|
כתב אורח-שקר בתוך גנבה
|
11/10/2020 |
תקציר: ליה מנסה לעזור לילדה בבעיה הילדה לא יודעת להחזיר לה בטוב, ומה היא מחזירה לה? רוע ושקר, סיפור מסובך עם מסר ענק!
פרק1
יום אחד שנגמר בית ספר
ירדתי במדרגות עם מנורה מאד יקרה שקיבלתי
מתנה ליום הולדת,ופתאום שמתי לב ששירה ילדה מכיתה ב' מנסה להסתדר עם ספרים
איך לקחת אותם,ובנוסף ראיתי שהיא כמעט נופלת בגלל שהיא על הקצה, בלי לחשוב פעמים ירדתי במהירות אליה, הצלתי אותה ברגע האחרון מליפול
בגלל שבאותו רגע עשתה פסיעה אחורה ,היא הודתה לי מכל הלב ושאלתי אותה "למה את סוחבת כזאת כמות של ספרים?" היא ענתה לי בתמימות 'כי המורה אמרה לקחת את הספרים שבארון כי קונים ארון חדש וזה היה כל הספרים שלי' צץ לפתע חיוף שובב על פניה
שאלתי אותה עם היא רוצה שאני יסחב את הספרים לשער היא ענתה בהתרגשות שכן, הנחתי את המנורה בזהירות בצד ולקחתי את הספרים זה היה קל, שעליתי בחזרה היא כבר לא היתה שם שמחתי וירדתי לשער.
פרק2
הייתי באמצע שיעורי בית שלפתע חושך, הופתעתי כי לרוב זה לא קורה, הסתכלתי לצדדים לא ראיתי את אחיותי בחדר בנתים שהייתי עסוקה בלחשוב למה זה קרה היה ריקודים ושירים נזכרתי 'היום יום הולדת! איך שכחתי את היום הולדת שלי?!' ממש נהנתי הכינו לי עוגה שאני ממש אוהבת ואז יצאנו עם חברים למסעדה,
שחזרנו עייפים עליתי למיטה אמא שלי התישבה לידי ושאלה אותי: "חמודה שלי למה לא סיפרת לי מה קנו לך בכיתה?" מיד נזכרתי 'המנורה!! שכחתי אותה שעזרתי לשירה!" הבטחתי לעצמי שמחר אקח אותם מהבית ספר,
עניתי לאמא שלי שקרה איזה משהו וזה לא חשוב
אמא שלי הסתכלה עלי במבט תוהה מספר דקות והלכה,
פרק3
קמתי מאור מסנוור של השמש ומקריאות של אחי ואחיותי הקטנים "אמא תכיני לנו אוכל!"
ושאחותי הקטנה בוכה, הבנתי שאמא צריכה עזרה! קמתי מהמיטה וירדתי למטבח אחיותי חיבקו אותי 'כי הם התתגעגעו אלי' חיבקתי אותם והלכתי להרגיע את אחותי הקטנה ולהכין לה דיסה,הלבשתי את כולם והם יצאו לגן,אמא נשארה במטבח אמרתי לה בוקר טוב והכנתי לה קפה היא אמרה לי 'תודה רבה ועזרת לי מאד' ועליתי לחדרי להתלבש שסיימתי חיכיתי לנהג שלנו שיבוא הוא בא ונסענו לבית ספר שהגעתי נזכרתי שוב במנורה נכנסתי לשערי בית הספר בדיוק במקום שעזרתי לשירה אתמול ולא ראיתי שום דבר,שהלכתי לכיתה עברתי בכיתה ב' ומשום מה עיני נתקעו על דבר מאד מוכר, המנורה! נכנסתי לכיתה ב' שם ראיתי את שירה מחבקת את המנורה אמרתי לה בנעימות "שירה המנורה שלי, את יכולה להביא לי אותה?" שירה לא הבינה על מה אני מדברת וענתה לי "שקרנית! המנורה הזאת שלי! אבא ואמא קנו לי אותה!" מכיוון ששירה היתה גם מפונקת וגם סנובית, שהכיתה שלה שמעה אותה צועקת מיד באו לעזרתה "מה את משקרת לה בפנים?!" וחלק אפילו אמרו "נגיד אותך למנהלת שאת מנסה לגנוב רכוש יקר!!"
התכעסתי על השקר שהיא אומרת ואמרתי לשירה
" תגידי את לא מתבישת?! ככה לשקר מול כולם?"
בדיוק באותו רגע המחנכת שלהן נכנסה היא אמרה לי
"ליה מה זה המילים האלה?" והוסיפה "ככה מדברים בבית ספר?" מכיוון שהיא לא שמעה את כל הבנות האחרות והיא שמעה רק אותי הבנות הרשו לעצמם לשקר עוד קצת "המורה ליה באה והרביצה לשירה וחטפה לה את המנורה שאבא ואמא קנו לה" מבחינת המורה זה כבר עבר כל גבול היא אמרה "ליה ושירה גשו למנהלת והסבירו לה הכול" שתינו ירדנו בלי לדבר מילה אחת עם השניה דפקנו אצל המנהלת והיא אמרה שנכנס
סימנה לנו להתיישב ,התישבנו, שאלה במה הענין שילדה בכיתה ו' תבוא עם ילדה מכיתה ב' למנהלת ,שירה הסבירה לה " המורה היום באתי עם מנורה חדשה לבית ספר ואז ליה באה ואמרה לי 'שירה המנורה הזאת שלי תביא לי אותה!' אני לא הבנתי על מה היא מדברת כי אבא ואמא קנו לי אותה ואמרתי לה ליה את טועה המנורה שלי והיא לא הקשיבה לי והתחילה לומר לי 'חצופה איך את משקרת?!' ואז המורה נכנסה ושלחה אותנו אליך" היא כמובן דילגה על מה שהם אמרו לי ושינתה את מה שהיא אמרה לי ,בקיצור שיקרה, הפנים של המנהלת השתנו מרכות לכעס אמרתי "המנ...." המנהלת היסתה אותי ואמרה 'אני לא צריכה עוד מילים, ממך במיוחד!" והוסיפה " ליה אני מאוכזבת ממך מאד וכעונש אני יאסור עליך להשתתף בהצגה שאתם מארגנות בסוף שנה!" התחלתי לבכות "המנהלת זה לא נכון!" היא אמרה לי ששמעה מספיק ושנחזור לכיתה רצתי לכיתה היינו באמצע שיעור והבנות הסתכלו עלי אמרתי למורה סליחה על האיחור והתישבתי במקומי
שנגמר השיעור כולם באו מסביבי לשאול למה איחרתי לא עניתי, שירה באה לנעמה שהיא אחותה, (שכתי להגיד שנעמה היא מלכת הכיתה)ו ראיתי את שירה קוראת לנעמה ואומרת לה בסוד משהו ואז היא יצאה מהכיתה נעמה נשארה וקראה לכולם החוצה לי היא אמרה "תישארי פה המורה אמרה שתשלימי את מה שעשו" ויצאה כל הבנות רצו אחריה אחרי כעשר דקות היא נכנסה עם כל הבנות ואז היה צלצול, שאלתי את חברתי "מה היא רצתה?" היא לא ענתה לי הייתי מופתעת שאלתי שוב "מה היא אמרה לכם?" אך היא לא ענתה שיחררתי, השיעור עבר ואז בהפסקה זה התחיל, חברותיי שאלו מי רוצה 'תופסת קרח' קמתי בשמחה מהכיסא ואמרתי "אני רוצה" הבנות הסתכלו עלי ואז אמרו "הא אנחנו לא משחקות בכלל" ואז כל הכיתה צחקה הבנתי מה המשמעות של זה:הבנות מתחילות עלי חרם
נפגעתי מאד ורצתי לשירותים לבכות בשקט חשבתי לעצמי 'מה אני יעשה? אין לי עם מי לדבר המנהלת בטח סיפרה למחנכת' בכיתי ורציתי שהיום הזה יגמר בסופו של דבר נגמר הלימודים רצתי הביתה.
פרק 4 אחרי שבוע של התעללויות בי התקשרתי לחברתי הטובה היא ענתה,
אני:היי רציתי רק לשאול אותך שאלה
חברתי: אממ.... טוב בתנאי שאת לא מספרת לאף אחד על השיחה הזאת
אני: אין בעיה,
חברתי:בבקשה מה רצית?
אני:למה אתם עושות לי את זה?!
חברתי:נעמה אומרת שאת ניסית לגנוב לשירה את הקלמר שלה וזה לא מצא חן בעיני נעמה"
בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם
אמרתי לה "את חייבת להאמין לי שלא גנבתי כלום היא גנבה ממני!"
היא ענתה לי "מה פירוש? זה לא נכון? תסבירי לי"
סיפרתי לה את כל הסיפור והיא הייתה המומה "למה לא אמרת?" "אתם לא נתתם לי להסביר" עניתי, היא התנצלה ואמרה שתדבר עם כולם, בסוף החרם הסתיים אבל עדין יש ליחשושים שאני גנבת.
המסר: עם מישהו עשה לכם משהו טוב תזכרו אותו תמיד!ותחזירו לו מתי שתוכלו, אל תשקרו לאף אחד כמו ששירה עשתה! מקווה שהבנתם את המסר..
|
|
מוקדש
לואי, חןמיק, יונמיק, לכולםולכלצוותמיקמק! | |
|
|
