אני ממש אוהבת. האמת, אני גרה על אי. (בגלל זה אני אוהבת פירות טרופיים.) אני גרה בבקתה קטנה. אבל רוב הזמן, אני בחוץ: משחקת עם גאיה, שוחה איתה, קוטפת פירות או סתם נרגעת בים. אז קדימה, אפשר להתחיל.
פרק ראשון-איך הכל התחיל
האמת, כל הסיפור הזה התחיל כשהייתי בת חמש בערב אחד, שיצאתי לבקתה הסמוכה (של גאיה) כדי לשחק איתה. היא כמובן שמחה ומיד יצאנו שתינו. היה לנו ממש כיף. קטפנו פירות, שחינו ושיחקנו. בסוף ישבנו על שפת הים להירגע קצת. הבטתי אל המים הבורקים, ושאלתי את גאיה "מה נראה לך שיקרה אם אני אלך לשם?" "נו באמת!" קראה גאיה. "זה טיפשי! את לא תעשי את זה! לא ירשו לך ואין לך אומץ!" "טוב, את צודקת." אמרתי. אבל בליבי אמרתי. "היא עוד תראה. אולי לא היום, אבל אני אעשה את זה."
|
|
