|
המעבדה עונה 2 פרק 5
|
25/11/2020 |
בפרקים הקודמים של המעבדה: מקנזי וליאור יוצאים למסע בעקבות הסימנים המוזרים שהופיעו על הדף של מקנזי...
ליאור ומקנזי נכנסו בשקט דממה למערה שבה ראה ליאור את הסימנים המשונים לראשונה...
מקנזי וליאור הביטו ימינה, שמאלה ושוב שמאלה וימינה ולא ראו אף אחד, לאט לאט הם נכנסו למערה וסגרו את שער האבנים מאחוריהם... מה שהם לא ידעו זה שהם לא היו לבד,בשקט אפילו יותר התגנבו ליאנה ועומר {שתי החברים הכי טובים של מקנזי וליאור}
"אהא!" צעקה פתאום אלינה כאשר שער האבנים נסגר מאחורי החבורה... "גילינו מה אתם זוממים!" אמר עומר, " זה לא מה שאתם חושבים! אני יכולה להסביר אבל תבטיחו לי שזה נשאר בינינו, ברור?" אמרה מקנזי בעודה סורקת שוב את המערה בעינייה " ברור שלא נגלה, למי כבר יש לנו לגלות? נו! אנחנו נעזור לכם!" השתוקקו אלינה ועומר לגלות
מקנזי וליאור הסבירו לאלינה ועומר לאט לאט את הסיפור אבל לא סיפרה את הכל, היא לא יכלה לסמוך עליהם ב-100 אחוז אבל ידעה שאלינה ילדה חכמה וחברה טובה במיוחד, אלינה הייתה החברה הכי טובה והחברה היחידה של מקנזי כאשר היו ילדות, אך יום אחד החליטו הורייה שאלינה צריכה ללמוד בבית ספר יסודי באנגליה ושתוכל לחזור לארץ רק בכיתה ו, אך לאחר שסיימה אלינה את כיתה ו עדיין מקנזי ואלינה לא היו ביחד, הורייה רשמו אותה לבית ספר יוקרתי ולא בזה שהייתה מקנזי...
במערה כולם השתתקו למשך זמן מה וכאשר שמעו צעדים מתקרבים למערה, מיהרו למצוא מקום מחבוא...
אל המערה נכנסו כמובן אמגלון ויותם אך לידם הייתה שכנתה החדשה של מקנזי! שמה של שכנתה של מקנזי היה אמילי...
"מה את יודעת על מקנזי?" שאל יותם
"אדוני, איני יודעת דבר על הילדה הזו! אני חדשה פה בעיר ואין לי מידע על אנשי העיר הזו! וחוץ מזה, פגשתי אותה רק פעם אחת כשהייתי נורא נורא מוטרדת וכעוסה..."
"אוקיי, נשחרר אותך אבל תזכרי שאנחנו יודעים איפה את גרה ולא כדאי לך לעשות שטויות!" אמר יותם
אמילי רק הנהנה ורצה החוצה בבכי...
לאחר כמה דקות יצאו אמגלון ויותם מהמערה וגם אלינה, עומר, ליאור ומקנזי...
לאחר כמה ימים בבוקר של יום יפהפה במיוחד, יצאה מקנזי לטייל במקום האהוב על משפחתה לפני שהורחקה ממנה בגיל 10...
מקנזי ארזה תיק ויצאה לדרכה...
בדרכה ראתה עשרות של ערוגות פרחים נהדרות ומדהימות ביופיים, " איזו דרך נפלאה" חשבה מקנזי לעצמה אך עדיין לא הגיעה לשואו האמיתי!
לאחר כמה דקות של הליכה בשדה מוקף פרחים, הגיעה מקנזי לגן פרחים יפהפה עם ספסלים מקושטים מקצה לקצה וילדים צוחקים ורצים בין המתקנים...
מקנזי הסתכלה על משפחה קטנה ונראתה מאושרת במיוחד, המשפחה הייתה דומה מאוד למשפחתה של מקנזי ולאט לאט החלו דמעות לרדת על פנייה של מקנזי מרוב געגועים למשפחתה...
לאחר כמה דקות התיישבה לידה ילדה חביבה ולמרבה המזל הייתה זו אלינה...
"גן יפה, אה? שאלה אלינה בחיוך, "כן... אהבתי את הקישוטים על המתקנים..." אמרה מקנזי בעודה מנגבת את הדמעות מפנייה...
" יש גם מגרש כדורסל לגדולים יותר, רוצה לשחק? אני יכיר לך את נבחרת הבנות" אמרה אלינה בשמחה...
מקנזי ואלינה הלכו לשחק כדורסל ושיחקו עד הערב...
כשפנתה מקנזי ללכת לביתה בחזרה, הרגישה צמרמורת מתמשכת בגופה וכל צעד וצעד המשיך הרעד לגבור יותר ויותר... עד שמקנזי הגיעה ל...
ההמשך יבוא...
|
|
מוקדש
ל מוקדשל, כל המיקמקים ,באהבה | |
|
|
