לתחרות של bestyadi "העץ שלי"
|
11/01/2021 |
היי לכולם! אז, כמו שכתוב בכותרת... עשיתי ציור לתחרות של bestyadi. ציירתי עץ בצבעים האהובים עלי, ולא סתם עץ אלא עץ משקפיים:) טוב, די עם האנרגיות, כי אני גם רוצה לדבר על משהו קצת רציני כאן. (קשור לעץ ולתחרות.) אז כל החברות שלי יודעות שאני משקפופרית גאה, שלא מתביישת להודות בזה. אני ובריטני9978 (מזכירה בפעם האינסוף וחמש שהיא חברה שלי מחוץ למיקמק ושיש לה קהילה מהממת תרוצו לעקובבב) שתינו אוהבות את המשקפיים שלנו, ואני לפעמים מרגישה שזה אחד מהדברים שמחברים אותנו. בריטני, אשמח שתגיבי את דעתך על זה. אני זוכרת את הפעם שהרופאה אמרה שיש לי מספר... כל כך התרגשתי! פשוט אמרתי "מה?!" וצחקתי. אני עושה את זה לפעמים אם אני גם שמחה וגם לא מאמינה למשהו. אבל זה נכון. חיכיתי ימים שהמשקפיים יגיעו, וזה הרגיש כמו עשורים. אתם בטח שואלים "אבל סטפני, מתי החלק הרציני?" אז אני עכשיו מגיעה לזה. אני שמה לב שיש תופעה שילדים מעליבים ילדים אחרים וקוראים להם "משקפופר/ית". לדעתי זה לא עלבון, ואני ובריטני תמיד אומרות ששתינו משקופפריות גאות. אני תמיד הבטחתי לעצמי "(השם האמיתי שלי שאני לא אחשוף) אל תיעלבי עם קוראים לך משקופפרית, זה אחד הדברים שאת הכי אוהבת בך וזה בכלל לא עלבון." למרות שכשזה קרה... אז זה קרה. גם הילד שאמר את זה לא אמר מתוך כוונה. אני אסביר, בקיצור. היתה איזושהי פעם בשיעור תיאטרון, שהמורה ביקשה מילד לעצבן ילד אחר. אני התנדבתי, כי חשבתי שאני יכולה לענות, ואני יודעת לענות אם מעצבנים אותי. אבל מה שלא ידעתי, זה שאחר-כך ילד מהכיתה שלי שיודע לעצבן ולהעליב טוב-טוב התנדב. הוא אמר לי שאני משקופפרית ונראית עם זה מכוער, אז אמרתי "תודה, קנאי." בלי להיעלב. ואז כשהמורה אמרה שאסור לי לענות, הוא ניסה שוב אותו עלבון. בגלל שלא יכולתי לענות, נפגעתי. לפעמים אני עונה בלי לחשוב בכלל, כמו שאני התעצבנתי על המורה לשפה על הציון בתעודה שלי. אז אני ממש רגישה, והרגשתי מין גוש כזה בגרון, ואמרתי לעצמי בראש כמו תמיד שאני רוצה לבכות שאני מול כל הכיתה "אל תבכי, את ילדה גדולה, אולי תבכי אחר כך, אל תבכי..." אבל כמו תמיד זה לא עבד. הלכתי לצד ובכיתי כמה דקות. אני ממש מקווה שbestyadi תתייחס לא רק לכישורי הציור שלי, אלא למסר שלו. אז, ביי לכולם! סטפני2346 נ.ב: כשהבנתי שאני רואה לא משו, משקפיים היה חלום ברמה של צבע בשיער וטיסה ליפן
|
|