חדשה בעיר- סיפור לכתב אורח
|
08/10/2020 |
פרק 1- הכירות ---------------------- שלום לכולם, אני רוני, בקיץ האחרון עברתי הנה מניו יורק! תחילת השנה עברה עלי קשה, אני לא אספר יותר מידי עכשיו... כדי לא להשאיר אתכם במתח בואו נתחיל בסיפור.... ---------------------------------------- פרק 2- המעבר ------------------------------- כשהורי גילה ורועי סיפרו לי שאנחנו עוברים לארץ הייתי עצובה, להפרד מהחברים שאני כל כך אוהבת, מהבית ספר שאני כל כך אוהבת, מהעיר שאני כל כך אוהבת! במשך כמה ימים הייתי במיטה, לא הסכמתי לאכול, לשתות לא עשיתי כלום... חשבתי, חשבתי על איך יהיה בישראל? אם יהיו לי חברים? חוסר הודאות היה מעצבן... בכיתי ובכיתי, עד שאמא שלי באה לחדר. ---------------------------------------------- פרק 2- השיחה ------------------------------------ אמא התקרבה אלי שמה את ידה על ידי והחלה לומר: "רוני, את יודעת כמה המעבר יעזור לאבא בעבודה ונוכל להתפרנס יותר" רציתי להתפרץ אליה אבל בסוף אספתי את עצמי בידים ועניתי "אני לא רוצה מקום אחר! כיף לי פה!" "אני יודעת רוני שלי סליחה" ענתה לי אמי והלכה. ------------------------------------------------------------- פרק 3- יום אחרון בבית הספר. ----------------------------------------------- בבוקר של היום האחרון בבית הספר בניו יורק היה לי חשוב ללכת ולספר לחברותי על המעבר. הגעתי לבית הספר ובכיתה שלי ראיתי את קלואי, החברה הכי טובה שלי. אמרתי הי והתחלתי לספר. "אני מחר בבוקר נוסעת לישראל!" פרצתי בבכי... סיפרתי לה הכל. לבסוף היא אמרה "ככה את שוכחת אותי? את החברה הכי טובה שלך?" ענתה קלואי "אני לא רוצה לעזוב!" עניתי. "תעזבי אותי אני לא מעונינת להמשיך את השיחה הזו" אמרה קלואי. בכיתי יותר ויותר. זה היה היום הנוראי בחיי. ---------------------------------------------------- פרק 4- היום נוסעים ולא איכפת לי ---------------------------------------------- אבי העיר אותי בחמש בבוקר. הייתי מצוברחת מאתמול.. לקחתי את המזודה שלי התארגנתי ויצאנו למונית. כאשר עלינו על המטוס לא הייתי עצובה כלל, החברה שלי לא מדברת איתי. מה שרציתי זה להגיע לישראל ולהיקבר במיטה החדשה שלי. במטוס ישנתי כמה שעות כי בלילה לא הצלחתי להרדם בגלל המאורע בבית הספר. -------------------------------------- פרק 5- יום ראשון בבית הספר החדש --------------------------------------------- ביום הראשון של בית הספר החדש קמתי, לבשתי את שמלתי החדשה בצבע אדום. התארגנתי ויצאתי. בכיתה המורה הציגה אותי: "תכירו את התלמידה שהגיעה היישר מניו יורק!" הסמקתי נורא. "מה זה היא ברחה ממוזיאון עם השמלה הזו?" צחק ילד אחד וכל השאר אחריו. רציתי לברוח, לברוח הביתה, לברוח לניו יורק. ------------------------ פרק6 - חברה חדשה ------------------------------------- במשך חודש ימים אף אחד לא שלח לעברי מבט. בהפסקות ישבתי לבד בשיעורים לא היה לי מצב רוח כלל, יום אחד בהפסקה כאשר ישבתי בספסל שבו אני תמיד יושבת ניגשה אלי ילדה: "הי, את חדשה כאן?" שאלה, "כן חודש כאן" עניתי. "אני גם חדשה" ענתה לי... "תגידי רוצה להיות איתי אולי?" ברור שהסכמתי. ------------------------------------------------------------- פרק 7- סוף --------------------------------------------- כעבור שבוע עברנו לחברות הכי טובות, ומאז אני לא לבד, הכרתי חברה אמיתית. עם הזמן החרם עלי הופסק ועוד ילדים החלו להיות חברים שלי. היה לי כיף בישראל וכבר שחכתי מניו יורק. |
|