|
נועה והרקדניות-סיפור לכתב אורח
|
12/10/2020 |
פרק ראשון: הכירו את אנה
שלום קוראים לי אנה אני בת 10 ויש לי ואני ממש אוהבת לרקוד אבל אף פעם לא הייתי מספיק בטוחה בעצמי כדי לעלות על במה ולהופיע...
פרק שני: ההופעה
יום אחד הלכתי לחוג הריקוד שלי והמורה שלי, נועה הודיעה לנו שיהיה לנו הופעה בעיר מול הרבה אנשים חשובים, כל הילדות התחילו להתרגש ולקפץ מרוב שמחה, רק אני ישבתי בצד ונלחצתי, חשבתי לעצמי, מה אני אעשה? איך אני ארקוד מול כל האנשים האלו ולא אפול או אשכח את הריקוד מרוב לחץ?, חזרתי הביתה, התקלחתי, נחתי, ואז הלכתי לישון, אבל פשוט לא הצלחתי.. אני לא יכולתי לשחרר את זה שאני עומדת לרקוד מול כל כך הרבה אנשים!
פרק שלישי: השאלה שבמבחן
בבוקר, קמתי, רק אחרי שעה של שינה, והלכתי לבית ספר, היה לנו מבחן ולגמרי שכחתי, באחת מהשאלות במבחן היה כתוב: "מה תרצי להיות שתיהי גדולה?", חשבתי וחשבתי, ואז מצאתי את התשובה, אני כתבתי להיות בטוחה יותר בעצמי, בסוף המבחן, הלכתי הביתה ואמרתי לעצמי, אם אני רוצה להיות בטוחה בעצמי למה שאני פשוט לא אעשה את זה כבר עכשיו? ואז אמרתי לעצמי.. כי אני לא יכולה זה קשה מידי ובמיוחד עם הפחד במה שלי אין סיכוי שאני אצליח...
פרק ארבע: הרוח
יום למחרת היה לי שוב חוג ריקוד, בדרך לחוג, פתאום צצה רוח!, ולא סתם רוח אלה רוח רפאים! צעקתי האאאא! וכל האנשים ברחוב יסתכלו עליי מוזר... שאלתי אותם אתם לא רואים אותה?, את הרוח? הם ענו לי שלא ואולי אני מדמיינת, כי אין דבר כזה רוחות רפאים! ואז אמרתי כנראה הם צודקים.. מצמצתי בעיניי אבל עדיין ראיתי אותה! היא אמרה לי אם את לא בטוחה בעצמך ולא מאמינה שאת רוקדת יפה, אנשים לא יראו את הכישרון שלך!, ואז אמרתי את סתם רוח, והמשכתי ללכת אבל היא המשיכה לדבר... את צריכה לדעת שאת רוקדת יפה, שיש לך כישרון, לאהוב אותו ולנצל אותו!
פרק חמישי: הרוח המיוחדת
בגלל התחרות, הודיעו שיש לנו כל יום חוג ריקוד, אז הלכתי גם היום והרוח, הרוח עדיין המשיכה לבוא איתי, כנראה היא ממש אוהבת את המקום..., בקיצור אמרתי לה, תגידי למה רק אני רואה אותך?, אז היא ענתה לי לא רק את רואה אותי, כל הילדים שלא מאמינים בעצמם וצריכים עזרה בזה רואים אותי, אז עניתי, אני לא צריכה עזרה! במיוחד לא מרוח!, הרוח: תאמיני לי אני רוח מיוחדת!, כל מי שעזרתי לו הפך להיות אומן גדול!
אני: למי עזרת? הרוח: אפילו למורה שלך נועה עזרתי, ואת רואה איפה היא היום, מופיעה אפילו בכל העולם!, אני: וואו באמת? נועה לא הייתה בטוחה בעצמה? הרוח: כן, כן, תראי, כל מי שלא מאמין בעצמו,בסוף מצליח ובגדול!
פרק שישי: הבוקר קמתי, ואמרתי לעצמי, עוד יומיים המופע!, והאמת היא שאני כל כך מתרגשת! ולא לחוצה! הרוח באמת עוזרת!, הלכתי שוב לחוג ריקוד אבל הפעם לא ראיתי את הרוח... אמרתי אולי קרה משהו? איפה היא? ואז מצאתי פתק על הרצפה.. אמרתי מעניין מה זה?.. פתחתי וקראתי מהרוח אל אנה: שלום אנה זוכרת אותי אני הרוח, את כנראה לא מבינה למה את לא רואה אותי היום.. אז הנה התשובה: כי את מאמינה בעצמך! כל הכבוד! שיהיה בהצלחה במופע את תרקדי ממש טוב!
פרק שביעי:
כשהלכתי לישון, חשבתי לעצמי, מחר זה היום! יום המופע! הלכתי לישון וחלמתי חלומות מתוקים, בבוקר קמתי, התארגנתי, והלכתי להסעה מהחוג.
פרק שמיני:
המנחה: קבלו את...... נועה והרקדניות!!!
עלינו על הבמה מלא מלא כפיים, אבל לא נלחצתי, התחלנו לרקוד, נהנו, שמחנו, חייכנו, ובסוף סיימנו, דממה בקהל, ואמרתי מה לא עשינו טוב?, הסתכלתי רגע למעלה לראות את הפרצוף שלהם וראיתי שכולם המומים.., וברגע שהורדתי מבט, היו מחיאות כפיים שנמשכו ככמעט חמש דקות!, בסוף המופע הלכנו אל מאחורי הקלעים, ונועה אמרה לנו: בנות הייתן מעולות!, אבל יש משהו שלא סיפרתי לכן... נכון שאמרתי שיהיו אנשים חשובים? ענינו כן.. אז היא אמרה הם היו מפני שזו הייתה תחרות של אנשים מכל העולם! ענינו כולם פה אחד: מהההה? אז היא אמרה לא רציתי להלחיץ אתכן אז לא אמרתי אבל העיקר שנהנו לא משנה אם לא ננצח נכון? אמרנו נכון!
פרק תשעי:
בסוף קראו לכולם על הבמה והודיעו מי המנצח:
והמנצח הוא... היא.... הם..... נועה והרקדניות!!
מאותו יום אני מופיעה בכל רחבי הארץ והעולם! ואני גאה במי שאני ובמה שאני!
הסוף!
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים, והעוקביםהמדהימיםשלי!בבקשהתעשולייק! | |
|
|
