קהילה - היצירות של איזדורה14
|
|
|
|
לכתב אורח- יש לי תאומה 4 הבריחה מהנהג
|
21/10/2020 |
"אני לא מאמינה שכל הזמן הזה הייתה לך תאומה" אמרה מרי-אן. "גם אני לא" אמרתי. "זה למה אבי החביא אותי כל הזמן הזה" אמרה אליזבת. "טוב, אחיות או לא, אימא שלך כנראה לא יודעת מזה. וזה לא נראה לי הגיוני" אמרה מרי-אן. "גם לי זה לא נראה הגיוני. מה שבטוח, אני לעולם לא אשכח את הרגע הזה". אמרה אליזבת. "זה הרגע הכי מרגש בחיים המשעממים שלי בכל אופן". פתאום הבחנתי משמאלי למשהו שחור, וצהוב. זו דבורה? לא צורה אחרת לגמרי. זו מונית! חשבתי לעצמי שניצלנו אבל אז נזכרתי שאין עלי כסף. "תראו בנות, מונית שם!" אמרתי "למישהי יש כסף?" שאלתי. "זה יספיק?" שאלה אליזבת והוציאה חופן של שטרות חמישים. "זה מספיק" אמרתי. נופפנו בידינו לעבר המונית, הנהג עצר ואמר לנו להיכנס. "לאן אתן רוצות לנסוע?" שאל. "אתן רוצות ללכת הביתה או לבוא איתי?" שאלתי "לבוא איתך" אמרו שתיהן במקהלה. "אוקי מר נהג תיקח את כולנו לרחוב הקינמון הבית השלישי" (הבית שלי) "טוב זה יעלה 30 שקלים. יש עליכן כסף נכון בנות?" שאל הנהג. "כמובן" אמרנו כולנו. כשהגענו לבית שלי יצאנו מהמונית, פתאום הנהג אמר: "לאן אתן חושבות שאתן הולכות?" "לבית שלנו" אמרתי "אה נכון שכחנו לשלם לך. הנה קח". ואליזבת נתנה לא שטר חמישים אחד (כי לא היה כסף קטן) "עכשיו העודף בבקשה" אמרה מרי-אן. "לא נראה לי שתקבלו עודף הפעם." צחק הנהג. זה היה צחוק מפחיד ממש כמו בסרטים. "מה זאת אומרת הפעם? ומה לא תקבלו עודף?" שאלתי בכעס. "איך אין לך בושה?" שאלה אליזבת בתקיפות. אם כי היא לא הייתה הכי טובה בזה... לפתע מרי-אן חטפה לו את השטר מהיד ולפני שקלטנו משהו היא משכה בידינו ורצה בכל כוחה. "מי ידע שאימוני ההתגנבות ישתלמו לי יום אחד?" אמרה בפליאה מרי-אן. דפקנו בכל המהירות והכוח על הדלת, זה כבר לא היה משנה אם אימא שלי ישנה
(אם כי כבר לא שנת צהריים אבל כבר לילה)
אימא פתחה את הדלת, וכולנו נכנסנו בריצה אל תוך הבית ומהר נעלנו את הדלת. בהתחלה אימא לא שמה לב שאני ואליזבת נראות אותו דבר בגלל שרצנו מהר מאוד והיו לנו בגדים אחרים. ואז אני הסתובבתי לעברה ואמרתי לה "תקשיבי אימא, בבקשה אל תיבהלי. אליזבת עכשיו" אליזבת הסתובבה וכשאימא ראתה אותה היא מצמצה בעינה מספר פעמים כאילו היא מרגישה שהיא חולמת ואז היא חיבקה את שתינו ואמרה לי "הייתי צריכה לספר לך את הסיפור כולו לפני הרבה זמן". "מה הסיפור כולו?" "זה מורכב. אני הלכתי לבדיקת אולטרסאונד, ואמרו לי שיש לי תאומות. אחרי הלידה שלך איזבל, התעלפתי. אחר כך ראיתי רק אותך חשבתי שהייתה טעות ואין לי תאומות. כנראה צ'ארלי לקח את אליזבת בזמן שהייתי חסרת הכרה. אני לא סגורה על החלק האחרון אבל זה מעשה שמתאים לצ'ארלי. זהו. זה בערך הסיפור." כשהיא סיימה הייתי בשוק! "למה הוא עשה את זה?" "לא יודעת. לצ'ארלי יש דעות משלו שאף אחד לא יוכל להבין. אבל בטוח הייתה לו סיבה". היא אמרה "סיבה לא מוצדקת." חזרה אימא. "אבל כל עוד אתן כבר יחד, שיבשתן לו חלק מהתוכניות." בכל הזמן שדיברנו לא שמנו לב שמרי-אן בוכה. "אוי זה הנהג!" אמרתי פתאום "חשבתי שהוא הלך כבר מזמן" אמרה אליזבת. "טוב כנראה הוא לא ישכח אותנו בזמן הקרוב" אמרה אימא. היא אמרה לנו להתחבא והיא פתחה את הדלת. "מה היא עושה?" שאלה מרי-אן בקול חרישי ממקום המחבוא שלה. "זאת אימא שלי. היא יודעת מה היא עושה." אמרתי בגאווה. "אני מקווה מאוד." אמרה אליזבת. "אולי ראית במקרה שלושה גמדיות בבית שלך?" שאל בשפה עילגת ובחוסר סבלנות (כי זה שלוש לא שלושה). "לא אני לא ראיתי, ואם לא תלך מפה עכשיו אני אקרא למשטרה". אמרה אימא בנימה מאיימת "טוב אז אני אלך" אמר בחשדנות הנהג. אימא צפתה בנהג עד שהוא ממש התרחק. "אתן יכולות לצאת עכשיו" לחשה אימא בחביבות. "אני מקווה שעכשיו הוא יעזוב אותנו" אמרתי. "אולי הוא יעזוב אותנו אם נביא לא את 30 השקלים שהוא ביקש" הציעה אליזבת. "זה לא יגרום לא לעזוב אותנו. אבל זה ישתיק אותו לזמן מה" הוסיפה אימא. "רק צריך למצוא דרך להביא לו. כלומר אם אתן תביאו לו, הוא ימשיך לרדוף אחריכן, אם אני אביא לו, הוא יבין ששיקרתי." התלבטה אימא. "לי יש רעיון" התערבה מרי-אן. "כן?" שאלה אימא. "אולי, אני אתגנב מאחוריו, ואשים את 30 השקלים קרוב אליו ואז אני ארוץ בחזרה מהר, לפני שהוא ישים לב אליי" הציעה מרי-אן. "אני לא חושבת שזה יעבוד. הוא לא נראה כמו מישהו שמרים כסף מהרצפה וחושב שאנחנו שמנו לו את זה, ואז מבטל את החוב שלנו." אמרתי באכזבה ובזהירות למרי-אן. "אני דווקא חושבת, שלא יהיו הרבה רעיונות טובים מזה, וחוץ מזה כרגע, הנהג הוא האחרון בבעיותינו." היא דיברה והצביעה לעבר החלון, מבעדו נראה, צ'ארלי. "אוי! איך הוא הגיע לכאן?" שאלתי בבהלה. אם כי היה ברור שהוא שם לב במוקדם או במאוחר. "אבל איך הוא יודע שאנחנו כאן?" שאלה ברעד אליזבת. "הוא לא יודע. הוא מנחש. אבל הוא יודע שיש הכי הרבה סיכויים שאנחנו כאן". אמרה מרי-אן. "חוששני שאת צודקת" אמרה אימא. "בואו נצא מהגינה" לחשתי אני. כולנו יצאנו בשקט על קצות האצבעות, אך במהירות מפתיעה להפליא. עכשיו כבר היינו בחצר. "תראו מי החליט להגיע". אמר בזעם רב צ'ארלי.
זה היה רשמי עכשיו. הלך עלינו.
|
|
מוקדש
לעוקבים_התומכים_והמהממים_שלי_ולצוות_מיקמק_המדהים!!!_❤ | |
|
|
|
|
|
|
81
|
|
|
|
|
|
|
|
|
25/10/2020 18:43 |
איזדורה14 |
5
|
|
אתה לא יכול להגיד שזה מהמם אם לא קראת... אולי אם תנסה לקרוא את זה, ואולי זה יעניין אותך ואז תוכל לקרוא עד הסוף ולהגיד מה אתה באמת חושב ❤. ותודה על המחמאה בכל זאת.❤ |
|
|
|
|
|
25/10/2020 12:29 |
מיקסטאר990 |
4 |
אני לא הולך לקרוא את זה....
אבל אני בטוח שזה מהמם! |
|
|
|
|
|
22/10/2020 10:00 |
איזדורה14 |
3
|
|
תודה רבה!!! כל זה חתיכת 3 עמודים בוורד.. והקודם 4 עמודים בוורד... |
|
|
|
|
|
21/10/2020 21:49 |
ronaldonom |
2
|
|
אלופה |
|
|
|
|
|
21/10/2020 15:42 |
ממונה1 |
1 |
|
מדהים!! |
|
|
|
|
|
|
|
