קהילה - היצירות של פוכפוך5
פוכפוך5
115
341

סיפור לכתב אורח-להתגבר ולהצליח 16/11/2020

פרק ראשון-רוצה כבר חיה!
"אני רוצה חיה!" אמרה מיק-נעמה. "אתם תמיד אומרים לי שתקנו בזמן המתאים, אבל אתם לא נותנים לי!" המיק-הורים הביטו בילדתם הבכורה וחשבו מה לענות. אמא חשבה איך להסביר למיק-נעמה שאין מקום בדירה, למרות שניסחה את תשובתה המוני פעמים, ושום דבר לא התקבל ברצון. "נעמונת, הדירה שלנו לא גדולה מספיק כדי להכיל כלב" אמרה. "כשתיהי גדולה תעשי מה שאת רוצה עם הדירה שלך" נעמה ענתה בזריזות נחרצת, "לא מתקבל! בדירה הקודמת שלנו אמרתם שבדירה הבאה תיהיה חיה כלשהיא. ואנחנו עכשיו ב'דירה הבאה' ואין לנו חיה! זה נשמע לכם הגיוני?" ענתה בחוצפה. "נעמונת" אמר האבא "דבר ראשון תפסיקי עם ההרגל שלך. את כבר יודעת מהו. תחשבי על זה." אמר. נעמה הלכה למיטה בזעף. חושבת על 'ההרגל' האם תותר עליו בשביל חיה?
פרק שני-ה'הרגל'
למיק-נעמה היה הרגל. היא.... כססה ציפורניים. אם אתם לא יודעים מה זה אז אני אסביר. לכסוס ציפורניים זה לאכול את הציפורן עז שהיא נגמרת. כן. בהחלט מגעיל. אבל מה לעשות, מגיל 4 היא כססה ולא הפסיקה. מרה (חומר שקוף ומר שמורחים על הציפורן למניעת כסיסה) לא עזרה. לק לא עזר. טבלאות פרסים לא עזרו. זה קורה ממש באופן אוטומטי, אפשר להגיד. נעמה חשבה במיטתה על זה. המון אנשים לא נהנים להיות בחברתה כשהיא כוססת, כי זה לא ממש נחמד לראות את זה. מה לעשות.
פרק שלישי-מציבה תנאי
למחרת בבוקר מיק-נעמה קמה מהר מהמיטה, ובזריזות התארגנה והלכה לדבר עם הורייה. בלילה עלה לה רעיון: היא תציב לעצמה הסכם. היא לא תכסוס ואז תקבל פרס. "נו, מה אתם אומרים?" שאלה נעמה את אמא ואבא שלה לאחר שסיפרה להם אודות הרעיון. "לנו אין בעיה" אמר האב "אבל מה הפרס שאת רוצה?" נעמה חשבה ושכחה לרגע מהחיה. "אמממממממ" היא ענתה "אני חושבת שמניקור (לק מעוצב לציפורניים) וגם תפוצ'יפס ואולי אפילו שוקולד. זה אפשרי?" ההורים הביטו זה בזה והינהנו. "בתנאי אחד. לא משנים או מוסיפים כלום להסכם" אמא אמרה "ועכשיו רוצי להסעה מתוקונת, שלא תאחרי לבית ספר. שיהיה לך יום טוב"
פרק רביעי-לשכוח בלי לזכור...
כשנעמה עלתה להסעה מאושרת, היא רק חשבה על החיה, שתקבל לאחר שתפסיק לכסוס. כל היום. המורות העירו לה שהיא לא מרוכזת ושהיא לא עונה ומצביעה כמו תמיד, אלא מהרהרת וחולמנית. "אה" הסבירה נעמה לפשר הדבר "זה פשוט בגלל איזה תנאי".
אבל היא שחכה שהיא לא הזכירה את זה ברשימת פרסים...
פרק חמישי-להתאמץ
מיק-נעמה ממש התאמצה. יום אחד, הציפורניים שלה ממש גדלו, לאחר התאמצות מרובה, אבל... ממש לפני שהיא הראתה לאימה ולאביה, אז נעמה כססה... היא אמרה להורים שלה בבוקר "אבל אני הפסקתי לכסוס! מגיע לי הפרס! אז מה אם אחר כך אכלתי שוב את הציפורניים, אני הפסקתי לכמה דקות!" ההורים הביטו בחוסר אונים מול ילדתם. "נעמונת מתוקונת," אמרה אמא "כדי לקבל את הפרס אסור לך לכסוס למשך חודש לפחות. זה התנאי. כמה דקות לא יחשבו." נעמה הביטה בכעס בריצפה. לפתע נשמע הצופר של ההסעה שלה, שחיכתה לה למטה. האבא אמר "רדי למטה מתוקה. אנחנו לא עושים את זה כדי להרע לך. רק לטובתך נעמונת. יום מוצלח" הוא נתן לנעמה חיבוק וליווה אותה למטה. נעמה עלתה להסעה ונופפה להם לשלום. היא ידעה טוב מאוד בליבה. היא הולכת להתאמץ. ממש קשה. אבל היא תצליח.
פרק שישי-לגלות פתאום שזה לא ברשימה.
במשך כל החודש מיק-נעמה התאבקה לא לכסוס. הייתה לה שאיפה. לאחר חודשיים של כישלון, היא הצליחה. נעמה חזרה הביתה נרגשת כולה. היא היום תקנה חיה. בזמן שההסעה נסעה לבית של נעמה, היא הביטה ברשימה ואז התאכזבה... זה לא היה ברשימה. לא היה. נעמה התאפקה וכמעט לא הצליחה לשמור את הדמעות אצלה. היא זכרה מה אימה אמרה וזה הידהד לה בראשה: 'לא משנים או מוסיפים כלום להסכם'. ההסעה עצרה בתחנה שליד הבית שלה ונעמה ירדה ממנה. "תודה" לחשה לנהג. היא עלתה במדרגות הבית שלה במחשבה שאין יום יותר גרוע מזה.
פרק שביעי-הפתעה!
מיק-נעמה הניחה יד על דלת ביתה. היא משכה את הדמעות ופתחה את הידית. הבית חיכה לה ריק. כמו בכל יום. היא תחכה עד שיבואו ההורים שלה והאחים שלה שזה בערך עוד שעתיים. 'מצב מעולה' חשבה לעצמה. אצל אנשים אחרים זה אפילו היום הכי שמח בעולם. היא סגרה את הדלת באיטיות ונעלה עם המפתח. לפתע שמה לב על חבילה בגודל של שני שרפרפים מכוסה בבד. היא הסירה את הבד באיטיות וגילתה...
פרק שמיני ואחרון-שרקניות במתנה
כלוב. בתוך הכלוב היה בקבוק מים, קערת אוכל עם גבשושיות מוזרות, ביתן, ועל הביתן קומה שנייה לקערת אוכל עם ירקות. מיק-נעמה הייתה מופתעת. היא לא ציפתה לזה. היא ניתקה את הסורגים והרימה את הביתן. בתוך הביתן הביטו בה שני שרקנים גורים. "איזה חמודייייייייייייים!" "או יותר נכון, חמודות" הפתיע אותה קולה של אמא שלה. "זה הגיע לך ביושר" נעמה רצה לחבק את הורייה. "תודה" אמרה, "צריך רק להתגבר ולהצליח"
סוף!

מוקדש ל מתוקי1782, שמקווהשתצליחבמטרהשלה, 50עוקבים.
6
2
58


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
17/11/2020   09:49 מתבוננת  2
בהצלחה
16/11/2020   19:30 מתוקי1782  1
וואו!!
יזה מרגש!!
אין עלייך פוכפוך!!