|
סיפור לכתב אורח-לפגוש את אמילי פרקים 4-5
|
12/11/2020 |
פרק 4- הכירו את מרווד
״היי ליז, אכפת לך שנלמד איתך?״ אמרה מאיה לילדה בעלת עור שחום ושיער שחור, ״לא בכלל לא, האמת משעמם לי לבד״ ענתה הילדה השחומה, ״מי זאת?״, ״או כן נכון סליחה, זאת אמילי היא הילדה החדשה שעברה מבוסטון״ ענתה לה מאיה ״היי״ אמרה אמילי לליז, ״מה את לומדת ליז?״ שאלה מאיה, ליז הייתה שנה מעל מאיה כך שנהנתה לעזור לה בלימודים, ״על מהפכות, זה משעמם בטירוף!״ אמרה ליז בכעס, ״מה אתן לומדות בנות?״, ״על הקיסרות הרומית או משהו כזה״ אמרה אמילי ״גם לא כל כך מעניין״.
ליז צחקה, צחוק כנראה חזק כי ספרנית שבתג השם שלה היה כתוב גברת פרנרט שהייתה אישה גבוהה בעלת שיער חום מתולתל השתיקה אותה.
בשעה הבאה שקדו שלושת הבנות בלימודים בסוף אמרה מאיה ״אני סיימתי, אמילי את באה?״ אמילי לא הבינה לאן ושאלה ״לאן אנחנו יכולות ללכת כבר?״, מאיה עמדה מופתעת ״את יודעת שאת בבית ספר שיש בו חדרים, נכון? זה לא סתם ככה אנחנו מבלות ככה את כל השנה״ אמרה מאיה ״למה הבאת מזוודות ונתנו לך מפתח לחדר?״ אמרה מאיה בבדיחות דעת ״ללכת לחדר עכשיו?׳ אבל מוקדם מידי, חוץ מה איזה חדר את?, אני 216״ אמרה אמילי, ״לא מוקדם אמילי, ואני גם אני בחדר 216, גם חברות וגם שוטפות אחזה כיף״ אמרה מאיה בשימחה, ״רק שלא ניתקל בבריטני שמעתי שהיא בחדר 236 עם ניקול״ אמרה מאיה ״כבר הספיק לי ממנה ליום אחד״ אמילי חשבה את אותו הדבר והבנות התקדמו לחדר שלהן.
בזמן שאמילי פרקה את החפצים מאיה אמרה לה ״בנוגע לבריטני, אם.... בריטני ואני בנות דודות, בגלל זה היא נחמדה אלי״ אמרה מאיה, אמילי עמדה מופתעת ולא ידעה מה לומר ״איך היא בת דודה שלך, הילדה הזו היא מפגע בטיחותי מהלך״ אמרה אמילי, מאיה צחקה ואצילי הצטרפה לצחוק, ״אמילי תזכרי ב17:00 הולכים לחדר האוכל וב19:00 יש עוצר לילי ״אי, אי קפטן״ אמרה אמילי בצחוק.
לפתע הרעים קולה של המנהלת ״שימו לב תלמידים, החל ממחר כולם צריכים לבוא בלבוש בית הספר, החולצות ימסרו לכם עד שעת העוצר, תלמיד שלא יבוא בלבוש בית הספר יוענש, המשך יום נעים״ אחרי ההודעה נשמעו קולות בלבול בכל בית הספר ואמילי ומאיה הסתכלו זו אל זו בהפתעה ״יופי״ אמרה מאיה בכעס.
פרק 5- האח הגיע
״אני לא מאמינה שמכריחים אותנו ללבוש בגדי בית ספר עכשיו״ אמרה מאיה בתסכול, ״זה לא סוף העולם״ עודדה אותה אמילי ״מרווד הוא בית ספר לעשירים מפונפנים, אנחנו עושים מה שבא לנו״ אמרה מאיה לאמילי ״חוץ מזה איך את הגעת לכן?, מאיזו משפחה?״ אמילי לא הייתה מוכנה לענות לזה היא תמיד דבקה בסיפור שהיא ואמא שלה עוברות בתי ספר בגלל עבודות אבל עמוק בליבה היא ידעה שזה לא נכון, אמה, סבא, וסבתא שלה היו ועדיין חברי קונגרס בבריטניה ואביה בכלא בגלל שהתחיל לגנוב והפך מהר מאוד לראש אירגון פשע עולמי, העולם לא ראה זאת בעין יפה לכן היו חייבים לשלוח אותו לכלא כדי לא ליצור בעיות ולילדים היה אסור לדבר איתו, אמילי כבר לא זכרה איך הוא נראה בכלל, אמילי התחילה לשפוך הכל לפני מאיה ואמרה ״אני מצטערת שלא סיפרתי לך, אמא שלי חיפשה מקום טוב בשבילי וכשהחלטתי ללמוד פה היא אמרה לי שבחרתי טוב ושהיא אהבה את המקום הזה וגם אבא שלי״ דמעות התחילו לזלוג על לחייה של אמילי ״או אמילי לה לא סיפרתי לי קודם״ אמרה מאיה וחיבקה את אמילי.
לפתע נשמע קולה של המנהלת ״כל התלמידים חייבים להתייצב בחדר האוכל בחמש הדקות הקרובות ולא...!״ הבנות הסתכלו זו אל זו ורצו עם עוד עשרות תלמידים ותלמידות לחדר האוכל, כשהגיעו לחדר האוכל מאיה חיפשה מישהו וכשמצבה אותו נופפה לו, לקחה את ידה של אמילי והלכה לשולחן ״היי ליז, אלה, ניקי, ג׳יימי, זאת אמילי״ כולם הסתכלו על אמילי ואמרו לה שלום.
״קראתי לכם לכן מסיבה חשובה ביותר״ אמרה המנהלת וכולם הסתכלו עליה ״יש לנו תלמידים חדשים השנה ולכן אציג את עצמי אני המנהלת דיינה ברוכים הבאים, אבל הסיבה שהבאתי אותכם לכאן בדחיפות היא כי יש לנו תלמיד חדש, תכירו את מייקל״ ילד בעל שיער שחור ועיניים תכולות נכנס לחדר ״מ..מ..מייקל״ גמגמה אמילי ״היי אחותי״.
|
|
