|
עולם מקביל 3-סדרת המשך & סיפור לכתב אורח
|
12/10/2020 |
פרק 1-תקווה נואשת
"היום הכי גרוע ביקום!" אמרה סטפני בלעג! "תני לנו לנחש? עוד פעם הילדה המטופשטת הזאת?" שאלו אחיה במקהלה! "נו כבר נוני , מתי כבר תתעלמי ממנה? את תהרסי את המוניטין שלנו!" אמר רודריק אחיה הגדול! "את צריכה להקפיד עד כמה שאפשר!" עודד אותה ברנדון! "א. לכם קל לדבר , כי אתם מפורסמים! כל פעם שאתם יוצאים החוצה יש פפרצי מול הבית! ב. אם עוד פעם אחת תקראו לי נוני אני אשחט אתכם!" צרחה סטפני! "טוב נוני" צחק רודריק! סטפני האדימה , עיניה התמלאו בזעם ועוד שניה היא התנפלה עליהם! אבל אז קול מצווה קטע את מחשבותיה! "סטפני בלנדוק! אם עוד פעם אחת את תרימי יד על אחיך אני אזרוק אותך מהבית הזה!" ציוותה אימה! "אני מתנצלת" אמרה סטפני בלגלוג! "טוב ויפה , עכשיו נמשיך לאכול כמו משפחה נורמלית!" כחכחה אימה באיום! "אז זהו שאני לא נורמלית! אני בת משפחת בלנדוק המוצלחת מכל פלאי תבל!" הודיעה סטפני! "אני איהיה רברבנית עד כמה שארצה , אהיה פוגעת עד כמה שארצה והכי חשוב : אני לא אתן לאף אחד לעמוד בדרכי!" העירה סטפני! "לפחות נכנס לך שכל לראש!" אמרה אימה לעג! "אם אבא שלך היה רואה אותך הוא היה מתבייש ממך!" אמרה אימה באיום! "אז חבל שהוא כבר לא כאן לומר לי את זה!" צרחה סטפני! "גברתי הצעירה! לא נקבל שפה נחותה ונאותה בבית משפחתנו!" העירה אימה! "לכי לחדרך לחשוב על דבריך!" ציוותה אימה! סטפני הלכה לעבר חדרה , אך התקשתה להסתיר את הדמעות זולגות מבעד לאיפור הנמרח שלה! היא סגרה את דלת חדרה באיטיות והלכה בעצב למיטת האפריון המקושטת שלה , ישבה עליה והניחה את ידיה על פניה המרוחות! "יום יבוא ואני אראה לכולם מה אני שווה! יום יבוא ואני איהיה אישה חשובה כמו אימי! יום יבוא וכולם יסגדו לי! והיום הזה יגיע היום!" אמרה סטפני באיום וצרחה בקול גדול! עד שאפילו משפחתה שמעה אותה מבעד למסדרון החשוך האפל! המזכיר לה שאין לה שום תקווה בחייה וגם לא תיהיה לה לעולם!
פרק 2-פסיכופטית
"אתה חושב שהגיע הזמן?" שאלה סופי את בעלה , "היא עברה הרבה קשיים בחייה , אז אני אומר שזה הזמן הנכון!" אמר שון בעידוד! "בסדר" נאנחה סופי ופתחה את דלת חדרה של מאדי באטיות! "היי חמודה שלי , מה את עושה?" שאלה אימה בדאגה! "אני כותבת ביומן שלי , מה נראה לך שאני עושה?" צחקה מאדי וחייכה! "נכון , נכון! היומן" אמרה אימה בעצב , "קרה משהו?" שאלה מאדי בסקרנות! "מותק , אני ואבא שלך הגענו לחלטה , את יכולה לא לאהוב אותה במיוחד - אבל נשמח אם לפחות תנסי" אמרה אימה בדאגה! "בטח , מה העניין?" חייכה מאדי! "אנחנו מודעים למצב שלך כבר יותר מדי זמן , ואנחנו מבינים שהיומן עוזר לך - אבל אנחנו מרגישים שאת צריכה הרבה יותר מזה!" אמרה אימה בעצב , "לכן החלטנו והגענו למסקנה שאת תתחילי ללכת לפסיכולוגית שתעזור לך פעם בשבוע ותדבר איתך על הקשיים שעוברים עליך" אמרה אימה בחרטה! מאדי נשמה עמוק לעכל את העניין! "או , א-אני מבינה" אמרה מאדי בעצב! "אבל אוכל להביא את היומן לפגישות?" שאלה מאדי בתקווה! "רק אם תבטיחי שלא תהיי בו ברוב הפגישות" חייכה אימה! "אני בטוחה שאת תתרגלי אליה מהר מאוד!" עודדה אותה אימה! "המקום שבו יערכו הפגישות איהיה בבניין ליד הפארק הסמוך" אמרה אימה בשמחה! "והפגישות יתחילו מחר בשעה שתיים עשרה" המשיכה אימה וחייכה! "אם תרגישי רע תוכלי להתקשר אלינו בכל זמן" אמרה אימה וליטפה אותה! "אתם יכולים בבקשה ללכת? אני רוצה להיות לבד" אמרה מאדי בעצב! "בטח מתוקה" חייכה אימה באנחה וסגרה את דלת חדרה באיטיות , "ומה אם זה לא הזמן הנכון? מה אם היא לא תעזור לי?" דאגה מאדי! כל המשך הערב שקעה בהרהורים אם זאת החלטה טובה! ואולי הפסיכולוגית תיהיה טובה יותר ממה שציפתה לה בסופו של דבר?
פרק 3-חידושים מיושנים
"שיהיה לך יום טוב , מותק! ותזכרי שבצהריים יש לך פגישה עם הפסיכולוגית החדשה!" התרגשה אימה! "בסדר אמא" נאנחה מאדי והתקדמה לעבר בית הספר! המחשבה על זה שיהיה לה פסיכולוגית עוררה בה צמרמורת מוזרה! לשתף את כל מחשבותיה עם מישהי זרה ומוזרה שתעזור לה במהלך השנים?! היא לא בדיוק הטיפוס של שיתוף ועזרה! אבל גם יכול להיות שיהיה שינוי משמעותי או שאפילו הבעיות של מאדי יעלמו בזכותה! עד אז? היא צריכה לספוג ולסבול את הרגליה הרבים ולא להראות חולשה כלשהי , כי אז ישתמשו בה נגדה! לכן היא רוצה להיות על פרופיל נמוך בימים הקרובים , כדי לא להיות בולטת מדי! אבל גם ככה שום דבר לא עזר וגם לא יעזור! "בוקר טוב , תלמידים! השבוע נמשיך את השיעור השני של 'מבט על האחר' במסגרת בית הספר!" חייכה מיס מקול! "השיעור השני איהיה בנושא 'עזרה תאטרלית' , מה זה אומר? אתם תתחלקו לזוגות שוב , אבל הפעם אתם צריכים להכין הצגה! אבל לא סתם הצגה - אלא הצגה המעודדת עזרה וכבוד כלפי האחר!" התרגשה מיס מקול! "אתם צריכים להציג הנושא פוגע ומעליב ולתאר אותו בהצגה שלכם! אבל בסופה של ההצגה חייב להיות הפתרון!" מחאה כף מיס מקול! "טוב , זה לא יהיה קשה כל כך" לחשה סטפני למאדי בלעג! אבל מאדי השתדלה להתעלם ממנה! "אבל קודם - אני רוצה לדבר עם סטפני ומאדי בפרטיות! שאר הכיתה לעבוד כרגיל!" הודיעה מיס מקול! "או , נהדר" נאנחה מאדי ושמה את ידיה על פניה באנחה! "שלושתנו ידועות ומודעות למצב של האחרת , עברתן הרבה קשיים וריבים במהלך השנים! בתור מורתכן שתיהיה איתכן עוד הרבה שנים , מטרתי היא להשלים בינכן כמה שיותר מהר!" אמרה מיס מקול בלחש! "אם רק תתנו זו לזו הזדמנות , תוכלו להכיר צד אחר ושונה יותר!" חייכה מיס מקול! "וההזדמנות הזאת הגיעה עכשיו אחת ולתמיד!" התרגשה מיס מקול! "אני מצפה לראות עבודה טובה ומלמדת!" אמרה מיס מקול באיום והושיבה אותן באיטיות במקומן! "טוב , שנה חדשה ואויבת ישנה - נראה איך נסתדר אם זה" אמרה מאדי בלחש לליבה! והייתה יכולה להישבע שסטפני שומעת כל מילה ומילה! והיא? והיא רק השיבה באנחה ארוכה ונושאת!
פרק 4-הכנה לאסון
"מאיפה נתחיל?" שאלה מאדי בסקרנות! "די ברור שאת תהיי המשרתת הלא יוצלחת שלי , ואני איהיה הנסיכה המושלמת מגבעות המייקאפ" התרברבה סטפני! "כמובן" נאנחה מאדי! "להזכיר לך שבסוף ההצגה אמורה להיות התנצלות וסידור העניינים , כן?" אמרה מאדי בכעס! "כן , כן , כן מובן" אמרה סטפני בלעג! "גם זה" נאנחה סטפני! "אבל ההתנצלות תיהיה ממך אליי" הודיעה סטפני! "למה?" שאלה מאדי בכעס! "את תסלחי לי על כל הלא יוצלחות הזאת שלך!" חייכה סטפני באילוץ! "טוב , זה ממש לא נשמע הגיוני!" העירה מאדי! "את לא הגיונית!" צעקה סטפני , אבל מיד שמה לב שמיס מקול נועצת בה את עיניה ומיד שתקה וחייכה חיוך תמים! "אוקיי , בסדר נעשה את הרעיון שלך" נאנחה מאדי! "מעולה!" אמרה סטפני בשמחה! "אבל איך ניצור את האביזרים?" שאלה מאדי בסקרנות! "זה קל - לי יש כתר פנינים יקר ערך בתיק ואת... את תשתמשי במטאטא שבכניסה לכיתה!" אמרה סטפני בלעג! אבל כל מה שמאדי רצתה להשתמש בו היו ידיה להרביץ לסטפני! אבל משהו עצר אותה , כאילו התת מודע אומר שזה לא המעשה הנכון! לכן זרמה עם סטפני והם התחילו להכין את ההצגה! וכשהגיע תורן להציג את ההצגה - הן קמו ממקומן , אספו את האביזרים ועמדו מול כיתתן! די ברור ששהצגה תיהיה אסון גדול! נו טוב - שווה לנסות , לא?
פרק 5-פתטיות תארטלית
"אני הנסיכה סטפני הנעלה מגבעות המייקאפ!" הודיעה סטפני בציווי! "ואני המשרתת הלא יוצלחת שלה" נאנחה מאדי! "החיים בארמון הם פשוט חלום! אני עושה מה שארצה , מתי שארצה וכמה שארצה!" התרגשה סטפני! "החיים בארמון פשוט סיוט! כל הזמן מעבידים אותי וקוראים לי בשמות מוזרים!" אמרה מאדי בלעג ושמעה לחשושים מכיתתה שמתאים לה התפקיד! "היום מגיע הנסיך יפה התואר לארמון שלי!" חייכה סטפני! "ואני אעשה הכל כדי להרשימו!" הודיעה סטפני! "או , תראו מה זה? הנסיך כבר כאן?" אמרה סטפני בסקרנות מאולצת! "או , שלום לך נסיך!" אמרה סטפני ולחצה את האויר בפתטיות! ומאדי החניקה את הצחוק! "אני מתרגשת מאוד לבואך!" הודיעה סטפני! "בוא תטעם מפונץ' פירות היער!" סימנה סטפני למאדי להתקרב ומאדי הושיטה לה קערה מעץ קשיח! וסטפני סימנה לה להפיל אותה! "או , מה עוללת?!" צרחה סטפני בעצב! והלכה להתייפח בקצה השני של הכיתה! מאדי נאנחה ובאה אליה באיטיות! "אני מתנצלת סטפני!" אמרה מאדי בלעג! "הנסיכה סטפני!" לחשה סטפני בעצבנות! "אה כן , הנסיכה סטפני!" נאנחה מאדי! "אני מקבלת את התנצלותך!" הודיעה סטפני! "מאותו יום הנסיכה סטפני חיה בעושר ואושר!" אמרה מאדי בלעג ומיהרה לשבת , אך מיס מקול עצרה אותה! "יש לי הרבה מאוד שאלות! עבודה נ-נהדרת בנות!" אמרה מיס מקול באנחה ובחיוך מאולץ! ומאדי ידעה בוודאות שמורתה לא חושבת ככה כלל! כמעט כמוה?
פרק 6-פגישת הציפיות
"ותזכרי : אם את מרגישה לא בנוח , תתקשרי מיד אלינו!" הודיעה אימה של מאדי מהמכונית! "כן , אמא!" נאנחה מאדי! "פגישה נעימה!" חייכה אימה ונסעה הרחק לביתה! "אוקיי , בסדר - זה פשוט סתם פגישה רגילה עם פסיכולוגית! הכל הולך להיות לגמרי בסדר" אמרה מאדי , ניסתה לעודד את עצמה ונכנסה אל הביניין! רק שהוא היה בכלל לא כפי שציפתה! החלל היה חדר אחד בלבד - המקושט בטפטים אדומים-חומים כורדים קוצניים! באמצעו היה שולחן תה ביחד עם כורסא אדומה נוחה ופרחונית והדלת הייתה מזמינה וקשיחה במיוחד! אין ספק שיודעים לעצב כאן! מאדי דפקה בדלת באיטיות ונכנסה בשקט! "הלו? יש פה מישהו?" לחשה מאדי בסקרנות! "זה תלוי , מי את רוצה שיהיה פה?" אמר קול צעיר שהבהיל את מאדי! "נבהלתי!" חייכה מאדי! "את בטח הפסיכולוגית שלי?" שאלה בסקרנות! "האחת והיחידה!" חייכה האישה! היא הייתה אישה צעירה בגילה , שמלתה אדמדמה השתלבה נהדר עם הטפטים שעל הקיר , פקעת שיער חומה אסופה בדייקנות על ראשה וחיוך תומך נראה על פניה! החדר עורר במאדי ביטחון ושמחה רבים מאוד , כמעט כאילו זה ביתה השני! "מה שמך?" שאלה מאדי בחיוך! "או , אני כבר בקושי שכחתי! עבר זמני לא ככה?" צחקקה האישה! אבל מאדי ראתה שהיא לא מבוגרת בהרבה ומשהו עורר אצלה גם חשד מוזר! "בסדר" אמרה מאדי בחוסר הגיון! "אז איך זה עובד?" שאלה בתמימות! "זה תלוי , איך את חושבת שזה עובד?" חייכה האישה בערמומיות! "את פסיכולוגית אז... אני אולי מעדיפה שקודם נכיר קצת" חייכה מאדי! "אין בעיה!" אמרה בטון מתנגן! "למרות שאני לא אוהבת כל כך לדבר על פרטיי האישיים! אז אני רק אומר לך שאת מתלמדת הראשונה אצלי! אבל כבר טיפלתי בהרבה ילדים לא כפסיכולוגית!" חייכה האישה!
"או , וואו! זה די מרגש" הסמיקה מאדי! "עדיין אנחנו לא מכירות ואני כבר רואה שיש לך עתיד טוב!" חייכה האישה בערמומיות! "את חושבת?" התרגשה מאדי! "ועוד איך!" שמחה האישה! שתיהן פטפטו , בהו אחת בשניה כבר זמן רב והחליפו חיוכים , עד שצלצול שעון קטע את הדממה! "או , תראו מה זה! איך הזמן טס!" חייכה האישה! "מאוד שמחתי להיפגש ואני מקווה שזה התקדם לאינשהו!" התרגשה האישה! "נתראה בשבוע הבא!" אמרה האישה , הובילה אותה לכניסה ונופפה לה לשלום! אימה של מאדי חיכתה לה בחוץ בתקווה גדולה! "נו , איך היה?" שאלה אימה בתקווה! "היה פשוט קסום" אמרה מאדי בחיוך ועד אז לא הצליחה לשכוח את האישה הקסומה שתשנה את חייה אחת ולתמיד!
פרק 7-האישה המסתורית
"ואז דיברנו אפילו על החיים הבריאותיים שלי! ועל אורח חיים בריא!" חייכה מאדי! "היא לא רק פסיכולוגית , היא מורה לחיים!" התרגשה מאדי! "להזכיר שזה היה רק פגישת נסיון בחינם , ושאר הפגישות נורא יקרות!" אמרה אימה בעצב! "אנחנו לא יכולים לשלם כזה סכום כל סוף שבוע!" אמרה אימה בחרטה! "בבקשה אמא! אני מבטיחה שזה שווה את זה!" התייפחה מאדי! "טוב אם זה ישמח אותך , אז בסדר!" חייכה אימה! "יש תודה! אתם ההורים הטובים בעולם!" התרגשה מאדי! "למרות שאני לא בוטחת בה - היא בכל מקרה לא מספרת הרבה , אבל היא גם לא מוכנה דברים בסיסיים כמו שמה או הגיל שלה" חשדה אימה! "זה די חשוד , לא?" אמרה אימה בדאגה! "אבל היא עוזרת לי! אתם לא יכולים להפסיק את הפגישות בגלל דבר קטן!" אמרה מאדי בעצב! "אולי לך זה נראה קטן , אבל זה יכול עיניין רציני! היא יכולה להיות אישה רעה ופוגעת!" אמרה אימה בפחד! "אבל היא בכלל לא!" אמרה מאדי בתקווה! "אני מבטיחה שהכל איהיה בסדר!" אמרה מאדי וניסתה לעודד את הוריה! אבל בתוך תוכה ידעה , שאימה צודקת במקרה הזה! "ברצינות? מה כל כך מיוחד בה?" שאל דילן אחיה הגדול! "היא בסך הכל אישה מטופשת שמושכת כסף על שטויות!" אמר סקוט בלעג! "שלא תעזו! היא אישה נחמדה וטובה שנועדה לעזור לי , ולא לכם!" בכתה מאדי! "אם היא הייתה עוזרת לכם הייתם מוקסמים מהיכולות שלה!" התייפחה מאדי ורצה לחדרה! "מותק..." התחילה אימה אך לא ידעה איך לעודד אותה! מאדי סגרה את דלת חדרה במהירות ושכבה על מיטתה! "הם כל כך לא מבינים! לא מבינים כלום!" כעסה מאדי! אבל בתוך תוכה ידעה שזה יכול להיות סכנה ופחד כלפיה! לכן היא צריכה יותר לחקור ולאסוף עובדות! ואז היא סוף סוף תגלה מי זאת האישה המסתורית שעזרה לה ותעזור לה במשך כל ימי חייה!
פרק 8-חזיון מוכר
"המשך יום טוב!" צעקה אימה של מאדי מהמכונית! "תודה אמא גם לך!" צעקה לה מאדי בחזרה והלכה לעבר כניסת בית הספר! אבל הפעם כל מה שעלה בראשה היא על מי היא האישה המסתורית? בדרך לכניסה היא ניסתה למצוא תאוריות ורעיונות הגיונים , אבל שום דבר לא נשמע לה הגיוני , כמו : אולי היא חייזרית? למה האישה לא אמרה את שמה? ולמה היא לא סיפרה עליה דבר?! זה כבר ממש נראה לה חשוד! וכמובן שברקע נשמעו צחקוקים ולעג כמו תמיד! אבל אז - משהו מוזר יותר קרה! משהו שלא חוותה אותו מעולם! ממולה ראתה את סטפני ועוד אלפים עמדו מאחוריה! "אפשר לעזור לך?" שאלה מאדי במגעילות! "אם כבר , אני צריכה לעזור לך לא להיות פחות סופר חנונית!" צחקקה סטפני! "לא תודה!" נאנחה מאדי ודחפה את כל העדר! "את כבר תודי לי אחר כך!" צעקה סטפני ממרחק! אבל כרגיל - מאדי התעלמה ממנה! האישה המסתורית לא עזבה את מאדי לשניה! ( תרתי משמע ) כחיזיון מוזר שראתה כל פעם בתוך אחת הכיתות! היא ניסתה להגיע אליו אבל הוא התנדף בשניה האחרונה לפני שתפסה אותו! כמובן שכל בית הספר חשב שהיא הוזה ושהיא שיכורה , אבל זה לא נתן להפריע לה! ולא רק זה! הוא גם רדף אותה בחלומות הלילה! כל פעם היא באה אליה בחלום ואמרה את אותו הדפוס! "מאדי , עתידך מזהיר מאוד" אמרה לה האישה! והיא לא הבינה שום דבר ממה שאמרה לה! היא באמת הייתה קצת משוגעת בימים האלה , אבל יש דרך לגלות את זהותה של האישה המסתורית , והיא להיפגש איתה מחר - אבל הפגישה הזאת תיהיה שונה משאר הפגישות שיהיו להם עד היום!
פרק 9-עתיד מזהיר
"עליתי עליך! אישה מוזרה! מה את מסתירה?" צעקה מאדי על האישה! "נראה שמישהי קמה על צד שמאל היום!" חייכה האישה! "ספרי לי מה קרה?" שאלה האישה בתמימות! "את... אין שם... חיזיון... לא מספרת כלום" התנשפה מאדי בפחד! "גברתי הצעירה , את נראית לא במיטבך - תרצי אולי קצת תה?" שאלה האישה בחיוך! מאדי חשבה! היא רובוטית! "סלחי לי? את רובוטית?" שאלה מאדי בטיפשותה! אך כל מה שהאישה השיבה זה צחקוק מתנגן! "אם הייתי כבר רובוטית , הייתי לגמרי עושה ביפ בפ בופ , לא?" צחקקה האישה ומאדי יחד איתה! "אז את לא רובוטית?" שאלה בסקרנות! "אפשר לומר" אמרה בערמומיות! "ואם כבר מדברים על להסתיר דברים , אז יש מצב שהסתרתי ממך דבר שישמע לך לא הגיוני בכלל!" פחדה האישה! "מהו?" שאלה בחשד! "אני לא בדיוק רובוטית , אבל אני באה מעולם של רובוטים - אני את מהעתיד!" נלחצה האישה! מאדי לא האמינה למשמע אוזניה! "מ-מ-מה?!" צרחה מאדי! "א-אבל איך?!" לחשה בשקט! "סבתי לנה אומנם מתה לפני שנים רבות , אך נשארה גם סבתך" הסבירה מאדי המבוגרת! "סבתך חשבה שאת צריכה תמיכה רגשית גדולה , אז היא קראה לי לכאן!" חייכה מאדי המבוגרת! "סבתא שלי עוברת בין תקופות?!" התפלאה מאדי! " היא אישה חזקה מאוד לגילה! גם פיזית וגם קוסמית!" שמחה מאדי המבוגרת! "היא חשבה שאולי אוכל לעזור לך לפתור את הבעיות שלך כמו שאני פתרתי!" חייכה האישה! "רגע? אז מי עזרה לך בילדותך כמוני?" התערפלה מאדי ממחשבות לא הגיוניות! "סבתי הייתה הפסיכולוגית הביתית שלי!" אמרה מאדי המבוגרת בקול מתנגן! "אבל עם כל הכוחות של סבתך , היא הרגישה יותר מדי רע , לא עשתה לך טיפולים כמוני בילדותי וקטעה את רצף הזמן! ומאז אני כלואה פה!" פחדה מאדי המבוגרת! "כל זה מהר מדי בשבילי! יש לך משהו שיסביר יותר בנוח?" שאלה בסקרנות! "האמת שיש דרך!" חייכה ברמיזה! "אבל קודם אני אקרא לחברה שלי ושלך!" אמרה , קרצה אליה וקישה באצבעה! "רגע? יהיו לי כוחות קסם בעתיד???" שאלה מאדי בהתרגשות! "כן , אני אלמד אותך!" חייכה אליה מאדי המבוגרת! פתאום הופיע הבזק אור ששיגר שתי נשים מעורפלות! שתיהן זיהו את הנשים במהרה! "שלום סטפנות" חייכה מאדי המבוגרת! "עבר הרבה זמן" אמרה מאדי ברגש והסטפנות השיבו חיוך!
פרק 10-ארבעת הנשים
"אה!" צעקה סטפני בחלוק הרחצה! "חסר לכן שזה יהיה חשוב! אני בדיוק הייתי בגקוזי היוקרתי שלי!" צרחה סטפני! "היא תמיד הייתה ככה?" שאלה מאדי בצחקוק את סטפני המבוגרת! "אממ כן?" צחקקה האישה! סטפני המבוגרת הייתה מאוד צעירה לגילה כמו מאדי הגדולה! קוקו בלוף צהוב עם פרח חרצנית , איפור יסודי ומדיוק על פניה! ושמלה כתומה בלי כתפיות התנודדה על כתפיה הרחבות , מבנה גופה היה רזה כמו של בובה מעוצבת ותיק עור משובץ עם זהב 24 קראט! למרות שפניה היו חייכניות וחברותיות! מדהים כמה סטפני וסטפני המבוגרת היו דומות ביופי! אבל מאדי ומאדי המבוגרת בכלל היו שונות לחלוטין , גם ביופי ובאופי! "אתן בטח יודעות למה כינסתי את כולכן לכאן!" חייכה מאדי המבוגרת! "צפוי" אמרה סטפני בשעמום! "איך היא יודעת?" שאלה מאדי בלחש! "האישה המטרידה הזאת באה לבריכה הפרטית שלי והחליטה שהיא שוחה בה להנאתה!" צרחה סטפני ושילבה את זרועותיה! "אני צריכה להקפיד לא לגדל קמטים! לבריכה של הילדה הקטנה והאובססיבית היו את כל המינרלים והויטמינים להישאר צעירה!" צחקקה מאדי המבוגרת! "עכשיו בואו נתמקד בעיניין! המטרה של משימתנו היא לחזור לעולמנו , אנחנו יכולות רק לבקר בו לזמן מה - אך לא נוכל להישאר שם לנצח!" הזהירה מאדי המבוגרת! "אבל אם הילדות ישארו בעולם הן יתמזגו איתו ויהפכו למבוגרות כמונו!" נלחצה מאדי הגדולה! לכן אנחנו חייבות להיזהר!" אמרה מאדי המבוגרת בפחד! "אני לא יכולה להישאר , תכנית - הפגישה שלנו כבר נגמרה ואמא שלי מחכה לי!" אמרה מאדי בעצב! "אז בסדר! נקבע בדיוק בחצות!" חייכה מאדי הגדולה! "אבל אנחנו ישנות!" אמרו מאדי וסטפני במקהלה! "או , אני לא אתן שלא תגיעו לפגישה!" רימזה סטפני הגדולה והוציאה מתיקה שעון מוזר! "שעון הזמן! קראנו על הסיפור הזה בשנה שעברה! איך יש לך אותו?" התפלאה מאדי! "בוא נגיד ש'השאלתי' את השעון הזה מארנב הזמן מארץ הפלאות! אז כדאי למהר!" קרצה סטפני המבוגרת ונעלמה ביחד עם מאדי הגדולה! ובהמשך היום , מילאה מאדי כמעט את כל דפיה ביומן לתיאור המצב , רק שזה יומן קסום! והאחסון שלו הוא אין סופי לכל עתידה הרחוק!
פרק 11-מעוף המכשפות
"פסט!" לחש קול נשי! "פסט! מאדי!" לחשה הקול בחוסר סבלנות! "סטפני?" אמר מאדי בעייפות! "קרוב , אני סטפני מהעתיד!" לחשה סטפני המבוגרת וקרצה אליה! "בואי מהר כולם מחכים לך!" לחשה סטפני המבוגרת בהתרגשות! "אבל איפה הם?" שאלה בסקרנות! "כאן" אמרה סטפני המבוגרת בערמומיות והצביע על שער בין מימדי לבן ומוזר! "בסדר אני באה!" נאנחה מאדי והחזיקה ביה של סטפני המבוגרת שהובילה אותה לשער! מאדי לא זיהתה את החלל בו היא נמצאת בגלל שחשוך אבל אז שמה לב שהיא נמצאת בחדר הפסיכולוגית של מאדי המבוגרת! החדר היה שונה כל כך ומבשר פחד! ובאמצעו עמדו שתי דמויות עם ברדסים! "יואו! הסוודרים האלה ממש מגדרים!" לחשה סטפני! "אלה לא סוודרים , אלה ברדסים להשתלב עם הסביבה החשוכה פה!" אמרה מאדי המבוגרת בכעס! "היא כאן" לחשה סטפני המבוגרת שהחזיקה בידה של מאדי! "או , יופי! בדיוק בזמן!" חייכה מאדי המבוגרת והסירה את כיפת הברדס שחשפה את ראשה! "נשתמש במטאטא שלי כדי להגיע לעולם שלנו! אבל זכרו : אסור להיות שם הרבה זמן!" הזהירה מאדי המבוגרת! "איזה מטאטא?" שאלה מאדי בסקרנות! "זה" חייכה מאדי המבוגרת , שלחה יד לפינת החדר שבו עמד מטאטא ניקיון ומשכה אותו בצורה בלתי נראית! "וואו!" התלהבה מאדי! "זה כל כך מגניב אמממ..." התחילה מאדי בדאגה! "קראו לנו ידאם וינפטס , שילוב הפוך של השמות שלכן!" אמרה ידאם , חייכה וליטפה את מאדי! "אסור לבזבז הרבה זמן!" הזהירה ידאם! "עלו על מטאטא!" ציוותה ידאם! "קדימה נזוזה!!!" צעקה ידאם בקול מתנגן ועפה לעבר קיר עם טפט פרחוני! "מה נראה לה שהיא עוש-" צרחה סטפני! אבל צעקתה נבלעה בין קירות החדר השותקים! ארבעתן - נעלמו!
פרק 12-ההווה העתידי
"ככה נראה עתיד?! שווה!" התפלאה סטפני! "נכון!" חייכה מאדי והייתה מהופנטת מהיופי! מליוני בתים ממתכת נראו באופק , עם צמחיה בשפע סביב גינות הבתים , אנשים היו חצי רובוטים חצי אנושיים! חלקם שתו נוזל מתכתי בבתי קפה שנראים כמו קניון שלם המוקדש כל כולו לשתייה! וחלקם טיילו עם חיית המחמד שלהם ברחבי השכונה הענקית המשתרעת בעמק עוצר נשימה ושמיים מפוזרים המעורבבים בסגול , כתום ואפילו קצת צהוב אל עבר האין סוף! "שמחות שאתן מתלהבות מכאן , אבל זכרו שיש לנו משימה חשובה!" אמרו ידאם וינפטס במקהלה! "אה נכון!" נזכרה מאדי! "אז איך כל העיניין הזה עובד? אנחנו צריכות להקריב קורבן? אני מכירה דוד מהמשפחה שלי שהוא בלתי נסבל!" חייכה סטפני בשיניים חשוקות! "או , חס וחלילה!" אמרה ידאם בפחד! "למה שנעשה את זה?" נלחצה מאדי! "לא מגניב , אחותי!" נגעלה ינפטס! "אוקיי בסדר!" נאנחה סטפני בעצב! "מה אנחנו צריכות לעשות?" שאלה מאדי בסקרנות! "הגיע הזמן שנספר לכן את הסיפור המלא" נשפה ידאם והתחילה! "מכיוון שסבתך שלחה אותנו לעולם שלך ונשארנו שם יותר מדי זמן , אז אנחנו כבר לא נחשבות כחברות בתאגיד העתידי!" נלחצה ידאם! "הדרך היחידה לשיב לנו את התאגיד היא ללכת למשאל המעניק!" פחדה ידאם! "המשאל המעניק הוא יצור אכזרי וערמומי! צריך לתת לו משהו בתמורה כדי שישיב אותנו לכאן!" אמרה ינפטס בגועל! "אז מה ניתן לו?" שאלה מאדי בסקרנות! "את זה" לחשה ינפטס והוציאה את שעון הזמן מתיקה! "אנחנו לא יכולות לתת לו את זה! זאת גניבה!" פחדה מאדי! "אל תדאגי! שעון הזמן פועל רק לאנשים עם כוחות קסם! ואני לא בטוחה שלמשאל המעניק יש כוחות קסם בזה שהוא מחליף דברים!" אמרה ינפטס וקרצה לעברה! "אבל הוא בסוף יבין שרימינו אותו!" נלחצה מאדי! "נקווה מאוד! למרבה המזל המשאל המעניק הוא ממש טיפש!" צחקקה ינפטס! "מקום מגוריו נמצא בפסגת הר המשאלות! אז אם אנחנו רוצות להגיע אליו היום , נצטרך להתחיל ללכת עכשיו!" נלחצה ידאם! "אוי לא!" התייפחה סטפני! "זה הר כל כך גבוה!" בכתה סטפני בכי ילדותי! "תאמיני לי ילדונת , עברתי הרבה דברים בחיים שלי וזה לא אמור להיות בשבילי אתגר!" אמרה ינפטס בכעס! "מבטיחה?" אמרה סטפני ועצרה את הדמעות! "מבטיחה" אמרה ינפטס וחייכה חיוך קלוש על פניה! "זאת אומרת שאני מבטיחה , לא?" צחקקה סטפני! "נכון! לא חשבתי על זה!" התפלאה ינפטס! "נראה שיש לך לב אחרי הכל , לא?" אמרה ינפטס ברוך! "זה מה שאמא שלי תמיד אמרה לי" אמרה סטפני בעצב! "היי , קבלי שיעור - נטשתי את אמא שלי לפני חמש שנים , בגלל כל המגעילות שלה!" אמרה ינפטס בגועל! "אני אני כבר אומרת לך שבעתיד את תהיי חופשייה , לגמרי חופשייה!" אמרה ינפטס בחיוך וליטפה את סטפני!
פרק 13-הגשר המימדים
"זה עוד רחוק?" אמרה סטפני בעייפות! "קרוב , אנחנו רק צריכות לחצות את גשר המימדים וניהיה בסדר!" חייכה ידאם! "אבל-" התחילה ידאם אבל ריצה קטעה את דבריה! "יש! סוף סוף!" אמרו מאדי וסטפני במקהלה! "אנחנו מתות מעייפות!" אמרו והגיעו לתחילת הגשר! "הכל הולך להיות לגמרי בס-" אמרו שתיהן ועברו את תחילת הגשר , אבל להפתען - הגיעו לנקודת ההתחלה! "מ-מה קורה כאן? אנחנו צריכות לעבור!" העירה סטפני! "זה גשר המימדים! הגשר לא ייתן לכן לעבור בגלל שהוא מכוסה בחורי תועלת שמחזירות אתכן לנקודת ההתחלה!" נאנחה ידאם! "הדרך היחידה לעבור היא לא להאמין בהם!" צעקה ינפטס ממרחק! "זה כמו הבור בארץ החלומות! אנחנו צריכות לא להאמין בהם ואז הם יעלמו!" אמרה מאדי בחיוך! רק שהפעם זה היה קשה יותר ממה שחשבו! הם השקיעו את כל האנרגיה שלהן בנסיון להשבית את חורי התועלת - אך לא הצליחו! "רובוטים מצליחים לעבור את הגשר בקלות! כי לא משקיעים מאמץ רב!" הציעה ידאם! "נו! גם אנחנו השקענו מאמץ! אז למה זה לא עובד?" התעצבנה סטפני! "אנחנו נחשבים כבני אדם! אז צריך להקפיד על כל האנרגיה שלנו , כולל הכל!" הזהירה ידאם! "אני לא בטוחה שנצליח!" בכתה מאדי! "הכל בסדר! פשוט תנסו להאמין בעצמכן!" אמרה ינפטס וקרצה לה! מאדי וסטפני השקיעו את כל חייהן בלנסות להעלים את השערים , שכבר כאב להם הראש! כאילו שהשערים הם משמעות כל חייהן! באיזשהו שלב ידאם וינפטס שמו לב למשהו בלתי רגיל! שתיהן זהרו וסביבן אור בוהק! הן זעקו מכאב , וידאם רצתה להגיש עזרה אבל ינפטס עצרה אותה! "תני להן לבד" אמרה ינפטס ועודדה אותה! "אהההה" צעקה מאדי! "זה כבר נגמר??? הצלחנו?!" צרחה סטפני! "עדיין לא , תמשיכו לנסות!" צעקה ינפטס ממרחק! שתיהן נפלו לארץ מכאב ועייפות ופתחו עיניים באיטיות! "ה-הצלחנו?" נאנקה מאדי מכאב! "אני חוששת שלא" אמרה ידאם בעצב! "מצטערת" בכתה בכי חלוש! אבל סטפני עדיין לא וויתרה! "אומנם היא האויבת שלי , אבל לא אתן שיפגעו בה!" העירה סטפני , הלכה לתחילת הגשר והתמצאה לדמיין את הגשר מתפוגג! עד שעינייה נהפכו לזוהרות! "לא רגיל בעליל!" הופתעה ידאם! "ידעתי שהיא מסוגלת!" לחשה ינפטס לליבה וחייכה!
פרק 14-המשאל המעניק
"זה היה מדהים! איך עשית את זה?!" הופתעה מאדי! "נעזרתי בדבר היחיד שחשוב - חברות!" חייכה סטפני ובאותו זמן נאנקה מכאב! "יש לנו מזל , נשאר לנו רק לבקש מהמשאל המעניק את המשאלה והכל איהיה בסדר!" חייכה ידאם! "אנחנו קרובות?" שאלה מאדי בסקרנות! "אני מתארת לעצמי שכן!" התרגשה ידאם! "יופי! אבל איך אנחנו נחזור הביתה עם אתן תבקשו כבר משאלה?! נישאר כאן לנצח?!" פחדה מאדי! "או לא , אנחנו נדאג להחזיר את כל אחת לביתה בשלום!" חייכה ינפטס! "נהדר! ואז אוכל לסיים את הפדיקור שלי!" חייכה סטפני! "למזלי - ההורים שלי עדיין חושבים שאני בחנות הקוסמטיקה!" התנשפה סטפני! "אבל מה איתי?" נלחצה מאדי! "אל תדאגי ילדונת , אני הקפאתי את הזמן! כך שאימך וסבתך לא ישימו לב שנעלמת לשניה!" עודדה ינפטס! "אבל לסבתי יש כוחות קסם! היא לא יכולה לבטל את ההשפעה?!" נלחצה מאדי! "או , האמת שהיא כן יכולה! לא חשבתי על זה!" נלחצה ינפטס! במשך כל הדרך דמיינה מאדי את כעסה של סבתה! מה יקרה לה? האם בגלל שהיא המרה את פיה היא לא תקבל כוחות קסם בעתיד?! היא דמיינה כל כך חזק! שלא שמה לב שהיא כבר בסוף הר המשאלות! "או , הגענו למסגד של המשאל המעניק!" חייכה ידאם! "נקווה שהוא יקשיב לבקשתנו!" נלחצה ינפטס! "צריך לקרוא לחש המזמן אותו , למזלי - זכרתי להביא את מגילת הזימון שלי!" חייכה ידאם! נצטרך לעמוד במעגל סביב השער המזמן ולקרוא את הלחש באותו קצב!" הזהירה ידאם! ולהפתעתן , הוא זימן את המשאל! "מי מעז לזמן אותי?" קרא קול נשי נמוך! "המשאל המעניק , ברצוננו לבקש בקשה!" קראה ידאם! "או , איפה הנימוסין שלי? חוששני שאני לא המשאל המעניק גבירותיי" קראה קול נשי שמאדי זיהתה מיד! "שלום , סבתא" חייכה מאדי! "שלום מתוקה , עבר הרבה זמן!" אמרה לנה בחיוך , מה שהבהיל את ידאם וינפטס! ופעם הראשונה במסע , היה משהו שהם לא ידעו למרות הכל!
פרק 15-סיפורה של משאלה
"מדאם לורדוס! נשמח לדעת איפה המשאל המעניק?" יישתחוו ידאם וינפטס במהרה! "או , זה לא ברור? אני המשאל המעניק!" חייכה לנה ברוך! "סלחי לנו , אך אנחנו לא מבינות!" אמרו בחוסר הגיון! "זה בסדר! אך נראה לי שהן מבינות יותר טוב מכן!" חייכה לנה והצביעה על מאדי ועל סטפני! "או , אנחנו מבינות טוב מאוד!" התרברבה סטפני! ומאדי השיבה אנחת תסכול! "או , אז ברצוננו לבקש ממך - לנה לורדוס , לתת לנו אזרחות חדשה בתאגיד שלנו!" התחננו ידאם וינפטס! "תמורת מה?" שאלה לנה בסקרנות! "תמורת שעון הזמן!" חייכה ינפטס! "או , אלוהים! גניבה היא לא מעשה ראוי ביותר! אך למזלכן אני לא מעוניינת בשעון הזמן , ואני מסכימה לחוס עליכם בלי תמורות!" חייכה לנה! "תודה מדאם לורדוס!" חייכו שתיהן וירדו מין ההר! אך שתי ילדות עדיין נשארו על ההר , מבולבלות ולא מבינות! "סבתא? ממתי את המשאל המעניק?" התפלאה מאדי! "מאז ומתמיד , כמובן!" חייכה לנה! "אני מתנצלת שלא באתי בימים הקודמים , כי היו לי בקשות עמוסות מאוד!" נלחצה לנה! "בואו נלך הביתה , חמודות!" חייכה לנה! אבל שלושתן כבר ידעו שהבית האמיתי שלהן נמצא כאן , ביומן של מאדי - והוא יהיה עד סוף ימי חייהם!
סוף דבר-
אני רוצה להודות לחברתי סטפני! איתך כל רגע הוא בלתי נשכח!
אני להודות לפסיכולוגית שלי! שהיא לא רק פסיכולוגית , היא מורה לחיים!
"שאלה היא תשובה היחידה לפתור את בעיות חיינו!"
לנה לורדוס
|
|
מוקדש
ל סטפני_הנהדרת_ולכולם! | |
|
|
