קהילה - היצירות של מיקירוגל
|
|
|
|
|
אחותי הקטנה- סיפור לכתב אורח:)
|
23/01/2021 |
בס"ד
פרק 1- חומר למבחן
"..וזה מסביר את מה שהוכחנו בסעיף ג'. זהו, זה הכל להיום, כולכם משוחררים, רק לא לשכוח להרים כיסאות! אני מזכירה לכולם שיש ביום ראשון מבחן. בהצלחה לכולם, יום טוב." אמרה המורה מיכל.
רומי סידרה במהירות את חפציה, והכניסה אותם לתיק, הרימה את הכיסא ויצאה במהירות מהכיתה.
"נו רומי, למה לוקח לך תמיד כל כך הרבה זמן להתארגן?" אמרה רות, שחיכתה לרומי ליד השער, כרגיל.
רות הייתה חברתה של רומי. הן גרו אחת ליד השניה והלכו כל יום ברגל מבית הספר לשכונה של שתיהן, עד שהן נפרדות וצועדות כל אחת לביתה.
רות, בניגוד לרומי - שהייתה הבכורה במשפחתה, הייתה הכי קטנה. בת הזקונים. היו לה שני אחים שגדולים ממנה, ואחות גדולה אחת. רומי לא פעם תהתה מה ההרגשה כשיש לך כל כך הרבה אחים, ועוד אחים גדולים. כנראה שלעולם לא יהיה לה מושג איך זה, כי כפי שאנו כבר יודעים, רומי היא הבכורה, ויש לה רק עוד אחות אחת קטנה. רות הייתה ילדה דיי גבוהה, עם שיער חום גלי. רומי הייתה עם שיער חלק בצבע חום- בלונדיני, ופחות או יותר בגובה של רות, קצת פחות.
רומי הדביקה את קצב הליכתה להליכתה של רות, וענתה, "היי, זה לא נכון! אני רק הייתי צריכה לסיים לכתוב את השורה האחרונה, המורה בדיוק הסתירה לי ו-"
-"נו רומי, את יודעת שאני צוחקת איתך," ציחקקה רות. "הכל טוב, וחוץ מזה, אין לנו זמן לזה עכשיו."
"כן, כן. אני יודעת. המבחן ביום ראשון! רות, חסר לי את כל החומר של שבוע שעבר! זה לא הוגן, אני ביקשתי מהמורה לא לעשות את השיעור הזה מתי שאני צריכה להשתחרר לרופא השיניים, אני אומרת לך, היא עושה לי בכוונה, היא לא אוהבת אותי המורה הזאת."
-"אויש נו, רומי. תמיד את חושבת שכולם עושים לך דווקא! את יודעת שהיא לא יכולה לבטל שיעור שלם – רק בשביל שרומי המסכנה לא תצטרך להשלים אחר כך. אל תדאגי, לי יש את החומר, אני יכולה לצלם לך והכל יהיה טוב!" אמרה רות.
"תודה רות, אני מעריכה את זה." ענתה רומי. היא חייכה לעצמה, איזה כיף שיש לה חברה כמו רות. היא תמיד יודעת לסדר את העניינים. עוזרת תמיד, במיוחד כשזה קשור לסדר והארגון של רומי.
-"היי, את יודעת מה?" אמרה רות,
"מה?" שאלה רומי. -"יש לי רעיון אפילו יותר טוב, אני אוכל לבוא אליך ונלמד ביחד!"
"זה יהיה מדהים!" ענתה רומי, "ואחרי שנסיים ללמוד, נוכל לשחק בפאזל החדש שלי..."
-"...להמשיך את חוברות הציור שיש לנו..."
"נשתה את השוקו המיוחד שלנו..."
-"וכמובן נסיים במופע השירה הקבוע שלנו!" ציחקקה רות.
"אוי, זה יהיה כל כך כיף!" חייכה רומי לחברתה, שחייכה גם היא. לפתע, חיוכה של רומי נהפך למן מבט גועלי. "אבל," המשיכה רומי,
רות הסתכלה במבט תמוה על רומי ושאלה, -"מה קרה, יש בעיה? את לא יכולה היום?"
"לא, לא, אני יכולה היום והכל, אין שום בעיה עם זה שתבואי..."
-"אז למה אמרת 'אבל'?" תמהה רות.
"אבל, כן יש בעיה קטנה..." המשיכה רומי. -"מה קרה?" שאלה רות, בפעם השלישית.
"עמית." ענתה רומי.
פרק 2- בלגן במעילים
עמית הייתה אחותה הקטנה של רומי.
"עמית. היא תמיד נדחפת לנו בכל מה שאנחנו עושות. אני לא יכולה לסבול את זה. אני לא יכולה לסבול אותה. אולי נבוא אליך במקום?"
רות נענעה בראשה. –"אני לא יכולה היום. העובדים ממשיכים לשפץ אצלנו, אני לא יכולה לסבול את הרעש! אנחנו גם בחיים לא נוכל ללמוד שם."
"אז?" שאלה רומי. "מה נעשה?"
-"אני אגיד לך מה נעשה," ענתה רות. "אנחנו נישאר אצלך. אני לא מבינה אותך, עמית היא ילדה כל כך חמודה! הלוואי ולי הייתה אחות קטנה."
"אויש, ממש לא! תאמיני לי, את ממש לא רוצה אחות קטנה. היא חטטנית ותמיד נדחפת לכל דבר. היא תעתיק ממך כל, דבר, אפשרי! את לא תוכלי לעשות כלום לידה!" היא השתתקה לרגע, ואז המשיכה. "לא," נענעה רומי בראשה, "את לא רוצה."
השתיים המשיכו לצעוד עד שהגיעו לפתח ביתה של רומי.
"טוב," אמרה רומי. "הגענו. אנחנו עולות בשקט בשקט, שמעת? אני לא רוצה שעמית תשמע שהבאתי חברה."
-"אבל אנחנו צריכות לאכול, המטבח למטה." אמרה רות.
"אז, אז את תעלי למעלה ,ואני אקח את הפיצות מהמקפיא ואחמם אותם במיקרו, ואעלה אותם לחדר."
-"נו באמת רומי, את לא חושבת שאת קצת מגזימה? זאת רק אחותך.. היא חמודה, היא לא איזו פצצה שצריך להיזהר ממנה! אז בואי פשוט ניכנס ונאכל במטבח כרגי-"
"בשום, פנים, ואופן, לא!" הפסיקה רומי את רות לפני שהספיקה לסיים את המשפט. "אני לא מסוגלת. היא תבוא ותראה אותך, היא תתחיל להידחף אלינו, אנחנו נאכל פיצה- היא תאכל פיצה. אנחנו נצייר בחוברות- היא תצייר בחוברות. אנחנו נכין שוקו- היא תכין שוקו. אנחנו נרכיב פאזל- היא תרכיב פאזל. אנחנו נעשה את המופע המיוחד- אפילו את זה היא תחקה אותנו ותצטרף! ממש לא. אנחנו אוכלות למעלה. ועכשיו תעזרי לי לפתוח את הדלת, אני תמיד מסתבכת עם המפתח הזה!"
השתיים נכנסו לבית. "תניחי את התיקים שלנו פה, אבל תחביאי את שלך מאחורי המעילים, אחרת עמית תשים לב שיש כאן שני תיקים, היא בודקת כל דבר." לחשה רומי.
-"אממ רומי, אני יודעת שכבר אמרתי את זה, אבל אני עדיין חושבת שאת מגזימה" סיננה רות תוך כדי שהיא מתקשה להכניס את תיקה מאחורי המעילים. "וחוץ מזה- אויייי!" רומי הסתובבה במהירות למשמע הקול החזק. כל הקולבים נפלו על רות, המעילים התפזרו לכל עבר, בלגן שלם. ויותר גרוע, היא שמעה קול.
-"מה זה? מי שם? היי רומי! הגעת!" צהלה עמית משמחה, ורצה אל עבר אחותה הגדולה, באה לתת לה חיבוק גדול.
פרק 3- מפגש לא נעים- לפחות מצד אחד של הסיפור.
עמית רצה אל עבר אחותה הגדולה, פורשת את ידיה לצדדים במטרה לתת לה חיבוק גדול.
"אל תתקרבי! אני לא מעוניינת בחיבוק שלך." אמרה רומי.
"אה, אוקיי, זה בסדר." ענתה עמית. מחזירה את ידיה לצידי גופה ונעצרת אל מול רומי. "היי, והבאת את רות לפה! היי רות! אוי, רות, מה קרה לך? למה כל הקולבים עליך?"
"היי עמית!" אמרה רות. "אממ כן, נקלעתי כאן למצב דיי מסובך, אבל זה בסדר הנה אני מרימה הכל"
-"היי בואי אני אעזור לך!" ענתה עמית.
"אאארגגג" סיננה רומי מבין שיניה. "עמית, לכי מפה. אני לא רוצה ששוב תידחפי לנו. רות באה לפה כדי שנלמד ואני ממש לא הולכת לתת לך להפריע לנו!"
-"היי רומי, זה בסדר, תראי, עמית אפילו עוזרת לי לסדר את המעילים. אני לא מבינה איך את יכולה לא לרצות אותה בחברתך כל הזמן! היא כל כך חמודה!" אמרה רות.
"חמודה בחלום! לא! אני לא נותנת לך להרוס לנו את זה. שמעת עמית?"
-"כן." ענתה עמית בעצב.
"ועכשיו תחזרי לשחק במה שזה לא יהיה ששיחקת בו עד עכשיו. ותיזכרי מה אמרתי לך! לא להידחף לנו. הבנת?"
-"כן." ענתה עמית ופנתה לשחק בחזרה במשחקיה.
"אוקיי, עכשיו שסוף סוף היא הלכה אפשר לעלות לחדר שלי ולהתחיל ללמוד! יש לנו הרבה מאוד חומר על הראש. אנחנו לא נספיק לעשות את כל הפעילויות שלנו אם נמשיך להתעכב פה. יאללה בואי, אני אחמם לנו את הפיצות! זה הולך להיות ט-ע-י-ם!" אמרה רומי לרות.
פרק 4- שוקו מיוחד
"וזה למה תשובה ב' היא לא נכונה! אוי, סוף סוף. תודה לאל! גמרנו ללמוד!" אמרה רומי.
"מבחן ארור במדעים, אתה לא הולך להטריד אותנו יותר! עכשיו פונים לעשות כיף, כיף, ועוד קצת כיף!" צהלה רות.
השתיים גמרו ללמוד, כמובן שסיימו גם את הפיצות הטעימות שאמא של רומי הכינה ('הפיצות הכי שוות בעולם! דאאא') אחרי שעתיים מפרכות של למידה בלי עצירות, הן צריכות קצת להתאושש. רומי ורות פנו למטבח כדי להכין את השוקו המיוחד שלהם. שהן כינו אותו בתואר המכובד 'השוקו הכי טוב ב-ע-ו-ל-ם! דאאא' – כמובן, איך אפשר בלי ה-'דאא'. אחרת איך נדע שזה מובן מאליו?
בזמן שהן מערבבות את השוקו, עמית הופיעה מאחורי רות.
"מה אתן עושות?" היא שאלה.
-"מכינות את השוקו המיוחד שלנו! רוצה גם?" ענתה רות. למשמע המילה 'שוקו' נצצו עיניה של עמית משמחה. רומי אף פעם לא נותנת לה לטעום את השוקו המיוחד שלה. היא טוענת שזה מתכון סודי. "כן, כן, כן!! תודה רבה רות!" צהלה עמית מרוב שמחה.
רות הגישה לעמית את השוקו, ציחקקה ואמרה "חחח אין בעיה עמית, על חשבוני." וקרצה לה. עמית חייכה חיוך מתוק ולגמה מן השוקו. הוא באמת היה השוקו הכי טוב בעולם. לרוע מזלה של עמית, רומי התערבה וחטפה לה את השוקו מהידיים. "כמה פעמים אני צריכה להגיד לך?? תפסיקי להידחף! אני אמרתי לך כבר שאני לא מרשה לך לטעום את השוקו! זה מתכון ס-ו-ד-י. עכשיו מה רות תעשה? לקחת לה את השוקו!"
-"היי, היי, רומי, תירגעי. זאת לא בעיה להכין עוד. וחוץ מזה זאת אני שהבאתי לעמית את השוקו.. לא חשבתי שיש בזה בעיה..." התערבה רות.
"אוקיי אז ברוררר שיש בזה בעיה! את לא מבינה? אם את משתפת אותה במשהו אחד קטן, היא נדבקת אלייך למשך כל היום! זה סיוט! הפתרון היחיד הוא פשוט לא לשתף אותה בכלום."
רות שתקה. ברגע כשרומי לא הסתכלה, היא הסתובבה כדי לתת לעמית שוקו בלי שרומי תדע. עמית כבר לא הייתה שם.
פרק 5- פאזל חתולים
"אוף, אני מתחרפנת. אני לא יודעת לאיפה החלק הזה הולך!" אמרה רות.
השתיים רכנו מעל פאזל החתולים החדש של רומי. יש להן מן מנהג כזה. להרכיב פאזלים- אבל לא סתם פאזלים. רק פאזלים של חתולים. ('חתולים זה הדבר הכי חמוד בעולם! דאאא')
"אני לגמרי מבינה אותך. פרווה, פרווה, ועוד פרווה. איך אפשר להבדיל? לפעמים אני מתקשה להאמין שאנחנו אי פעם עשינו את כל אלה." אמרה רומי והתבוננה מסביב, וכך גם רות. מסתכלת סביב על כל הפאזלים שהיא ורומי הכינו. לפתע נפל מבטן על עמית, שהציצה מבעד לדלת.
"היי עמית! מה קורה? בואי תיכנסי! למה את מציצה בחוץ ולא נכנסת? לא רואים משם כלום!" אמרה רות.
עמית נכנסה בצעדים כושלים אל החדר. מעטות הן הפעמים בהן דרכו רגליה בחדרה של רומי. רומי לא הרשתה לה להיכנס לחדר. זה היה מה שנקרא 'האזור האסור'. ועמית לא מורשה להיכנס לשם.
עמית התבוננה בפאזל שבהן השתיים עוסקות.
רומי הסתכלה על עמית בעצבנות. "כן כן, הכל טוב ויפה. פאזל חתולים. מהמם. עכשיו לצאת."
-"הפאזל הזה ממש יפה" אמרה עמית. "החתולים מאוד חמודים."
-"כן, נכון, אני יודעת! הם כאלה מתוקים ולבנים! בואי, רוצה לעזור לנו להרכיב? אנחנו לא מצליחות למצוא לאן החלק הזה הולך." אמרה רות והושיטה חלק לעמית.
עמית התיישבה, והחלה לחשוב, לאן החלק הזה הולך?
רומי קמה בעצבנות ממקומה, "אה- אה, ממש לא! אני לא מוכנה שהיא תשב פה ותעזור לנו. היא תהרוס הכל!" רומי פנתה לעבר עמית וניסתה לתפוס אותה כדי להוציא אותה מחדרה. לרוע מזלה היא בטעות בעטה בקופסה שהייתה בדרכה.
כל הפאזל התפרק.
פרק 6- הרגשה לא נעימה
רומי בעטה בהיסח הדעת בקופסה שהייתה בדרכה, וכל הפאזל התפרק.
-"הפאזל!" צעקה רות.
"יופי! עכשיו תראי מה עשית!!" צרחה רומי על עמית. "זאת בדיוק הסיבה שאני לא רוצה שתידחפי אלינו!! את הורסת כל דבר!!
-"איך בדיוק אני עשיתי את זה?? זאת את שפירקת את הכל!!" צעקה עמית בחזרה.
"זה הכל באשמתך, אני ניסיתי לתפוס אותך! הכל בגלל שאת נכנסת לפה מלכתחילה! את הורסת את הכל! אני אמרתי לך לא להידחף ואת מתעלמת!" צעקה רומי.
-"אוף איתך! את הורסת את כל הכיף! לרות כיף איתי! אני רק רוצה לעשות כמוכן כי אתן עושות יפה ומשעמם לי כל הזמן לשחק לבד! זה לא הוגן!" עמית פרצה בבכי, ויצאה בסערה מן החדר.
"יופי, עכשיו מה נעשה? טוב, אני חושבת שצריך להתחיל הכל מההתחלה. תודה לעמית הזאת באמת." אמרה רומי.
-"רומי, אני לא מתכוונת לעזור לך."
"מה?"
-"מה ששמעת! אני לא מתכוונת לעזור לך! את צריכה להסתכל על עצמך לפעמים! עמית בוכה בגללך ואפילו לא אכפת לך! ישר פנית לפאזל המטופש! הפאזל יותר חשוב לך מאחותך?? זאת לא אשמתה שאת הרסת את הפאזל!" צעקה רות.
"זאת כן אשמתה! זה הכל בגללה!" החזירה רומי, המומה במעט.
-"זאת לא אשמתה! את צריכה להפסיק להאשים אותה בכל דבר! אני, אני יודעת בדיוק איך היא מרגישה. את חושבת שזה כיף להיות האחות הקטנה שאף אחד לא רוצה להיות איתה? ככה זה היה תמיד. אני רואה את אחים שלי הגדולים משחקים עם חברים שלהם. משעמם כל הזמן לשחק לבד! את לא מבינה? היא לא נדחפת סתם, היא מחקה אותך כי היא מעריצה אותך! היא אוהבת אותך! ואת לא רוצה בחברתה! תחשבי שאם את היית במקומה- איך היית מרגישה? לא נעים! לא נעים בכלל! כל הזמן הזה אני שתקתי, כי אני אמרתי לעצמי שאני לא צריכה להתערב, ושזה לא העסק שלי, אבל אני לא מסוגלת יותר, אני יודעת בדיוק איך היא מרגישה, והיא מרגישה לא- נעים!!" צעקה רות.
רומי שתקה. היא הייתה המומה. היא לא ידעה איך להגיב. -"את צריכה קצת לחשוב על מה שעשית לה. אני הולכת הביתה. אין לי חשק לסיים את החוברות או המופע המיוחד. או כלום." אמרה רות ויצאה מן החדר. לקחה את תיקה ויצאה מהבית. משאירה את רומי לבד עם מחשבותיה.
פרק 7- אני אל עצמי
'יומני היקר. הצילו.
אני לא יודעת מה עשיתי. איך יכולתי? מה קרה לי? מה הבעיה איתי?
תשכח ממה שאמרתי בשורה הקודמת. אני כן יודעת מה עשיתי.
אני פגעתי בעמית.
אני לא שמתי לב אליה.
אני שכחתי שהיא בן אדם בדיוק כמוני, עם רגשות.
אני לא התייחסתי אליה בכבוד.
אני מרגישה רע.
לאיזה מצב הגעתי שאני צריכה שחברה תצעק עלי ותאיר לי את עיני?
להבין שמה שאני עושה הוא לא בסדר?
אני יושבת פה, ובוכה.
פשוט בוכה.
אבל לא אני הקורבן פה, אלא עמית.
עמית, עמית אחותי הקטנה והחמודה.
היא בסך הכל רוצה קצת זמן איכות עם אחותה הגדולה, מה יש?
איך לא השכלתי להבין את זה?
איך?
איך?
איך?
עמית ירדה למטה, אני לא יודעת אם היא עדיין בוכה, אבל אם כן, זה בגללי.
אני כועסת על עצמי. מה קרה לי? אין לי טיפת חמלה? עמית היא הבנאדם הכי חמוד וטוב לב שאני מכירה.
לא. לא! למה אני מספרת לך את זה? עמית צריכה לשמוע את זה. עמית! לא אתה!
אבל תודה שהקשבת לי בכל זאת, זה עזר לי. אני הולכת לדבר איתה. אחל לי בהצלחה.
שלך, רומי.'
פרק 8- איפה עמית?
רומי ירדה במהירות במדרגות.
"עמית? עמית? איפה את? עמית?" היא קראה.
הנה עמית. בחדר המשחקים, יושבת על הרצפה. אבל היא לא משחקת. פניה טמונות בתוך ידיה. היא בוכה.
"היי עמית."
עמית השתתקה מעט, נבהלה מזה שרומי יושבת לידה. היא הסתכלה לשתי שניות על רומי, והפנתה את גבה אליה.
"עמית, תסתכלי עליי."
עמית לא הגיבה.
"עמית, את יכולה להסתכל עליי? בבקשה?" ניסתה רומי שנית.
עמית הסתכלה על רומי. -"מה?"
אבל רומי לא אמרה דבר. היא רק חיבקה אותה. עמית הייתה המומה. מה קורה פה?
כשרומי הרפתה, היא צחקה. השוק של עמית ניכר על פניה. עיניה היו פתוחות לרווחה ופיה פעור בתדהמה. –"מה...?" היא עדיין לא הבינה.
ואז רומי סיפרה לה.
פרק 9- רומי מספרת
היא סיפרה לה, שהיא מצטערת.
היא סיפרה לה, שהיא מבינה סוף כל סוף מה היא גרמה לה.
היא סיפרה לה, כמה היא מעריכה אותה.
היא סיפרה לה, כמה שהיא אוהבת אותה.
היא סיפרה לה, כמה בושה היא מרגישה.
היא סיפרה לה, שהיא יודעת שזאת לא אשמתה.
היא סיפרה לה, שאחרי אמא ואבא, היא הבנאדם הכי אהוב עליה בעולם.
היא סיפרה לה, שהיא החברה הכי טובה שלה. אפילו יותר מרות.
היא סיפרה לה, וסיפרה לה, וסיפרה לה הכל.
היא הסבירה לה.
היא הסבירה לה למה היא מצטערת.
היא הסבירה לה מה גרם לה להבין.
היא הסבירה לה למה היא מעריכה אותה ואוהבת ואוהבת אותה כל כך.
היא הסבירה לה למה היא כלכך חשובה לה, ועל איך שהיא תמיד תהיה איתה ותשמור עליה. באש ובמים.
והיא הסבירה לה עוד מיליון ואחת דברים.
במשך כל הזמן הזה עמית שתקה.
"אני מצטערת, עמית. אני באמת מצטערת." אמרה לבסוף רומי.
עמית שתקה.
דמעות החלו לעלות בעיניה של רומי. "אני מצטערת עמית, אני מצטערת, אני מצטערת, בבקשה, בבקשה תסלחי לי. בבקשה" התחננה רומי.
עמית שתקה. רואה את אחותה מתייפחת מולה. שלפתע פרצה בבכי ונתנה לרומי חיבוק כל כך חזק, עד שהיה קשה לרומי לנשום. –"אל תבכי רומי, בבקשה אל תבכי. את גורמת גם לי לבכות." התייפחה עמית. "אני לא אפסיק עד שתסלחי לי. בחיים לא." אמרה רומי. –"אני סולחת, אני סולחת, ברור שאני סולחת! את אחותי, ואני אוהבת אותך! יותר מכל דבר בעולם! וגם את החברה הכי טובה שלי! דאאא!" רומי הרפתה מהחיבוק, וצחקה צחוק גדול. "דאא? מאיפה שמעת את זה?"
-"למדתי את זה ממך!" ענתה עמית, וחייכה חיוך ניצחון. את רומי הישנה זה כנראה היה מעצבן נורא. שוב עמית מעתיקה ממנה דברים? אך רומי הישנה איננה עוד. וישנה רק רומי החדשה. רומי שיודעת להעריך וממש צוהלת משמחה כשהיא מגלה שעמית למדה את זה ממנה. "אההה איזה כיף! איזה עוד דברים למדת ממני?" וככה עמית סיפרה לה כמה דברים היא למדה ממנה, על פאזלים, ואיך לדעת אם חלק הוא של הפינה או של המסגרת, ועוד הרבה דברים נוספים.
-"אבל יש עוד דבר אחד שאני לא יודעת."
"מה את עדיין לא יודעת?" שאלה רומי.
-"מה המתכון הסודי לשוקו המיוחד, כמובן!" ענתה עמית.
רומי ועמית צחקו בקול.
"בזה אני יכולה לעזור" קרצה רומי לעמית.
-"באמת??" נצצו עיניה של עמית מהתרגשות.
"ברוררר! מי רוצה שוקו הכי טעים ב-ע-ו-ל-ם??"
-"אאאנייי! דאאא!"
פרק 10- ההבטחה
-"הלו?" נשמע מבעד לשפופרת הטלפון.
-"היי רות! רוצה לבוא להכין את השוקו הכי טעים בעולם??" אמרה עמית לרות.
"לא לשכוח את ה- 'דאאאא'! זה חשוב!" אמרה רומי.
-"אה, נכון, שוקו-הכי-טעים-בעולם-דאא!" הוסיפה עמית.
-"עמית? וואי ברור! אני שומעת שהסתדרתן? לא, חכי, אל תספרי לי. אני רוצה לבוא לשם לשמוע בעצמי לא דרך הטלפון. חמש דקות אני שם!" אמרה רות וניתקה את השיחה.
צלצול פעמון נשמע.
עמית היא זו שפתחה לרות את הדלת. –"היי רות! אנחנו מכינות את המצרכים! היום אני סוף סוף אדע מה המתכון הסודי של השוקו המיוחד!!" צהלה עמית משמחה.
-"איזה כיףף! אני שמחה בשבילך ממש!" צהלה רות גם כן.
"מה אתן מקשקשות שם? אני גם רוצה לשמוע!" צעקה רומי מבעד למטבח.
"היי רומי!!" צעקה רות בחזרה.
"היי רות! מה אתן עושות בחוץ? בואו תיכנסו! אני רוצה כבר להתחיל!"
עמית ורות צעדו אל עבר המטבח, ורומי חשבה לעצמה, שהיא לעולם לא תחזור להיות רומי הישנה. היא הבטיחה לעצמה תמיד לקבל באהבה את מה שאחותה הקטנה עושה, הרי אחרי הכל, היא מעריצה אותה, ורומי העריצה אותה בחזרה.
-"נו נו כבר רומי! אני סקרנית!" אמרה עמית.
רומי התנערה ממחשבותיה והשיבה "היי היי, להירגע בבקשה! יש מספיק רומי בשביל כולם."
רומי שתקה קצת ואז המשיכה, "אוקיי, אז המתכון הסודי, לשוקו הכי טעים בעולם הוא..."
-הסוף-
|
|
|
|
|
|
301
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03/06/2021 15:08 |
מוקמיק992 |
20
|
|
יאא סיפור מהמם:) |
|
|
|
|
|
04/03/2021 21:56 |
גילי12521 |
19
|
|
וואי קראתי! סיפור פשוט מושלם!!!! |
|
|
|
|
|
10/02/2021 16:28 |
אניודעת85 |
18 |
|
מהמםםםםם |
|
|
|
|
|
03/02/2021 10:51 |
ממקמקון1 |
17 |
וואי אמן תזכי!
סיפור מהמם:) |
|
|
|
|
|
03/02/2021 01:05 |
אופיראיפרג |
16 |
|
בדוק כתב אורחחח |
|
|
|
|
|
03/02/2021 01:04 |
בiכההה |
15 |
|
סיפור מהמםםם |
|
|
|
|
|
03/02/2021 01:03 |
באפי5468 |
14 |
|
אהבתי!! |
|
|
|
|
|
28/01/2021 20:25 |
סגלגל626 |
13 |
|
וואו ממש מהמם!! |
|
|
|
|
|
26/01/2021 09:23 |
מיקירוגל |
12
|
איזה כיףףף:) גם פה התגובות עלו רק עכשיו;)
קטרה338 ממוצאי שבת עד אממ לא זוכרת אממ 12? לא זוכרת פשוט בשבת התחלתי לחשוב על סיפור ואמרתי אני חייבת להוציא אותו לפועל!
לליפף18 יואוווו את חושבת? ממש מקווה שכן חלום שלייי
ליל67867 כנלל
חנחמודה חחחחחח כן אני כתבתי הכל^^
בלגי319 חחחחחחחח אמאלההXD
סימור200, Mikhaverim, לאסי707, קוטג9, שירן938, וביטביט1115 תודה רבהה♡ אוהבת אתכם ממש♡
תודה לכל מי שהגיב ועל שקראתם את הסיפור שלי, תודה שאהבתם אותו♡ מרגש אותי ממש♡ אין עליכם בעולם♡ |
|
|
|
|
|
25/01/2021 20:24 |
ביטביט1115 |
11 |
|
סיפור יפה |
|
|
|
|
|
25/01/2021 12:03 |
לליפף18 |
10
|
|
ואוו זה בטוח יהיה בכתב אורח |
|
|
|
|
|
24/01/2021 20:14 |
קטרה338 |
9 |
|
תגידי כמה זמן לך לך לכתוב את כל זה? |
|
|
|
|
|
24/01/2021 17:02 |
שירן938 |
8 |
|
יואווווווווווווווווו |
|
|
|
|
|
24/01/2021 15:36 |
קוטג9 |
7 |
|
סיפור מקסים! |
|
|
|
|
|
24/01/2021 15:11 |
לילי67867 |
6
|
|
מרגש:) פתאום הבנתי באיזה גועל אני מתנהגת לאחים שלי:) |
|
|
|
|
|
24/01/2021 14:36 |
לאסי707 |
5
|
|
מהמםםםם! |
|
|
|
|
|
24/01/2021 14:33 |
חנחמודה |
4 |
ואוווווווו כמה?!
את כתבת הכל?! |
|
|
|
|
|
24/01/2021 11:47 |
Mikhaverim |
3 |
|
מקסים!! |
|
|
|
|
|
24/01/2021 09:10 |
בלגי319 |
2 |
סיפור מיקדהים (מדהים XD כמעט כתבתי מדעים XDDDDDDDDD)
בהצלחהה XDD |
|
|
|
|
|
24/01/2021 09:07 |
סימור200 |
1 |
|
מדהים! |
|
|
|
|
|
|
|
