|
אריות המדבר- א' ו-ב'
|
15/11/2020 |
זה סיפור שכתבתי, תיהנו!
חלק א'
אל ליבריה, העיר השוקקת חיים, מלאה ברחות וניגונים, נכנסו שלושה בגלימות שחורות. אחד מהם צלע. זיהיתי זאת מייד, על אף גובהי הרב. טוב, הייתי על החומה. היום היה תפקידי לעמוד על המשמר, כאחד מחיילי משמר העיר. בבוודאי הכירו את העיר, מאחר שהלכו הישר אל פונדק הדרקון הירוק. אני לא ראיתי אותם מעולם, על אף שאופן הליכת הימני ביותר, הנמוך, היה לי מוכר.
כשבאו להחליף אותי הלכתי מיד אל הפונדק, לבדוק למה האיש הנמוך מוכר לי.
הזמנתי לעצמי בירפל (בירה + תפוח) והתיישבתי בשולחן שהיה ריק עד ששכיר חרב בעל שריון ארד שישב לפני כן עם שלושת לובשי הגלימות התיישב מולי ושתה בכוס זכוכית גבוהה יין שחור.
"שלום לך" הוא נבח בקול עמוק. -"גם לך" עניתי לו. "אתה מקומי?"
-"לא. איני יודע איפה נולדתי. למען האמת, אני לא זוכר שום דבר שאירע לי לפני גיל 20..." "בוא איתי" הוא לחש, ושלף מגילת קלף. לקחתי אותה מידו, ופתחתי אותה.
"אם הינך רוצה בכסף, תהילה ועושר, הצטרף אל אריות המדבר.
פרטים אצל מוסר מגילה זו."
נענעתי בראשי. הבנתי מה קורה כאן. לפתע זיהיתי בשולחן הנגדי את שלושת האנשים בגלימות: ארבנקס, ברוקנס וכוכבנס.... שלושת סגני אדון המדבר. אגב, ברונקס, הנמוך, היה חבר שלי באוניברסיטה עד שנמשך אחרי האדון.
סירבתי בתקיפות. הכסף, העושר והתהילה שיבואו יהיו בוודאי על חשבון אנשים אחרים ולאחר מעשי מרמה, שוד וחמור מזה. אמנם אני לא אלשין עליהם למפקד המשמר, לא אבגוד בחברי, אך הרכנתי אל ברונקס ראש ולחשתי לו: "כדאי לכם לצאת מן העיר לפני שאיש פחות משוחד (הוא חייך) ימסור עליכם מידע…"
הוא הנהן, אמר "היה שלום!" ויצא מן הפונדק....
חלק ב'
למחרת הזעיקו אותנו אל מפקדת הגדוד.
"קיבלנו דיווח ששלושת סגני אדון המדבר נמצאים בעיר" הרעים בקולו המפקד. "צאו אל הרחובות ותפסו אותם! אל תשאירו מרצפת על מרצפת! תהיה זו בושה אם הם יברחו שוב!"
כנראה שמישהו הלשין עליהם, חשבתי. יצאתי אל אזור השוק בגלימתי האדומה, למורת רוחי, והתחלתי לשוטט שם.
לפחות אהנה מהטיול הקטן….
הלכתי לאן שרגלי נשאו אותי על אף שחששתי שמישהו מחברי לגדוד יראה אותי כאן.
הבטתי בחנותו של ג'ורג, סוחר אבני החן והתכשיטים, שהצטייד, כפי שראיתי, בעוד כמה מנורות -אזמרגדים.
לפתע יצאו מסימטה צדדית שלושה לובשי שחורים. מיד זינקתי ותפסתי את הנמוך. גררתי אותו בחזרה אל הסימטה, ואז נזפתי בו: "אמרתי לך לצאת מן העיר! הזעיקו את כל חיל המשמר כדי לתפוס אותכם!"
"תירגע," אמר לי ברונקס, "יש לי משימה לבצע, ואז אני אעוף מהעיר הזו. תסמוך עלי, אני לא רוצה לשבת בכלא קראותן!"
הוא כיסה את ראשו בברדס, ורץ החוצה מין הסימטה. לרוע מזלי, בדיוק אז עברו חמישה מחברי לגדוד, והבחינו בי. "הי! טיווין! בוא רגע! תיראה את מי מצאנו!"
ליבי החסיר פעימה, אך הלכתי לכיוונם...
|
|
מוקדש
לי! | |
|
|
