|
סיפור לכתב אורח- להיות או לא לחיות
|
23/11/2020 |
יום אחד בהיר, זואי טיילה לה ביער, קיפצה בין העצים, ופתאום נפלה. המכה הייתה חזקה מאוד, ואפילו כמה טיפות דם ירדו מברכיה של זואי. היא ניסתה לקום, אך לא הצליחה!! היא ניסתה לקרוא לעזרה, אך איש לא שמע את זעקתה. באותו הזמן, הלך מקס בעיר, יותר נכון, נסע על הסקייטבורד שלו, ושמע צעקה חלושה. הוא התקרב בעדינות לאזור שממנו בקעה הצעקה, וראה שם את ג'ימבו, מקס מיהר להוציא אותו מן שלולית הבוץ שהוא שקע בה, והם המשיכו לטייל. ג'ימבו סיפר למקס שהוא טייל, לא שם לב לבוץ, ונפל לתוכו. הוא החליט לא להיות שם בשקט, ואולי אף אחד לא ימצא אותו, אלא לצעוק חזק עד שמישהו ישמע אותו. הם עברו בין הסמטאות של היער, הלכו, הלכו, והלכו. זואי, כבר נהייתה יותר חזקה, וכבר קמה על רגליה, והתחילה ללכת לביתה, בצליעה, היא ראתה ענפים ועלים מושלמים לקביים, התיישבה, והתחילה במלאכה. היא חיברה לפה עלה, פה עוד ענף, עד שיצאו לה קביים מושלמים! כך היא המשיכה ללכת ושמחה שהיא נפלה דווקא ביער, במקום שיש בו הרבה עפים ועלים. בדרך, ראו מקס וג'ימבו מרחוק מישהו צולע, אבל הוא גם נשען על משהו, הם רצו לעבר הדמות, וגילו שזאת זואי!! הם שאלו איך היא נפלה, איך קמה, איך הכינה לעצמה את הקביים המושלמים האלה, והם המשיכו בדרכם הביתה. כשהם הגיעו, הם חבשו לזואי את הרגל, הכינו לה ולעצמם תה חמים ומתוק, והתיישבו לצפות בטלוויזיה. מוסר השכל שלמדנו מהסיפור: חשוב מאוד לא להתייאש אף פעם, ואם אתם בצרה, אז לצעוק חזק לעזרה, אם יש לכם טלפון איתכם, זה עוד יותר טוב!! תוכלו להתקשר לאבא\ אמא\ חבר קרוב, ולהגיד להם שאתם זקוקים לעזרה.
|
|
מוקדש
לכלמישלאמתייאשאףפעם!! | |
|
|
