|
הסיפור של סוזן+ סיפור לכתב אורח!
|
31/10/2020 |
פרק ראשון הכירו אותי:
שלום לכולם, קוראים לי סוזן. כן עם חשבתם נכון אני כלב. אני בן ארבע חודשים יש לי בעלים טובים ביותר! אלן ומיכל. אלן נותן לי הרבה חטיפים בגלל זה אני הכי אוהב אותו.
החיים שלי טובים ולא הייתי רוצה לשנות אותם!
אבל אז קרה הדבר שלא ציפיתי לו....
פרק שני השיחה של מיכל:
מיכל הלכה להביא לי אוכל, וראיתי אותה מדברת בטלפון. "לצערי אנחנו עוברים בגלל שהעבודה שלי החליטה שאני צריכה לעבור לארצות הברית ובגלל המצב הכלכלי שלנו אין ברירה".
כששמעתי את השיחה קדרו פניי הלכתי למיטה שלי ולא רציתי לצאת ממנה, אמרתי לעצמי: *החיים שלי טובים למה אנחנו צריכים לעבור?"
מיכל ואלן התחילו לארוז אני עזרתי למיכל למרות שהייתי מאוד עצוב, מיכל שאלה אותי מה לקחת בשבילי? הרגשתי גוש בגרון שלי ורציתי לבכות.
פרק שלישי הטיסה שהסתבכה:
הגענו לשדה התעופה השעה הייתה 4 לפנות בוקר והייתי מאוד עייף, בדרך כלל בשעות כאלה אני מחליף צד במיטה.
בשדה התעופה היו הרבה אנשים אלן אמר לי להיכנס לתוך המזוודה לא הבנתי מדוע אבל נכנסתי, במזוודה הייתה חשודה ומפחידה, המזוודה כל הזמן זזה מעשה זה מאוד הלחיץ אותי והוצאתי נביחה. הרגשתי שהמזוודה נפתחת ומסתכל עלי שומר, השומר אמר: "אתם הבאתם כלב לשדה התעופה? זהו מעשה אסור ולכן אני נאלץ להוציא אתכם משדה התעופה". כשיצאנו משדה התעופה אלן ומיכל התחילו לבכות, אלן ליטף את אותי ואמר לי ש...
פרק רביעי המעבר:
אלן אמר לי שהם נאלצים לשים אותי ברחוב והתחילו לבכות. כעבור שעה של פרידה עצובה הסתובבתי ברחובות זה היה יום גשום וקר והיה מאוחר הלכתי לישון בפינה של חנות, ניסיתי להירדם אך ללא הצלחה לא האמנתי שבסוף היום אני אהיה ברחוב. ירד עלי טיפות של גשם והרגשתי עצוב, ונרדמתי. חלמתי חלום בחלומי חלמתי שאני אלן ומיכל טסים בשדה התעופה ומגיעים למדינה ונהנים מכל רגע..
פרק חמישי בוקר עצוב:
בבוקר כשהתעוררתי לא ידעתי מה השעה אבל הרגשתי שבועטים בי פקחתי את עיני וראיתי גבר גדול עם שפם, הוא צעק עלי ללכת מיד! קמתי ורצתי משם הגעתי לגינת שעשועים כמה ילדים קטנים רצו ללטף אותי אבל לי לא היה מצב רוח והוצאתי נביחה ההורים של הילדים באו לקחת אותם. ואמרו כלב רע והתקשרו למספר כלשהו בטלפון, כעבור שעה באו שלושה שומרים וראיתי אותם מכניסים לי מזרק ונרדמתי.
פרק שישי התעוררות מפתיע:
התעוררתי בתוך מטען רכב, הייתי מפוחד מכיוון שהרכב כל הזמן זזה וגם הכול היה חשוך. כשפתחו את המטען שלושת השומרים הסתכלו עלי , לקחו אותי וזרקו אותי לתוך כלוב. הם הרימו את הכלוב והכניסו אותי לתוך חדר. בחדר היו הרבה כלבים כולם בכו, והרגשתי שאת רוב החיים אני כנראה יבלה בכלוב, יללתי לא היה לי תיאבון ישבתי בכלוב עצוב ומובס וחשבתי על מה הכלבים שבכלובים לידי מרגישים שהם כל היום בתוך הכלוב.
פרק שביעי אלן ומיכל:
אלן אמר למיכל: מיכל אני חושב שעשינו טעות נוראית אז מה אולי המצב הכלכלי שלנו לא משהו אז נמצא פתרון אבל סוזן זרוק עכשיו ברחוב בגשם ועצוב ביותר.
מיכל אמרה לאלן: אני חושבת שאתה צודק אבל בקצב הזה כולנו נהיה ברחוב אז אין ברירה.
אלן אמר למיכל: אני רוצה לחזור לסוזן.
מיכל אמרה לאלן: טוב, אולי אתה צודק.
כעבור שעה של חיפושים מצאו אלן ומיכל את סוזן.
פרק שמיני הביקור המפתיע:
הרגשתי נורא השמיים שלי נפלו היה חשוך ומפחיד ופתאום נפתחה הדלת ונכנס שומר כעוס והרים את הכלוב שלי, ולקח אותי החוצה. אני רואה שני אנשים עומדים בהתחלה חשבתי שאלה סתם אנשים, אבל כשהיתקרבנו הבנתי שאלה אלן ומיכל. השומר הוציא אותי מהכלוב ואלן ומיכל חיבקו אותי חזק ואמרו לי שהם אוהבים אותי והם עשו טעות. חזרנו הביתה וכל כך שמחתי אלן נתן לי מלא חטיפים כמו תמיד וטרפתי אותם בביס אחד.
עד היום לא הבנתי מה גרם לשינוי שלהם.
מוסר השכל: משפחה ואהבה יותר חשובים בכסף!
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
