סיפור לכתב אורח היי לכם קוראים לי נועם אני בת 12 וכעת אספר לכם את הסיפור שלי: ביום אחד הלכתי לבית הספר והמורה שאלה "מה תרצו להיות שתהיו גדולים?" לכולם ענו בתורם עד שהגיע התור שלי ולא ידעתי מה לענות כי אף פעם לא חשבתי על זה והמורה אמרה לי שזה בסדר לא לדעת מה רוצים להיות בגיל כזה כי אני עוד ילדה. לאחר מכן בסוף יום הלימודים אספתי את אחיי התאומים מהגן רום ויותם והם כרגיל חפרו לי חזרנו הביתה הכנתי להם ארוחת צהריים ושמתי אותם לשחק בחדר השינה שלנו ובינתיים עשיתי לעצמי רשימה על דף על דברים שאני יכולה לקחת אותם בשביל להבין מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה והגעתי לזה שיש לי ביטחון עצמי גבוה ואני אוהבת לתחקר על עבר של אנשים ופתאום זה התחבר אני אהיה מראיינת ברדיו ובטלוויזיה הייתי מאושרת וחשבתי שאני יכולה להתחיל כבר בחופש שהיה עוד שבוע הימים עברו לי לאט ממש והגיע החופש הגדול שחררו אותנו מבית הספר והחלטתי לחכות למחר וכל היום הייתי לחוצה והגיע סוף סוף הבוקר שחיכיתי לו הסתובבתי ברחובות אבל לא ידעתי איך לזהות מפיקים באתי לחזור הביתה ואני אומרת לכם שזה יום המזל שלי כי פתאום ראיתי מודעה על הרצפה שהיה כתוב בה "ילדים רוצים פינה בטלוויזיה וברדיו פנו אליי והיה שם מספר כמובן שווידאתי את ההורים שלי בהכול והם דווקא התלהבו מזה הם הרשו לי ללכת לאודישן לתפקיד וממש התרגשתי אימא באה איתי ושאלו אותנו שם המון שאלות ואז ראו איך אני מתמודדת עם לראיין. ממש התרגשתי באותו היום שהיו אמורים להגיד לי תשובה אם התקבלתי לתוכנית או שלא וחשבתי אולי הם לא מתקשרים מכיוון שלא התקבלתי והיום חלף ולא התקשרו והתבאסתי כי היה נדמה לי שהייתי ממש טובה והתבאסתי בגלל זה ואמרתי לעצמי אחרי שלא התקבלתי והחלטתי להתחיל בקטן הלכתי לרדיו המקומי וביקשתי לעשות אודישן והיה נראה שם שאחרי האודישן מי שבחן אותי היה לו על הפנים חיוך ואכן הוא התקשר ואמר לי שהתקבלתי הייתי מאושרת והלכתי לשם וכל פעם ראיינתי אנשים ופתאום הרגשתי מאושרת אנשים זיהו אותי ברחוב ביקשו חתימות וסלפי פנו אליי מעוד תחנות רדיו ואילו ערוצי טלוויזיה וכך היה כל החופש והייתי מראיינת אנשים גם אחרי הבית ספר והייתי מאושרת! מה שרציתי קרה והוא עדיין ממשיך לקרות ומאז אני חייה ואני פשוט מאושרת. אז זה הסיפור שכתבתי מקווה להיות הכתב אורח הבא אוהבת אתכם לוליקא
