|
סיפורן של נועה וירדן סיפור לכתב אורח
|
13/12/2020 |
פרק 1 ההתחלה: בבית ספר גורדון הייתה ילדה ושמה נועה, נועה הייתה המקובלת של כל בית הספר.
כל הפסקה נועה וחבריה היו משחקים בקבוצה גדולה ומרכלים על ילדים מכיתות אחרות.
שההפסקה נגמרה המורה מירי אם הקול הצווחני אמרה נאום כמו כל סיום הפסקה אך בסוף הנאום אמרה שתגיע מחר ילדה חדשה לבית ספרנו שאר הילדים הופתעו לא הודיעו להם מראש על ההודעה המפתיעה הזו.
פרק 2 היכרות: הגיע לכיתה ילדה ושמה ירדן הילדים שמו לב שהתיק של ירדן לא מרהיב פנים ותיק האוכל שלה קטן והיה מספיק רק לכריך אם חמאה.
ילדי הכיתה צחקו בקול רם על ירדן ונועה הצטרפה אליהם בצחוק גדול ואמרה: צריך לקרוא לה עניה.
ירדן החליטה לאסוף את עצמה ולשתוק בחרה את מקומה וכתבה את שיעורי הבית.
המורה מירי שוב נאמה על שיעורי הבית בקול גבוה וירדן היחידה שהקשיבה לנאום.
ההפסקה מתחילה וירדן מחפשת חברים לשחק איתם אך כל הכיתה יוצאת בתור קבוצה ענקית של ילדים ככה שלא נתנו לה להיכנס ולשחק גם.
ירדן התיישבה בספסל וכתבה ביומנה: יומני היקר היום היה יומי הראשון בבית הספר גורדון לא מצאתי חברים רבים ולא היה לי למי לפנות ולהגיד שקשה לי חוץ מהיומן שלי טוב ארשום עדכונים נוספים שלך
ירדן.
ירדן הייתה שקועה ביומנה שלא שמה לב לצליל דינג!
ומהרה לכיתה אך נועה תפסה את חולצתה ואמרה לאן את ממהרת ילדה?
לכיתה ענתה נועה בקול מפוחד נועה אמרה טוב והלכה גם לכיתה אך הילדים האחרים תפסו את ירדן ודחפו אותה ולבסוף ירדן נפלה והיה לה שפשוף ברגל הילדים ברחו לכיתה.
וירדן הצליחה רק אחרי זמן רב לקום והגיעה לכיתה אחרי איחור של 20 דקות.
המורה מירי שאלה בקול צווחני למה איחרת חמודה?
ירדן החליטה לשתוק ולהגיד סליחה המורה ולהתיישב במקומה.
פרק 3 הפרטיות נעלמת: אחד הילדים שם לב שירדן יושבת על הספסל אם יומנה וכותבת ואז ניגש אליה וחטף את יומנה!
ירדן צעקה לא!!!
הילד החליק ונפל ואז ירדן חטפה בחזרה את יומנה וברחה לכיתה.
ירדן התנשפה ואמרה: איזה מזל!
ההפסקה נגמרה והמורה מירי בדקה שכולם הגיעו הפעם ורשמה תרגילים על הלוח.
צלצול להפסקה!
כל הילדים שמחו ויצאו למגרש המשחקים ורק לירדן לא היה מה לעשות בהפסקות אז החליטה לשבת בכיתה הפעם ולחכות שההפסקה תיגמר סוף סוף.
ואז ניגשה אליה נועה והפעם אמרה: אני מצטערת באמת לא הייתי בסדר ואמרה שתשמח להכיר אותה.
ירדן התרגשה וחשבה בליבה סוף סוף מישהי ניגשת אלי ומדברת אלי!
ירדן התחילה לספר מאיפה היא הגיעה ולמה התיק לא מרשים פנים וקופסת האוכל קטנה ואת החלק האחרון החליטה לשמור בסוד.
נועה ניסתה לשכנע את ירדן.
וירדן השתכנע ובסוף סיפרה לנועה: אני ילדה יתומה ועניה נולדתי אצל בני דודי אך הם שלחו אותי לבית היתומים ואז שלחו אותי לבית הספר צבי ישראל לעגו לי שם ולא היה לי נחמד בכלל.
פרק 4 לספר ולהרוס את העבר: נועה אמרה יש לי רעיון!
למה שלא תספרי לכל ילדי הכיתה?
ירדן ענתה בגמגום ובקול חלש: בסדר.
המורה מירי אמרה שוב בקול צווחני ירדן רוצה לספר לכם משהו מרתק.
כל ילדי הכיתה לא התלהבו מהרעיון או התרשמו אבל בכל זאת המורה מירי בדקה שכולם קשובים.
וירדן סיפרה להם שהיא עניה ויתומה ואת העבירה מבית הספר ואת כל הדברים שהסתירה.
אחרי שסיימה לדבר בכיתה הייתה דממה ושבוע שלם לא הייתה מילה אחת של לעג.
פרק 5 ההצעה: ירדן הייתה בדרך לבית היתומים שוב ועצרה אותה נועה וענתה בקול שמח וחיוך על הפנים: את יכולה לגור איתי!
ירדן אמרה: מה!?!?!?!?!!?
נועה הסבירה ואמרה: שסיפרה לאמה עליך ואמי ריחמה עליך ותפרה שמיכה קנתה מיטה ואמרה לי להציע לך לעבור לגור אם משפחתי.
ירדן התפלאה ולקח לה זמן לעכל זאת ולבסוף הסכימה.
פרק 6 חברות מנצחת הכל: שהגיעה לביתה של נועה ראתה כמה הוא מרווח ויפה ראתה את שמיכתה והמיטה והתפלאה.
בבית אחרי כל יום חיכתה לה ארוחה חמה וטעימה של אמה של נועה.
פרק 7: חייה של נועה וירדן השתנו לחלוטין מילדה בבית יתומים ירדן הפכה לילדה מאושרת שחייה במשפחה אוהבת ותומכת נעימה חמה ובעיקר כיפית.
כל יום בהסעה לבית הספר לא היו יכולות להפסיק לדבר ירדן ונועה ממש כאילו הן באמת אחיות.
|
|
מוקדש
ל שיראל6271, גייה55554, מלוחים, גברבעמ5, טבעעוניולכלשארהמיקמקים | |
|
|
