|
איזדורה מון סיפור לכתב אורח חלק 1
|
12/11/2020 |
פרק 1
היי קוראים לי איזדורה מון וזה הסיפור שלי...
ביום ראשון אחר הצהריים לא הצלחתי להפסיק לנתר מול חלון המטבח מרב התרגשות. בת הדודה שלי מיראבל שהיא פיה מכשפה מגיעה לביקור! לשבוע שלם! "עברו יובלות מאז שהתראינו אתה לאחרונה" אמרה אמא שהכינה עוגה במיוחד לכבוד הביקוש של מיראבל. היא השתמשה בשרביט שלה כדי לערבב את הבצק וזהרורים קטנים פרצו מתוך הקערה בלי הרף. "אני יודעת" אמרתי. "חשבתי על משחקים מעולים שנוכל לשחק הפעם עם בית הבובות!" "נהדר!" אמרה אמא. פתאום התחיל ארנבוד {הבובה החיה שלי} לקפץ מעלה מטה על השיש במטבח והצביע בכפתו אל החלון. ארנבוד היה פעם צעוצע הפרוה הכי אהוב עליי אז אמא קיסמה אותו והפיחה בו חיים. היא יודעת לעשות דברים כאלה כי היא פיה. "היא הגיעה!" שאגתי. "אמא תראי!" אמא הפסיקה לערבב לרגע ויחד הסתכלנו איך מיראבל גולשת על המטאטא שלה מלמעלה ונוחתת בגינה שלנו. היא נראתה זוהרת במיוחד. "הלוואי שגם לי היה מטאטא כזה" אמרתי בערגה. אמא חיבקה אותי חזק. "כנפיים זה הרבה יותר נחמד ממטאטא" אמרה. היא הניחה את קערת התערובת על השיש ושתינו יצאנו החוצה לחצר הקדמית. "מיראבל!" צעקתי ומיד רצתי אליה ונתתי לה חיבוק גדטל של בת דודה. "וטוב לראות גם אותך" אמרה מיראבל והחזירה לי חיבוק. היא חבשה כובע שחור מחודד ונעלה זוג נעלי שרוכים מבריקים שנראו שיא האופנה. "איפה דוד ברתולמיאו?" שאלה מיראבל שעלינו במדרגות לחדר שלי במרומי הצריח. "אה הוא בטח עדיין ישן" אמרתי לה "אל תשכחי אבא תמיד ישן במשך היום הוא לא סובל את השמש בשבע בערב הוא יקום לארוחת הבוקר!" אבל בדיוק באותו הרגע שמעתי קולות שאון מהקומה מעל ואבא ריחף לעברנו במורד המדרגות כשגלימת הערפד שלו מתנופפת מאחוריו. "אה!" קרא "האחיינית החביבה עליי" "שלום דוד ברתולמיאו" אמרה מיראבל "לדעתי הגלימה שלך מקסימה!" "תודה רבה" זרח אבא. "מאה אחוז קטיפה לידיעתך!" אבא מת על מחמאות. ערפדים מקפידים מאוד על הופעה מטופחת. "בואי מיראבל" אמרתי וגררתי אותה על פניו במעלה המדרגות האחרון. "יש לי משהו להראות לך" "טא דא!" אמרתי ופתחתי את הדלת. באמצע החדר שלי עמד בית הבובות. כיסיתי אותו בנורות של פיות. "ותראי!" הצבעתי על חדר האוכל הקטן. "ערכתי לכבודך מסיבת תה בתור קבלת פנים!" בתוך החדר הזעיר היה שולחן זעיר ועל השולחן הייתה סעודה זעירה. "כל האוכל אמיתי" אמרתי בגאווה. "אפילו הכריכים הפיצי פיצים לקח לי יובלות להכין אותם ותראי! הממתקים עשויים מקישוטי עוגה!" מיראבל התנשמה בהתפעלות. היא לקחה אחד מהכריכים ודחפה אותו לפיה. "חמאת בוטנים!" אמרה "מה שאני הכי אוהבת!" "גם אני" אמרתי באושר התיישבנו ואכלנו את הארוחה יחד למרות שהייתה קטנה בעוד ארנבוד מנתר סביב החדר. גם הוא היה נרגש מהביקור של מיראבל אצלנו. "אני הולכת למלא מים בברכה" אמרתי והברשתי פירורים מהשמלה שלי. בפעם הקודמת שמיראבל הגיעה הכנו לבובות ברכת שחייה מקופסת גלידה ומגלשת מים משפורפרות פלסטיק חתוכות שהדבקנו זו לזו. המגלשה הייתה מחוברת לגג של בית הבובות והתפתלה כל הדרך עד הבריכה. יצאתי בזריזות אל חדר האמבטיה וחזרתי עם קופסאת הגלידה מלאה ומשקשקת מרוב מים. "היה לי גם עוד רעיון" אמרתי כשהנחתי את הקופסה מתחת למגלשה. "חשבתי שנוכל לעשות בובות שנראות בדיוק כמונו! בובות מיראבל ובובות איזדורה שיגורו בבית ויגלשו במגלשה! יש לי טונה של בד נראה לי שיהיה לנו כיף אני רוצה שלבובה שלי יהיה חצאית טוטו שחורה" "המממ" אמרה מיראבל. העיניים שלה נצצו פתאום בשובבות. מיד ידעתי שהיא זוממת את אחד "מהרעיונות" שלה. "יש לי תוכנית יותר טובה" אמרה "לשחק אם הבובות זה משעמם בואי נהיה הבובות!" "מה זאת אומרת?" שאלתי. "בואי נכווץ את עצמנו!" אמרה מיראבל. "אני אכין שיקוי ואז נוכל להכנס אל בית הבובות ולהתגלש במגלשה בעצמנו! זה יהיה כיף!" היא שלפה מהמזוודה את קלחת הנסיעות הקטנה שלה והתחילה למזוג לתוכה חומרים מתוך בקבוקי זכוכית פעוטים. התבוננתי והמתנתי והייתי גם נרגשת וגם לחוצה הכל יחד. " "את בטוחה שלא תקרה איזה תקלה?" שאלתי. "ברור שלא תקרה!" אמרה מיראבל. היא רוקנה צנצנת של נצנצים ורודים לתוך הקלחת וערבבה. הצצתי פנימה. זה לא היה שיקוי נוזלי אלא אבקתי. מיראבל חיטטה שוב במזוודה והוציאה מתיק הרחצה שלה כרית פודרה. "עכשיו תני לי רק לפדר לך טיפה את הזרוע" אמרה. "כמות קטנה תספיק לעשרים דקות בערך" הושטתי את הזרוע שלי לפנים ומיראבל טפחה עלייה בכרית ופידרה אותה. ישבתי שם וחיכיתי. פתאום הרגשתי עקצןץ באצבעות ואז.... פוף!! ענן של עשן ורוד ומנצנץ התאבך סביבי ונחתי בחבטה רכה על השטיח. ייתי פצפונת! מיראבל התנשאה עליי כמו יצור ענקי.
זה בינתיים כל הסיפור מה יקרה בהמשך? הכל בחלק השני
עבדתי על הסיפור על זה שלוש שעות ואתם יכולים להבין למה לקח לי זמן לחשוב ולכתוב את כל זה אשמח ממש אם אתקבל לכתב אורח!! וגם החלק השני יצא רק בתשעים עוקבים
|
|
