קהילה - היצירות של ALoSh87
|
|
|
|
|
סיפור לכתב אורח-המהפך של השתיים
|
07/10/2020 |
סיפור לכתב אורח – המהפך של השתיים.
פרק ראשון- אבדה לעולם
"בום" "טראח", מכוניות נפגשות, זכוכיות מתנפצות, ההורים נחבלים, צעקות, צרחות ובכיות...
נועה נשארת בודדה, יתומה מאב ואם, מהרהרת לה במיטה בחדר מרובה ילדים בביתם של הדודים, דבורה ויוסף.
קשה לה, וקשה גם לדבורה, בית מלא ילדים, אחיינית שבורה ותינוקת קודחת.
יוסף הלך עם התינוקת לבית החולים, שם בשרו לו בצער שהתינוקת חייבת בדחיפות רופא במיאמי. דבורה ויוסף נאלצו לטוס במהירות ופזרו את הילדים בן הדודים. רק נועה הלכה לבית שונה ובלתי מוכר, חברת ילדות של דבורה, מאיה, הציעה לה להביא את נועה אליהם, הרי ביתה בגיל שלה ממש ויש להם מספיק זמן ומקום בביתם כדי לארח את הילדה היתומה.
לא התייעצו עם נועה בדבר וכבר שעה מאוחר יותר הייתה היא בדרך עם מאיה לביתם.
בביתה של מאיה היא פגשה את הדס, בת יחידה להוריה, מיטה מוצעת כבר חיכתה לה, היא אמרה שלום יפה, הודתה לבעלי הבית ונרדמה מיד.
בבוקר חיכו לה מבטים חמים מצד הזוג, רק הדס הביטה בה במבט קריר, היא התעלמה, ברכה אותה בבוקר טוב חייכני ופנתה לשתות את השוקו שהכינה לה מאיה.
הן שתו בשתיקה, הדס ישבה ליידה בשתיקה, מאיה שברה את הדממה באומרה: "נועה, איך עבר הלילה?" "עבר מעולה" השיבה לה נועה והודתה בנימוס.
הדס מהרה לבית הספר, מאיה ובעלה לעבודה והיא נשארה בביתם וצפתה בסרט.
"אל דאגה" אמרה לה מאיה, "מחר כבר תלכי לבית הספר עם הדס, אנחנו מסדרים את העינינים הסופיים..."
פרק שני-נועה מרוצה
"בנות, קומנה, עוד עשר דקות ההסעה מגיעה..."
קמתי במהירות, לבשתי את התלבושת שהוכנה יום קודם, לגמתי בחיפזון מהשוקו, לקחתי את התיק והסנדוויץ' ורצתי למטה עם הדס.
בהסעה, הדס הכירה לי את הבנות, היא עשתה זאת ללא חשק ומרץ, אבל אני הייתי שקועה בשיחת ההכירות עם הבנות והתיחסותה של הדס הייתה שולית בעיניי ברגעים ההם.
בכיתה ישבתי ליד ילדה בשם נוי, הכרנו מעט והא הייתה מאוד נחמדה אליי, הדס לא דברה איתי הרבה, היא הייתה עם אגם, חברתה הטובה, כך התברר לי מנוי.
היום חלף במהירות, השתתפתי בשיעור וגם המורה הייתה נחמדה.
חזרתי הביתה עם הדס, היא שאלה אותי ביובש איך היה, ספרתי לה בהתלהבות את כל חוויות היום עד שהגענו הביתה.
בבית חכתה לנו מאיה עם ארוחה טעימה, אכלתי בתיאבון, דברנו מעט והלכתי להכין שיעורים בחדר של הדס, שהיווה כחדר משותף שלי ושלה.
באמצע כתיבת תשובה בספרות הרהרתי לעצמי, כמה טוב לי כעת, אני מקבלת אהבה ממאיה הנחמדה, אני בחדר רק עם ילדה אחת-לא כמו אצל דבורה עם מלא ילדים, ועוד הילדה היא בגילי ממש! למרות שיחסה אליי קצת לא נעים אבל עדיין, מה טוב חלקי!
נועה השתדלה להיות אופטימית למצבה ואכן הצליחה ומצב רוחה היה עליז. היא הלכה לישון בחדווה, לא לפני שסדרה את ילקוטה ואכלה ארוחת ערב משביעה שהכינה לה מאיה. אפילו לפיג'מה חמימה דאגה לה מאיה, והיא בקושי השתמשה בבגדה שלה, היא צחצחה שיניים ופנתה לישון ולקום לעוד יום יפיפה.
פרק שלישי- יומנה של הדס
יומני היקר,
לפני מספר שבועות הגיעה לביתנו ילדה בשם נועה, ילדה חייכנית ושמחה, בת גילי ממש. נוכחותה מפרעה לי במעט, לפני שהיא הגיעה הבית היה שקט יותר, אמא התייחסה אליי בלבד, הרעיפה את כל האהבה רק עליי וכעת, כשנועה הגיעה, אמא מתייחסת אליה יפה, אפילו יותר ממני- כך נדמה לי, אני מרגישה שאני האורחת ולא היא, גם כשאמא קוראת לנו בבוקר היא מקדימה את שמה לפני שמי, למה? הרי אני היא ביתה ואני קודמת!
נועה מרגישה פה חופשי לגמרי וכלל לא מרגישים שאנחנו לא משפחה.
מצד אחד אני מרחמת עליה, בכל זאת, יתומה מאב ואם אבל עדיין התנהוגותי אליה לא הכי יפה, בלשון המעטה, קצת בקרירות, אני חשה לא נעים מהתנהגותי, אני חושבת שנועה שמה לב לכך, אבל היא ממשיכה הלאה ומחייכת אליי.
אולם, אני יכולה לומר לעצמי "הרי זה הבית שלי, אני לא חייבת לילדה הזאת מאומה! שתגיד תודה שהיא נמצאת כאן בכלל"
מצד אחד אני מרגישה אשמה, ומצד שני אני חושבת שכל ילדה הייתה נוהגת כך אם ילדה זרה תבוא לביתם כך פתאום.
מה לעשות?! אחשוב על משהו...
טוב, תודה שהקשבת לי,
אלך לישון.
הדס.
פרק רביעי-אווירה מוזרה
נועה והדס נכנסו להסעה, נהיה שקט, "מוזררר" חשבו להן השתיים, הבנות לא המשיכו לדבר מאז שהן נכנסו ורק לחשושים נשמעו מידי פעם. אפילו בוריס הנהג התפלא אך שתק, וכי זה תמיד מה שהפריע לו, הצעקות של הבנות על הבוקר...
הן הגיעו לבית הספר, והפעם שלא כמנהגן נוי לא ירדה עם נועה ואפילו הדס ואגם לא דברו במשך כל הנסיעה.
נועה והדס החליפו מבטים תמוהים ונכנסו יחד לכיתה.
כמו בהסעה, כך גם בכיתה, הבנות התלחששו אחת עם השניה והסתכלו עליהן במבט עוין.
הן צעדו לעבר מקומותיהן בפסיעות מהוססות.כשנועה התיישבה נוי הזיזה את כסאה שמאלה באוטומטיות וסיננה מילים לא ברורות. נועה השתוממה עוד יותר, עכשיו היה ברור לה שמשהו מוזר ביותר מתרחש והוא קשור אליה!
השיעור חלף וההפסקה הגיעה, אגם נוי ועוד מספר בנות יצאו החוצה יחד באלגנטיות, זה היה מחזה מוזר, שוב עיניהן של נועה והדס נפגשו אך הן הסירו את מבטן במהירות, הן חשו מבוכה בלתי מוסברת. הדס שקעה בהרהורים...
הצלצול הדהד באוזניה של הדס, היא התעוררה מהרהוריה. הבנות שבו לכיתה, אגם התיישבה לידה בשתיקה, הדס רצתה לומר משהו, לבסוף התחרטה.
בהפסקה שלאחר מכן הכל כבר היה ברור.
פרק חמישי- האומץ של הדס
"מאומצת שכמותך" "מאיפה נחתת כאן פתאום?" "שקרנית" "מסתירה את האמת" השמצות כאלו וכאלו נשמעו באוזניה של נועה, היא חיפשה בעיניה את הפיות הצועקות ופתאום שמה לב שצועקים עלייה, וכתגובה, פרצה בבכי והרכינה את ראשה על השולחן.
הדס לא האמינה למשמע אוזניה והתפרצה לפתע:
"בנות! מה אתם חשובות שאתן עושות?! מה הילדה הזאת עוללה לכן? לא חסר לה בעיות ועצב ואתן מכבידות עליה?"
הבנת השתתקו באחת בתדהמה בראותן את הדס מגוננת על נועה, הרי כולן הספיקו לדעת שהדס לא מחבבת את נועה, בלשון המעטה.
הכי זעזע את הדס כשראתה את חברתה הטובה, אגם, מסננת לנועה "מאומצת".
"אגם", כעסה עליה הדס, "אולי את רוצה לספר לחברותייך משהו על עצמך, על המשפחה שלך?"
"מה?" אגם נבהלה, "מה יש לך הדס? טוב, אני מצטערת נו, ואין לי שום דבר לומר על משפחתי חוץ מזה שיש לי משפחה נהדרת!"
"כן כן מה שתגידי אגם" סננה לה הדס, "בואי נועה" קראה לה תוך כדי ריצה אליה ולחשה כמה מילים לאוזנה.
נועה כנראה התעודדה, היא קמה ממקומה, עניה היו אדומות ונפוחות ופניה רטובות.
הדס הושיטה לה חבילת טישו ואת בקבוק המים שלה וכך הן יצאו מהכיתה, מותירות את הבנות המומות ומבולבלות, בעיקר מהתייחסותה של הדס לנועה...
פרק שישי-רגעים של גלוי לב
"תודה", זאת המילה היחידה שהצליחה לומר נועה לאחר דקות ארוכות של שתיקה.
"אין בעד מה" ענתה לה הדס וחבקה אותה בחום.
"אבל מה עשיתי לכן?" התפלאה נועה, "הן בכלל לא מודעות לעוצמת המכה שהן הטיחו בי, כמו זרו מלח על פצעיי", בכתה בצער.
הדס לא אמרה דבר, רק נאנחה והביטה בנועה בכאב.
"הן באמת לא מודעות לעוצמת המכה" הסכימה איתה לבסוף.
היא המשיכה לנחם אותה במילים, אך לא רק, גם השתיקה הייתה יפה באותן דקות.
הצלצול נשמע, נועה התכוונה לחזור לכיתה אך הדס עצרה בעדה ואמרה שמוטב ולא תכנסנה עדיין עד שתרגענה שם הרוחות ובטוח המורה תתחשב באיחורן.
נועה החלה לספר את מה שבאמת קרה להוריה וגם ספרה לה על דודתה דבורה, חברה של מאיה. "את יודעת", אמרה להדס, "יותר כיף לי אצלכם מאשר היה לי אצל דודתי, אני מרגישה אצלכם יותר בנוח אפילו שאינכם קרובי משפחה של ממש".
"כן, שמתי לב שאת מרגישה אצלנו בנוח, אפילו כעסתי על כך פעם" הודתה הדס. היא ספרה לה ברגע של גילוי לב על מה שהיא הרגישה בשבועות האחרונים, נועה נדהמה לגלות שזוהי הסיבה להתנהגותה השלילית של הדס אך היא הבינה אותה.
מאותו רגע ידעו שתיהן שהן הולכות להיות חברות ממש טובות, כעת, אין לאף אחת משהו בלב על השנייה ואפילו הן מצאו שיש להן מלא דברים במשותף.
"אוי" נבהלה הדס, "אני חושבת שקצת הגזמנו, עוד מעט נגמר השיעור כמה זמן דברנו, הבה נחזור לכיתה". "ככה זה, הזמן עף כשנהנים" קרצה לה נועה".
הן שלבו את ידיהן זו בזו ואצו רצו לכיתה.
פרק שביעי-הפרידה המתקרבת
"שאאאלום" אמרו יחד נועה והדס כשנכנסו הביתה, בדרך הן סכמו שלא לספר למאיה על התרחיש בכיתה ואכן כך עשו.
"שלום שלום לכן: ענתה להן בחזרה מאיה, "אני שומעת קולות חדווה?"
"אממ..." גמגמו שתיהן ואז התעשתה הדס, "כן, היה ממש נחמד בבית הספר, מה יש לאכול?" סיימה לבסוף.
"באנה, שבנה ואכולנה בתיאבון" אמרה תוך כדי מזיגה. "אגב נועה, דודתך התקשרה הבוקר ובקשה ממני למסור לך לטלפן אליה, היא גם בשרה שעדי התינוקת עברה את הכל בשלום וכעת הם מחכים לכרטיסים חזור.
נועה והדס החליפו מבטים, שמחים ומאוכזבים באחת, הרי הן ידעו שנועה לא תשאר אצליהם לנצח.
כנראה שהרגע בו היא תעזוב את משפחתה של מאיה מתקרב לאיטו.
היא סיימה את ארוחת הצהריים, הודתה למאיה ופנתה לטלפן לדבורה.
"כמו שחשבתי" נאנחה נועה, דבורה שאלה מתי אחזור ושהם מאוד מתגעגעים אליי". "גם אנחנו נתגעגע אלייך נועה!" אמרה לה מאיה.
"רגע, אבל מה ענית לה? מתי תחזרי אליהם?" מהרה הדס לברר.
"כנראה שבעוד שבוע כבר, אבל בואי ננצל אותו הכי שאפשר טוב?"
"בטח! זה יהיה השבוע הכי כיף שיהיה לנו" הבטיחה הדס.
ובאמת, באותו שבוע הן בילו יחד שעות ארוכות, בבית הספר ומחוצה לו.
אגם ונוי קנאו במעט בחברות של נועה והדס אך לא היה להן מה לעשות בנידון, השתיים התאהבו אחת בשנייה.
נועה והדס היו מאושרת, שתיהן חשו שמצאו את נפשן התאומה.
סוף דבר
נועה עזבה את ביתם של מאיה בהבטחות לבוא לבקר, הפרידה מביתם לא השפיעה של הקשר של השתיים, אמנם היא חזרה לגור אצל דודתה אך הקשר לא נותק כלל, אפשר לומר שהוא התהדק במשך הימים.
נועה נשארה באותו בית ספר, יחד עם הדס, הן נפגשו מידי יום בבית הספר ואחר הצהריים ואף נועה ביקרה והתארחה אצל מאיה בשבתות לא מעט.
נועה חשה שחייה מאושרים, יש לה שתי אימהות אוהבות שמכפות על הוריה שאבדו וחברה טובה אחת ויחידה!
|
|
מוקדש
ל סיגלית2626, SHX98, יהלי3007, noona5, צמחוני22, aחמודי123, לקלואי, מרינט66, מומיק48, סקיי141, מיקוש7717, ולכולם❤ | |
|
|
|
|
|
|
2745
|
|
|
|
|
|
|
|
|
27/12/2020 13:51 |
אינדי4650 |
255 |
|
רותי212 תגובה 154 |
|
|
|
|
|
23/12/2020 18:30 |
Queen1שיר |
254 |
|
וואו |
|
|
|
|
|
23/12/2020 10:55 |
הליאורוש |
253 |
|
ממש ממש ממש ממש מדהים ביותר! |
|
|
|
|
|
23/12/2020 07:00 |
מיקי66775 |
252 |
|
מהמםםםםםםםםם כל הכבוד |
|
|
|
|
|
22/12/2020 23:22 |
אדל89896 |
251 |
|
וואו אני בהלם איזה השקעה ! |
|
|
|
|
|
22/12/2020 16:59 |
רותי212 |
250
|
יואוו אלושש כל הכבודד
תגובה 250 (; |
|
|
|
|
|
21/12/2020 19:31 |
מתוקה2748 |
249 |
|
מהמם! כל הכבוד! |
|
|
|
|
|
21/12/2020 16:45 |
הבומרנג08 |
248 |
|
ממש טוב! כל הכבוד!! |
|
|
|
|
|
21/12/2020 15:26 |
ארץישראל6 |
247 |
|
מהמם! |
|
|
|
|
|
20/12/2020 15:13 |
רייני990 |
246
|
וואי סיפור מהמם ומרגש
אני כל הזמן קוראת אותווווו חחח |
|
|
|
|
|
20/12/2020 14:20 |
לני4457 |
245 |
|
מושלםםםםם!!!! |
|
|
|
|
|
20/12/2020 11:09 |
חכם12341 |
244 |
|
מרגש |
|
|
|
|
|
20/12/2020 11:08 |
חכם12341 |
243 |
|
ואוו איזה מרגש!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
19/12/2020 21:12 |
נסיכה9022 |
242
|
|
מושלם |
|
|
|
|
|
17/12/2020 17:41 |
aחמודי123 |
241 |
יוו 503 עוקבים!!
מגיע לך כל אחד ואחד♥ |
|
|
|
|
|
17/12/2020 01:00 |
יהלום1324 |
240 |
|
יואוו איך השקעת! |
|
|
|
|
|
16/12/2020 21:32 |
אלזה4190 |
239 |
|
אתה אדיר |
|
|
|
|
|
16/12/2020 14:43 |
בנבן230 |
238
|
|
סיפור מאוד יפה |
|
|
|
|
|
16/12/2020 12:30 |
שוקלד4000 |
237 |
|
וואו איזה סיפו מרגש אני בכיתי איזה כישרון!! |
|
|
|
|
|
16/12/2020 09:44 |
אלעד23451 |
236 |
|
מיקמק זה המשחק הכי טוב בעולם |
|
|
|
|
|
15/12/2020 23:37 |
הילה0ית |
235
|
|
מגניבבב |
|
|
|
|
|
15/12/2020 19:34 |
שחשח106 |
234
|
|
מדהיםםםםםם |
|
|
|
|
|
15/12/2020 19:07 |
שחשח106 |
233
|
היושששששששששששש
לכל המיקמקים המהמימם שחוגגים איתי
נשמות שבלבבבבב
אני חולה אליכםםםםםם |
|
|
|
|
|
15/12/2020 18:56 |
מרינט1267 |
232
|
|
יפה |
|
|
|
|
|
15/12/2020 18:07 |
איב14511 |
231 |
|
יפה |
|
|
|
|
|
14/12/2020 16:24 |
כלבלבי80 |
230 |
|
אמלה זה כל כך טוב! זה פקוט מרתק! |
|
|
|
|
|
13/12/2020 23:05 |
לני1215 |
229 |
|
כל הכבוד לך |
|
|
|
|
|
13/12/2020 23:05 |
לני1215 |
228 |
|
ואוו איזה סופרת מוכשרת ( ואני לא מגזימה) |
|
|
|
|
|
13/12/2020 22:48 |
גימי300 |
227
|
|
הסיפור הזה שווה זהב |
|
|
|
|
|
13/12/2020 00:27 |
שוגי722 |
226 |
|
חיים שלייי זה מושלםםם |
|
|
|
|
|
12/12/2020 17:10 |
רפונזל7148 |
225 |
|
מרגששש |
|
|
|
|
|
12/12/2020 12:25 |
ביגי3610 |
224 |
|
מהמם |
|
|
|
|
|
11/12/2020 18:51 |
אבטיח90522 |
223 |
מסקרן וטוב מתי תוציאי ספר???
אני ישר אקנה! |
|
|
|
|
|
11/12/2020 17:28 |
58מסטיק40 |
222 |
|
וואווווו קראתי את הכל וזה סיפור מושלםם אפשר עוד סיפורים?! |
|
|
|
|
|
10/12/2020 21:49 |
אלכסיס1662 |
221 |
את יכולה לעשות עלי גם?
בבקשה
יואו זה פשוט
מושלם |
|
|
|
|
|
10/12/2020 21:10 |
מקמקס971 |
220 |
|
מושלם |
|
|
|
|
|
09/12/2020 14:02 |
חברי118 |
219 |
|
הלובי שיולי מנוי ו מינימיק |
|
|
|
|
|
08/12/2020 16:51 |
פלפלחומוס |
218
|
|
עקבו אחרי |
|
|
|
|
|
08/12/2020 14:49 |
נויהל13 |
217 |
|
מושלםםםםםם |
|
|
|
|
|
07/12/2020 19:17 |
נויהו4 |
216
|
|
סיפור מהמם!!!! |
|
|
|
|
|
07/12/2020 16:05 |
מולי3שולי |
215 |
|
זה100מם |
|
|
|
|
|
07/12/2020 15:49 |
בברלי4692 |
214
|
|
סיפור יפה! |
|
|
|
|
|
07/12/2020 15:45 |
1224אלי |
213 |
|
יואוו |
|
|
|
|
|
07/12/2020 11:19 |
aחמודי123 |
212 |
|
יוו כמה תגובות וליקיים! |
|
|
|
|
|
06/12/2020 13:30 |
סוכריה3482 |
211 |
|
היי יש לי קהילה ואני ממש משקיעה בה ואין לי מלא עוקבים אשמח אם תעקבו אחריי |
|
|
|
|
|
05/12/2020 22:08 |
מפאינס |
210
|
|
תקשיבי קיבלת לייק מימני במתנה |
|
|
|
|
|
05/12/2020 14:38 |
איימיק99 |
209 |
איזה מהמםםםםם
רואים שעבדת על זה קשה מאוד
זה מסוג הסיפורים האלה שאי אפשר להפסיק לקרוא, מכירים? |
|
|
|
|
|
04/12/2020 09:52 |
טינקרבל801 |
208 |
|
הי ממש יפה הסיפור |
|
|
|
|
|
04/12/2020 08:43 |
אנימיק5966 |
207 |
היי
יש לי קהילה אשמח אם תעקבו אחרי |
|
|
|
|
|
03/12/2020 13:42 |
קקגקי |
206 |
|
מרגש |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
