|
שבט משני הצורה - פרק ארבע ואחרון
|
23/11/2020 |
"היום לפני שנתיים אמא שלה נפטרה ואבא שלה חגג יומולדת היום" רוזי התעוררה מהשעון המעורר שלה. למה? היא חלמה חלום כל כך מגניב… עם אנשים שמשנים צורה לחיות ושבטים והרפתקה, שרק התחילה. רוזי רטנה לעצמה. היא כמה לאט, כי היא כבא התעוררה לגמרי לא היה סיכוי שתחזור לישון. אחרי שהתלבשה ירדה למטה, למטבח שריחות של פנקייקים הגיעו ממנו. "את מתרגשת?" שאלה אמא של רוזי כשרוזי נכנסה למטבח. לרוזי לקחו כמה דקות להבין למה היא מתכוונת, אבל אז נזכרה בתחרות הריצה שהיא משתתפת בה היום. התחרות האזורית! ואם רוזי תגיע למקום שלישי ומעלה, היא תשתתף גם בתחרות הארצית! עכשיו רוזי הבינה למה השעון שלה צילצל מוקדם כל כך בבוקר. היא התיישבה בשולחן וטרפה את הפנקייקים שאמא שלה הגישה לה. ברגע שגמרה, היא ואמא שלה יצאו מהבית, ונכנסו לאוטו. כשיצאה, רוזי ראתה שעוד חושך בחוץ. לפי השעון של האוטו, השעה הייתה רבע לחמש בבוקר. הן הגיעו למסלול הריצה תוך עשרים דקות ורוזי ניגשה אל המאמן שלה ואמרה לו שלום. לידו עמדו חבריה מחוג הריצה שממנו השיגו אישור להשתתף. היא אמרה שלום לרון וקיילה, התאומים, החברים הכי טובים שלה ואז המאמן קרא להם להתחיל להתחמם. אחרי שכולם גמרו להתחמם עבר מישהו וחילק לכולם מספרים. כדי שידעו לזהות מי זה מי על המסלול. קיילה הגיעה מקום רביעי, רון מקום שלישי, רוזי מקום שני, ואיזה נער גבוה מקום ראשון. כל הזמן, בזמן התחרות, אחרי התחרות, בתחרות הארצית, החלום שחלמה באותו לילה לא עזב אותה. אז ברגע שחזרה הביתה לאחר התחרות הארצית, היא התיישבה וכתבה את מה שחלמה, היא גם המשיכה הלאה. היא כתבה איך יולי וחבריה לא מוצאים כלום במערה. איך, לאחר שהתרחשה עוד חטיפה, הפעם יסודית הרבה יותר, החבורה, לגמרי במקרה מצליחים למצוא את החוטפים ולסכל את התוכניות שלהם. איך מתברר להם אחרי חקירה יסודית שהחוטפים הם סתם שכירי חרב וששילמו להם הרבה בשביל לעשות את מה שעשו. איך החבורה מוצאת את הבוס ומגלה שהוא לא יכול לשנות צורה והמטרה שלו הייתה לערוך ניסויים במשני הצורה שחטף כדי להפוך את עצמו גם לכזה. ואיך החבורה הביסה אותו והשמידה את מעבדת הניסויים שלו. לאחר שש שנים שהיא עבדה על הספר הזה, הוא צא לאור ונמכר למאות אלפי אנשים שאהבו אותו מאוד. רוזי המשיכה, גם כשכתבה את הספר, להתאמן בריצה ונהייתה אצנית בסוף. הולה אמיגוס! כאן קקלויי. כן. זה הסוף. לא ממש ידעתי איך לגמור את זה אז... מקווה שמישהו קורא את זה!
|
|
