קהילה - היצירות של 3הלילה
|
|
|
|
סיפור לכתב אורח-החלום
|
04/11/2020 |
פרק 1-החיים שלי
שלום לכם, קוראים לי לילה, אני בת 16 ואני רקדנית בלט מאז שאני בת 4.
בעוד שלושה ימים יגיע הרגע הגדול שלי, הרגע בו כל העולם יראה איזה רקדנית מדהימה אני.
חיכיתי לרגע הזה כל חיי.
תחרות הריקודים העולמית לגיליי 15 עד 19.
יש לי ריקוד שהכנתי ואני מתאמנת עליו כבר כמה חודשים עם המורה שלי לריקוד.
בקבוצת ריקוד יש לי עוד שתי חברות, זואי ומייה.
הן עוזרות לי בכל מה שאני צריכה וכמובן שאני גם עוזרת להן.
בקבוצת ריקוד יש עוד שלושה בנות לא כל כך נחמדות.
ליהי העשירה, היא גם מלכת הכיתה.
ורות ואמה "המקובלות" (יותר נכון השפוטות של ליהי)
היום אמורה להיות החזרה שלפני החזרה הטכנית.
לפני החזרה ראיתי את רות אמה וליהי מתלחששות, רציתי לבדוק על מה הן מדברות אבל בדיוק המאמנת שלי קראה לי להתאמן.
"תתחילי במתיחות" המאמנת שלי אמרה לי.
הלכתי לצד ועשיתי מתיחות, הייתי מול הקיר וזואי ומייה היו בשני הצדדים שלי, והמאמנת הלכה להביא דברים לריקוד, ככה שאמה רות וליהי היו ליד הבמה ויכלו לעשות מה שהן רוצות, הן היו אמורות לעשות גם מתיחות, אבל נראה לי שאת המתיחה היחידה שהן עשו זה למתוח אותי.
"אוקיי בנות לאחר שהתמתחנו מספיק" התחילה לומר המאמנת "רגע, איפה אמה וליהי רות?"
"הן היו צריכות ללכת לשירותים" אמרה רות בביטחון מלא, אך יכולתי לראות בעיניה פחד.
"בסדר" אמרה המאמנת בפקפוק "שפעם הבאה רק יודיעו לי"
"אני ימסור להן" אמרה רות בקול מזלזל, היא ואמה מעולם לא רצו להיות בחוג ריקוד, אבל בגלל שליהי נמצאת בו אז הן נגררו אחריה.
גם ליהי לא בדיוק רצתה להיות פה, אבל אמא שלה רצתה שהיא תהיה בקבוצת הריקוד הטובה ביותר בארץ.
ובמקרה זאת הקבוצה הזאת, ובגלל שזאת הקבוצה הזאת היא עולה לא מעט, ולי אין יותר מדי כסף, אבא שלי נפטר כשהייתי בת 4 ואמא שלי עזבה אותי ומאז אני בבית יתומים.
אני בבית היתומים עם זואי, ההורים שלה פשוט לא בארץ ואין לה איפה להיות.
בקיצור בית היתומים לא נותן כסף לחוגים, אבל למזלי, המאמנת הכירה את ההורים שלי והיא ידעה מה קרה להם, אז היא הסכימה לתת לי להיות בקבוצה בחינם, אבל רק עד שיהיו לי הורים מאמצים.
"לילה" אמרה המאמנת "הבמה מחכה לך, את צריכה להתכונן לתחרות הארצית אם אני לא טועה"
זואי ומייה מחאו לי כפיים בזמן שרות אמה וליהי רק גלגלו עיניים.
"אתה לא יודעות שאם תגלגלו עיניים זה יתקע לנצח?" זואי שאלה את אמה רות וליהי.
"אולי זה יהיה להן טוב" אמרה מייה בקול של פרחות "זה גם ככה הדבר היחיד שהן עושות"
"אני מציעה לך לשתוק לפני שאני צור...!" צעקה רות אבל ליהי עצרה אותה.
"שקט בנות!" צעקה המאמנת "אני לא רוצה לצעוק עליכן אבל זה כבר עבר כל גבול"
כל הבנות חוץ מליהי השפילו מבטים, פתאום ליהי הצביעה.
"כן ליהי?" אמרה המאמנת וניסתה להירגע.
"אני רק רוצה להזכיר לך שגם אני משתתפת בתחרות" אמרה ליהי ונעצה במאמנת מבט מפקפק "אז נראה לי שעדיף כבר לראות את הריקוד שינצח בתחרות"
"ליהי אני מבקשת ממך" אמרה המאמנת "אנחנו נראה את הריקוד שלך, אבל לפי רשימת השמות שם לילה לפניך"
ליהי הסתכלה על המאמנת במבט מופתע.
"עכשיו תעלי לבמה לילה ותרקדי" אמרה המאמנת והצביעה לעבר הבמה.
עליתי על הבמה וסימנתי למייה לשים את המוזיקה.
זואי למדה אותי תרגיל שעוזר להירגע, נושמים שלוש פעמים, עוצמים את העיניים וחושבים בראש מהם שלושת הדברים שאתה הכי רוצה באותו הרגע, ברגע הזה זה לנצח בתחרות, להיות רקדנית גדולה, להראות לליהי מי יותר טובה, ובסוף לחשוב מה צריך לעשות כדי להשיג את הדברים האלה.
התחלתי את הריקוד, ההתחלה והאמצע היו נהדרים, הבנתי את זה לפי החיוכים על הפנים של זואי מייה והמאמנת.
אבל אז קרה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות.
"תתקשרו לאמבולנס!!"
פרק 2-השבר
"את בסדר לילה?" שמעתי את קולה של זואי אבל עדיין ראיתי חושך מוחלט.
פקחתי את עיניי ומצאתי את עצמי בחדר היתומים שלי, של זואי ושל עוד שתי בנות.
ראיתי את זואי עומדת ליד המיטה שלי ואת מייה מהצד השני.
"מה השעה?" שאלתי את שתיהן, לא היה אכפת לי מה קרה, ניסיתי לקום אבל לא הרגשתי את רגל ימין שלי.
"השעה עכשיו היא 20:00 בערב" אמרה מייה "ההורים שלי הסכימו לי לישון כאן עד מחר.
"ואת שברת את הרגל" אמרה זואי והשפילה את מבטה.
הרגשתי איך דמעות גדולות ורטובות זולגות לי על הלחיים.
"הכל יהיה בסדר" אמרה מייה שכנראה שמה לב לדמעות "הרופאים אמרו שהיה לך מזל וזה לא שבר רציני"
"אבל מה אם התחרות?" שאלתי אותן ונשימתי נעצרה.
"את לא תוכלי להתחרות" אמרה זואי והלכה למיטתה.
התיישבתי במיטה שלי בעזרתה שלי מייה, זואי ישבה על המיטה שלה ומייה התיישבה על המיטה של אחת הבנות האחרות.
"אני לא יתחרה?" שאלתי והבטתי בהן "אחריי כל האימונים?"
"אנחנו עדיין לא יודעות" אמרה זואי וכיסתה את עצמה עם השמיכה שלה.
"המאמנת מדברת עם הרופא של בית היתומים שלכם" אמרה מייה והסתכלה על כל דבר שהיה בחדר חוץ מעליי "יש סיכוי שלא תוכלי לרקוד בשנה הקרובה, ובמצב הכי גרוע בשנים הבאות"
"כמה שנים?" שאלתי ושמתי את הכרית שלי מתחת לרגל.
"במקרה הגרוע, 5 שנים" המאמנת נכנסה לחדר והתיישבה בכיסא ליד המיטה שלי "אבל אני בטוחה שאת לא תוותרי לעולם, ואני בטוח לא יוותר לך"
חייכתי אל המאמנת אפילו שידעתי שהחיוך הזה לא שווה כלום.
"בינתיים את תנוחי כאן" אמרה המאמנת והתקדמה לעבר הדלת "זואי תביא לך כל יום את השיעורים ותעזור לך"
המאמנת יצאה מהדלת והשאירה אותה פתוחה לרווחה.
ילדה נכנסה לחדר וסגרה את הדלת.
"תדליקו את המנורות" היא אמרה.
שלושתנו הדלקנו ומייה הדליקה גם את המנורה שליד המיטה הרביעית.
"תודה לוסי" אמרה זואי ונרדמה.
לוסי הלכה למיטתה ונרדמה גם היא ויחד איתן גם מייה, אבל אני לא נרדמתי.
לוסי גם נמצאת בבית היתומים, היא רק בת 10 וההורים שלה לא רצו אותה, היא אחת הבנות שאני הכי אוהבת בבית היתומים, היא וזואי כמובן.
ניסיתי להירדם, לחלום על דברים טובים.
חלמתי שאני בתחרות, רוקדת את הריקוד שלי בלי הפציעה, אני נהדרת, כל הקהל מריע לי אני קופצת לעשות את השפגט באוויר, נכשלת ומתרסקת על הרצפה.
"לאא!" מישהו צעק.
התעוררתי, זואי ולוסי עדיין ישנו, אבל מייה פשוט ישבה במיטה שלה.
"את בסדר מייה?" שאלתי אותה וראיתי שהיא מופתעת שקמתי.
"לא ממש" מייה אמרה וכיסתה את עצמה בשמיכה שלה "אני חושבת שרות אמה וליהי קשורות לפציעה שלך, אף אחת מאיתנו לא ראתה מה הן עשו מאחור, אנחנו צריכות לחקור את זה, אבל רק אם את מסכימה"
"שאני לא יסכים שהחברה הכי טובה שלי תרצה לעזור לי למצוא את מי שעשה לי את זה?" אמרתי וצחקתי.
"שקט" אמרה מייה "הן יתעוררו"
"זאת הבעיה" אמרתי "את לא תראי אותי, אני לא ילך לבית הספר"
"אז תשני אצלי" אמרה מייה.
"אבל איפה?" שאלתי וחשבתי על זה שאולי אני ישן איתה באותו החדר.
"את תשני איתי בחדר" מייה אמרה כאילו היא קראה את מחשבותיי "אני ידבר אם אמא, ובינתיים בואי נישן" |
|
|
|
|
|
160
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09/11/2020 00:24 |
ליזה912 |
7 |
|
את את עושה סדרה אני באה להופיע איתך |
|
|
|
|
|
09/11/2020 00:22 |
ליזה912 |
6 |
|
וואו את מוכשרת! מציעה לך לפתוח יוטיוב (אני אעקוב) ולעשות סדרת מיקמק מהסיפור הזה |
|
|
|
|
|
04/11/2020 21:18 |
יולי0116 |
5 |
אני כל פעם ישלח שני פרקים
יש עוד המשך |
|
|
|
|
|
04/11/2020 12:32 |
מיקמקפטריק |
4 |
|
יצרה יפה הלילה |
|
|
|
|
|
04/11/2020 12:18 |
noona5 |
3
|
|
אעעעעע זה כזה יפהההההההה |
|
|
|
|
|
04/11/2020 10:17 |
ננהנו |
2 |
|
וואווווו איזה סיפור יפהה אבל יש לו המשך? כי זה נראה שהוא נגמר באמצע.. אבל סיפור ממש יפה, ממש אהבתי |
|
|
|
|
|
04/11/2020 10:13 |
מילי4מילי |
1 |
|
תעשי חלק שתייפ פליזזזזזזז |
|
|
|
|
|
|
|
