קהילה - היצירות של קסםשלנסיכה
|
|
|
|
|
מועצה או חברה?/ סיפור לכתב אורח
|
25/12/2020 |
חברה או מועצה?/ סיפור לכתב אורח
---------------------------------------------------------------------------------------------
הקדמה:
"בוקר טוב לילי הנסיכה שליי !!" "נו אמא יש את השעון , לפחות אותו אפשר לכבות !!" "בסדר, אבל שלא תאחרי שפיצית !" "אמאא עוד פעם אחת את קוראת לי ככה , וואי וואי וואי !" נזפתי באמא שלי והיא סוף סוף הלכה. בבוקר הזה הכל התחיל:
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 1- תחילת בית ספר
רעש גדול, מהומה גדולה , היום הראשון לבית הספר התחיל! מודה- קצת התרגשתי אבל לא הכי שיש. בעיקרון , לדעתי- זאת סך הכל תחילת כיתה ח' ולדעתי זה לא כל כך מיוחד, אני לא מאלה שמתלהבות כל כך.
צלצול טלפון נשמע: "לילייי מה קורההה ?!?!" זאת הייתה שירה החברה הכי טובה שלי שצלצלה. היה אפשר לשמוע את התרגשותה. "היי שירה , אני בבית ספר, לא שומעת כלום, ובטח שלא יכולה לדבר, עדיף שלא יתפסו אותי מחכה לך שם" ניתקתי ושירה הגיעה.
"היוששש מה קורההה ?!" שירה שוב דיברה בהתלהבות רבה.
בקושי שירה הספיקה לדבר וכבר צלצול התחלת בית הספר נשמע.
מיד לאחר מכן שמעו בקול חזק מאוד: "כולם להכנס לכיתות , כיתות ז' החדשים בקומה ראשונה ושכבת ח' ממולה בצד שמאל ו-.." מהרגע ששמעתי "כיתה ח' " כבר הפסקתי להקשיב ואני ושירה הלכנו לשם, בקושי הצלחתי לדבר עם שירה מרוב הרעש שהיה.
הגענו לכיתה, גם בכיתה היה רעש רב, ואז המנהלת נכנסה ודיברה איתנו , עוד מורות הגיעו ואמרו בערך אותם דברים.
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 2- דיבורים על המועצה
צלצול נוסף נשמע. עברו שעתיים בבית הספר, בשעתיים אלו מורות נכנסו ודיברו איתנו, פחות או יותר אותם דברים, בשלב מסוים כבר איבדתי את דברי המורות.
כאשר התלמידים הלכו החוצה להפסקה, (אצלנו אחרי שעתיים יש הפסקה) ואז המורה שדיברה אמרה: "אז לסיכום , תוכלו לגשת אליי בסוף השיעור, כולם יכולים להשתתף במועצת התלמידים".
כל מיני גושים של כיתות הלכו לחצר בית הספר, ושוב היה רעש חזק מאוד.
אני לא הקשבתי בשיעור וכששמעתי על מועצת התלמידים ישר שאלתי את שירה (שכן הקשיבה) מלא שאלות בדרכי יוצאת החוצה.
אחרי אינספור שאלות שירה אמרה: "לילי , בבקשה שאלת מספיק , אז מה את אומרת? את רוצה או לא?, רוצה לנסות להתקבל למועצת התלמידים?" אני הגבתי: "כן! ברור ! אני כל כך רוצה !" היא הסבירה לי שצריך להתחיל להכין דברים, כגון: שלטים, נאום ועוד..
התחלנו בחשיבה על סיסמאות שיהיו בשלטים הבעיה שהסיסמא היחידה שעלתה לנו היא: "לילי למועצה יהיה פצצה", בכל זאת לילי לא מתחרז עם כלום!
היה לשירה רעיון מעולה! לכתוב על כל אות תכונה טובה כמו בראשי תיבות, לדוגמא: שירה: ש- שמחה, י- יושר, ר- רצון, ה- התמדה. הבעיה שמה אפשר בלילי?!: "לילי: ל- למידה , י- יושר , ל- למידה?, י- יושר?!" זה לא הגיוני!
פשוט נאלצנו להישאר ב: "לילי למועצה יהיה פצצה" לבסוף שירה חשבה על עוד רעיון: "בלילי תצביעו ולא תצטערו" אבל זה פשוט לא טוב! , ולשירה יש את הרעיונות הכי מקוריים!
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 3- בדרך הביתה
ההפסקה נגמרה ולאחר מכן גם שאר שעות בית הספר...
כאשר הצלצול האחרון נשמע, אני ושירה הלכנו ביחד ברגל וחשבנו עוד על המועצה. לשירה היו רעיונות מעולים , היא הייתה יכולה להתקבל.
מכיוון שהדרך מבית הספר לבתים שלנו ארוכה, שירה הספיקה להראות לי איך לנאום טוב , אבל אני פשוט לא טובה בזה. נאמתי בערך ככה: "ממ גיע - לל י לל התקב לל ככ י".
עדיין הלכנו, ופתאום, שכמעט הגענו, ראינו את שי וחבריו התלמידים מכיתה ט, שי הוא הבריון של החטיבה שאסור, אסור להתעסק איתו!
ברגע שהוא ראה אותי הוא חיקה אותי מה שממש העליב אותי ואמר: "הבנתי למה קוראים לך לילי- כי את מגמגמת וחוזרת על מה שאת אומרת- ממ גי עע- לליי לליי, הבנת?!"
שירה התפרצה והפתיעה אותי ואת שי וחבריו של שי: "תקשיב לי טוב חתיכת בריון אומלל שמקנא בלילי , כדאי לך לעוף מפה עכשיו ! , יאללה תפרוש כנפיים!"
שירה, ילדה מאוד עדינה, שאצלה: "שקט" זו מילה גסה.
לאחר דברי שירה שי פשוט הלך! ושירה יצאה מלכה , לפחות אז ...
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 4- הכנות נוספות
כאשר אני ושירה הגענו למקום שמפריד בין הבית שלי לבית שלה, החלטנו לבוא לביתי לעבוד עוד קצת על המועצה.
התחלנו בהכנת בריסטולים מקושטים עם סיסמאות, בסוף מצאנו הרבה סיסמאות! טוב.. בעיקר שירה מצאה....
אחר כך גם הכנו נאום והתאמנתי עליו. שירה כל כך השקיעה, התאמצה, עזרה אבל - לא התמודדה בעצמה.
אחרי המון עבודה והשקעה יצאו שלטים מדהימים, נאום מעולה (והצלחתי לקרוא אותו טוב) ואפילו הספקנו להכין מצגת שבעניי יצאה מצוינת.
לאחר מכן, הסתכלתי בשעון, וראיתי שהשעה כבר ממש מאוחרת, וצריך להתארגן ליום השני ללימודים.
הראתי לשירה את השעה, והיא אמרה שבאמת כדאי שתלך, הודיתי לה מאוד, והיא חזרה ואמרה: "אני עוזרת לך בכיף, בשביל מה יש חברות?"
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 5- הקבוצה
שירה יצאה מביתי בשעה מאוד מאוחרת, ואני כבר הייתי חייבת להתארגן לשינה והחלטתי לבהות קצת בטלפון למרות שלפי דעתי זה לא הכי טוב לבהות בטלפון לפני השינה.
היו לי מלא הודעות, נכנסתי וראיתי: "שי כיתה ט' הוסיף/ה אותך" והתחלתי בקריאת ההודעות בקבוצה, לקבוצה קראו: "שירה תעופי מכאן"
לא הבנתי במה מדובר והתחלתי בקריאה , שי כיתה ט': "שלום לכולם הודעה חשובה !, מי שלא מתעלם משירה וצוחק עליה יחטוף ממני! אז זהירות ! אל תשאלו למה. כוווולם כולל כולם, כללל החטיבה!"
התחלתי לקרוא הודעות, מגעילות בטירוף על שירה, והפסקתי לקרוא. לבסוף נרדמתי...
התעוררתי כאשר אמי לקחה אותי מהחלום הורוד שלי. "בוקר מקסים לילוש, בואי תתחילי להתארגן, היום השני ללימודים מתחיל ..." "אין לי כוח ..." "מותק תזדרזי" "בסדר אמא אני לא צריכה בייביסיטר ביי !"
לאחר מכן נכנסתי לווצאפ וראיתי: שי כיתה ט' מקליד/ה... "לילי?! למה את לא עונה?!" נבהלתי! אתמול שמתי לב שכולם משתפים פעולה חוץ ממני, אז ניסיתי לנסח הודעות שונות.
בסוף שלחתי: "היי, לא הייתה לי סוללה, מסכימה בכל מילה!" שלחתי והצטערתי על דבריי, אבל לפני שהספקתי למחוק שי ענה: "מעולה".
לא חשבתי שזה כל כך נורא, כי כתבתי הודעה אחת בלבד.. לבסוף עזבתי את הטלפון והתחלתי להתארגן.
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 6- השינוי
התארגנתי לאט, ונורא חששתי, חששתי ששירה תגלה מה כתבתי בווצאפ. אפילו שזו ההודעה הכי "בסדר" ממה שכתבו שם, עדיין היא החברה הכי טובה שלי. למרות ששירה לא הייתה בקבוצה עדיין זה הדאיג אותי.
שסוף סוף סיימתי להתארגן, התחלתי ללכת לבית הספר והגעתי באיחור. המורה כל כך כעסה עליי, כי זו המורה הכי קשוחה בבית הספר.
היו לנו שעתיים איתה, שעתיים ספרות, אני לא כל כך אוהבת ספרות, ובטח שלא את המורה. היתרון היחיד בשעתיים הארוכות האלו ששירה לא הראתה שום סימן כעס עליי.
מה שכן- כל השיעור צחקו על שירה מכל מה שהיא אמרה, שירה הייתה נראית עצובה כל כך...
סוף סוף הצלצול להפסקה נשמע, אז שירה אמרה: "תקשיבי היום אומנם רק התחיל, אבל כל השיעור.. הרגשתי .." "רוצה שנחקה מפורסמים??" קטעתי אותה. אחר כך באמת אני ושירה בהפסקה חיקינו מפורסמים, שירה קרעה אותי מצחוק, כל כך צחקתי שלא שמתי לב- ששי וחבריו היו לידי...
פתאום מפרצוף צוחק, הפרצוף שלי נהפך לרציני, ושירה כמובן שמה לב. שי קרא לי, ואמרתי לשירה: "אחזור עוד רגע..".
שי אמר בטון גבוה במיוחד: "מה את חושבת שאת עושה בדיוק???!!!" ניסיתי לעשות פרצוף תמים, אבל לצערי אני לא טובה בדרמה. "את מתכוונת לענות?!!" ועניתי בקול מגמגם: "ללא.. סתתם.. צצחחקתי.. עעליהה.." שי הבין שאני לא אומרת אמת ואמר: "כדאי לך מאוד להיות בצד שלנו !!!!, מה את עושה בדיוק???!" "אאני ממצטטע" "לא ענית לי!!!! מה עשית בדיוק??!!" שי קטע אותי ולא נתן לי להשלים את המשפט. "אאנ" "כדאי לך מאוד להיות בצד שלנו!!" שוב שי קטע אותי ולא נתן לי לדבר. "אאני ללא ייככולה ססלליחה, אבבל ששירה לללא עעשתתה ללככם ככללום" ניסיתי לדבר מבלי לגמגם. אז שי ענה: "אם את רוצה להיות בצד שלה, גם אותך נחרים !!, אין שום בעיה !!, את היית צריכה להודות לי שבכלל אני נותן לך הזדמנות להיות אצלנו" חבריו של שי צחקקו ואמרתי: "אאוקיי אאניי בבצדד שללכם" אמרתי בקושי רב. לפני ששי הספיק לענות היה צלצול.
ראיתי את שירה והיא אמרה: "ממש רגע!, למה כל כך הרבה דיברת איתו?, אמרת שתבואי עוד רגע". לחשתי "לא משנה בואי.." "נו היסטוריה ומדעים עכשיו באסה לא?" ועניתי שוב בלחש "כדאי שלא נדבר, אחרת נאחר לא?" ושירה ענתה "חחח מה הלחץ?, טוב בואי..."
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 7- העסקה
שוב הצלצול להפסקה נשמע, שירה באה לידי ושאלה: "רוצה שנמשיך בחיקויים?" ועניתי שוב בלחש: "אממ ככן, זה פפשוט ששאני קקצת ממההרת" שירה ענתה בטון שלא הצלחתי לפרש אותו ממש: "את ממש מגמגמת .. מה קרה?? מה את מסתירה?" ועניתי: "ללא ננו ששום דבר.."
"טוב.. לאן את ממהרת??" אמרה שירה ופשוט הלכתי ועשיתי כאילו לא שמעתי אותה. שירה מהר באה לידי ואמרה: "לאן את ממהרת??" לא הספקתי לחשוב על מה לומר אז אמרתי: "מועצה?" ולמזלי שירה ענתה: "אהה סבבה!" "אה רק משהו קטן.. אני מרגישה נורא לאחרונה, צוחקים עליי מעליבים אותי, את יודעת אולי מה .." "חייבת לזוז!!"
במהרה הבנתי שמה שעשיתי לא בסדר. הלכתי לשי ואמרתי לו ובטון בטוח ולא מגמגם הפעם: "תקשיב שי, אני לא חושבת שאני יכולה לעשות את זה לשירה !, לא, סליחה!" בגלל שהטון שלי היה בטוח שי לא ידע מה לומר לי וענה: "חכי פה שנייה טוב?" הוא הלך עם חבריו לצד, וניסיתי לשמוע את דבריו. למזלי שמיעתי מצוינת. פחות או יותר שמעתי בלחשושים כל מיני קטעים: "תקשיבו לא" "ואם היא תהיה עם שירה" "ואז פחות תסבול" "רוצה שהיא תקבל מה שמגיע" "אז מה אתם"
לפי מה שהבנתי הוא רוצה שאהיה בצד שלו כדי ששירה תסבול יותר. שי וחבריו באו, ואז שי אמר: "תגידי מה את רוצה כאן?" "לא הבנתי" "מה הדבר שאת רוצה בבית הספר?" חשבתי לרגע ואמרתי: "לא יודעת.. להתקבל למועצה? מה זה משנה בכלל??.." פתאום שי חייך ואמר: "אם תצחקי על שירה, נעזור לך להתקבל למועצה, אבל אם נגלה שתדברי איתה, זה לא יגמר טוב.." פתאום חזר לי הגמגום: "ווממה ייקרה אאם ללא??" "חוץ מזה שתסבלי, במועצה לא תהיי!" שי התחיל לכעוס: "אז את בצד שלנו?!" "אאאהה אאאאמממ, ככן" בקושי הצלחתי להוציא מילה. "סגור" אמר שי בחיוך רחב.
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 8: הטעות
ההפסקה נגמרה, ולאחר מכן בית הספר... כל הזמן חלמתי, שקעתי במחשבות...
שהיה צלצול שירה אמרה: "לילי, הכל טוב? הכל בסדר?" עניתי בקול עצוב: "כן.. אני סתם לא מרגישה טוב.. צריכה ללכת הביתה" "האמת גם אני קצת עצובה את יודעת .." "חייבת ללכת עניתי"
הלכתי מהר ואז התחילו לקרות דברים מוזרים.. שהתחלתי ללכת ראיתי את שי ליד הכיכר: "מה קורה ? הכל פצצה?" "כן הכל .." לפני שהספקתי לענות שמעתי: "מה קורה לילי ? איך הלך היום?!" "לילוש ברור לך שאני מצביעה לך במועצה כן חיימי?" אמרה ילדה שלא הכרתי, "אחותי מה נשמע?" כל הדרך אני, שי וחבריו היינו מוצפים בדיבורים. לאט לאט הבנתי ששי אכן קיים את ההבטחה.
אז, לפתע שירה באה. שי אמר לה: "שלום שירה!" בקול מאיים במיוחד ואז הייתה דממה.
שי התחיל לצחוק על שירה ביחד עם חבריו, ואני לא הצלחתי לדבר אפילו. "לילי!, לילי! אני סומכת עלייך, ששי צחק עלייך הגנתי עלייך , גם את תגני עליי? נכון?!" אווירה מתוחה הייתה , ואז שוב שררה דממה.
לאחר כמה שניות אמרתי בקול רועד: "לל א ללכיי ככבר." שי הוסיף לדרמה וצחק, ואז שירה הסתכלה עליי ואמרה: "נגמרו לי המילים".
כל שאר ההליכה הסתכלתי למטה ולא אמרתי מילה.
שהגעתי סוף סוף הביתה, טסתי לחדר ובכיתי, חשבתי לעצמי: "מה עשיתי?! ששי צחק עליי שירה הגנה עליי, ואני - אני סתם צחקתי עליה, השפלתי אותה מול כולם !"אומנם היה רק צהריים אבל נרדמתי.
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 9- התיקון
קמתי בבוקר, כבר לא היה לי כוח לריב עם אמא שלי, לא היה לי כוח להסתכל בווצאפ, לא היה לי כוח להתארגן....
כשהתארגנתי חשבתי כל הזמן על אתמול.. לבסוף התחלתי ללכת.
שוב ראיתי כל מיני ילדים שנדבקו אליי, אפילו לא הכרתי אותם, ולא היה נדמה לי שהם אפילו היו מהשכבה שלי..
שסוף כל סוף הגעתי לבית הספר המורה מהיום הראשון באה ואמרה: "בוקר טוב, היום יתקיימו הבחירות, כמובן, גם אם לא זכיתם לא נורא." היא עצרה לרגע והמשיכה לדבר: "כל שכבה תצביע בנפרד, מכל שכבה יבחרו שני ילדים. בהצלחה." "מתי יהיו הבחירות?" שאל ילד אחד המורה ענתה: "כשאסיים להסביר לכל הכיתות על הבחירות, ואז כולם ינאמו ואז יהיו בחירות"
סוף סוף המורה סיימה להסביר לכל הכיתות, ואז הגיע זמן הנאומים.
הגיע תורי. הלכתי בצעדים קטנים לבמה, בקהל כל החטיבה הייתה. כולם צעקו: "הולה לילי!!" "הולה לילי!!!"
ואמרתי, לא בגמגום, אבל גם לא בקול בטוח: "תקשיבו כולם!, תקשיבו רגע!, אני חושבת שזה לא בשבילי!, כי אני מניחה שכל החטיבה יודעת על החרם של שירה..., ואני לא בפנים!, מצידי- אל תצביעו לי, רק בבקשה, תפסיקו עם החרם של שירה. אני יודעת שאם אנצח זה לא כי אתם באמת חושבים שיש לי סיכוי, זה רק כי מישהו אמר לכם להצביע לי, תחשבו שהייתם במקומה! שאף אחד לא היה מדבר איתכם, ואם אתם רוצים לתת לדבר הזה יד, אתם מוזמנים, אבל זה יכול להיות כל יום אתם!, אתם יכולים להצביע ל"מקובלים" אבל כל יום הם יכולים להחרים גם אתכם. בבקשה, אל תתנו לחרם יד! כן, אני יודעת שזה אמור להיות נאום למועצה בכלל, אבל, בבקשה, אל תצביעו לי כי אני "מקובלת", אם אני אתקבל, הדבר שהכי יהיה לי אכפת ממנו שלא יתנו יד לחרם."
הלכתי, שוב בצעדים קטנים, קטנים והלכתי ליד שירה בלי לדבר.
---------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 10 – הסוף
המורה אמרה שבסוף היום הזוכים יוכרזו.
היום עבר לאט, לאט.. ושסוף כל סוף הוא נגמר המורה אמרה את הזוכים. לא הקשבתי, ידעתי שלא אזכה...
הלכתי הביתה, וראיתי את שירה. "זכית !!!!" עניתי: "מה?! איךך??" "כנראה שבאמת הגיע לך" עניתי: "מה .. ואת .. לא כועסת?" "העיקר שאת הבנת את הטעות" "ותגידי לא הרגשת רע כל הזמן?" "היה נורא, ניסיתי להסביר לך אבל הרגשתי שהתחמקת.. היה לי קשה אבל... חברות?" "חברות!"
הסוף.
|
|
מוקדש
ל פליז-כתב-אורח❣, מוקדשלכולם❤☺ | |
|
|
|
|
|
|
396
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08/06/2021 14:11 |
לומדהתורה |
19 |
|
וואו סיפור מהממממממממממםם, כלמי שרואה את זה ב-2021 לייק... קיצורר סיפור מעולהההה |
|
|
|
|
|
24/01/2021 22:54 |
נוניש45333 |
18 |
וואו זה מאלף אלופה
בהצלחה בכתב אורח |
|
|
|
|
|
24/01/2021 14:15 |
ריילה6 |
17
|
|
אמן אמן כתב אורח זה הסיפור הכי מהממם שקראתיי |
|
|
|
|
|
18/01/2021 19:00 |
קסםשלנסיכה |
16
|
צוות מיקמק בבקשה תתנו לי לזכות בכתב אורח °•°
ותודה לכולםם
אמן כתב אורח ❣️ |
|
|
|
|
|
02/01/2021 22:07 |
ניצן5678 |
15
|
|
סיפור טוווווווב |
|
|
|
|
|
29/12/2020 08:23 |
ריאלי2001 |
14 |
|
סיפור יפה |
|
|
|
|
|
29/12/2020 08:05 |
קקלויי |
13 |
|
יפייפה! הכתיבה ממש יפה וגם הסיפור! |
|
|
|
|
|
28/12/2020 16:29 |
זוי605 |
12
|
|
וואו וואו וואו! פשוט אין לי מילים! הסיפור כול כך טוב! |
|
|
|
|
|
28/12/2020 15:21 |
סוכריות95 |
11 |
|
יאווווווווווווווו מהמם |
|
|
|
|
|
27/12/2020 17:16 |
מעין2511 |
10 |
מגניב, אני התחרתי למועצת התלמיידים השנה...
ניצחתי! |
|
|
|
|
|
27/12/2020 16:55 |
בולי12344 |
9
|
|
מהמם |
|
|
|
|
|
27/12/2020 15:01 |
אסוגרלי |
8
|
מהמם! מקוה שתזכי, מאסוגרלי.
אגב, אאשיר מהמיק אני עצוב לשמוע. |
|
|
|
|
|
27/12/2020 13:22 |
אאשירהמיק |
7 |
|
אגב.. זאת מוקמיק992.. נכנסו לי למיק ושינו סיסמא... |
|
|
|
|
|
27/12/2020 12:22 |
חתולה858 |
6 |
ואוו יש מסר מהמםם
ממש מושלם |
|
|
|
|
|
27/12/2020 10:40 |
0הקול123 |
5
|
|
וואו! |
|
|
|
|
|
26/12/2020 23:54 |
יהלי3007 |
4
|
וואו אמאלה, מרגש❤
בהצלחה(; |
|
|
|
|
|
26/12/2020 23:04 |
אאשירהמיק |
3 |
|
מהמם!! |
|
|
|
|
|
26/12/2020 11:46 |
אמנדה244 |
2
|
|
מהמם3> |
|
|
|
|
|
26/12/2020 10:33 |
9אייזק |
1 |
|
מגניב |
|
|
|
|
|
|
|
