פרק ראשון: המתנה המיוחדת ביפ ביפ ביפ. מאיה שמעה את השעון המעורר מצלצל וקמה מיד. לא שהיא רצתה לקום. אבא שלה כיוון את השעון המעורר שיצלצל תמיד כמה זמן לפני שהיא באמת צריכה לקום. לדעתה של מאיה היה לה תמיד עוד זמן לישון כיוון שבית הספר היה ממש לידה. ואם זה לא מספיק מאיה אפילו הכירה דרך קיצור סודית שבה יכלה להגיע לבית הספר תוך פחות משלוש דקות. אז מאיה התעוררה רק כדי להתסכל מה השעה ולראות עוד כמה זמן יש לה לישון. השעה 10:00. אוי לא! היא פספסה כבר שעתיים מבית הספר! מה שאומר שהיא חייבת למהר. היא התארגנה מהר לבית הספר ויצאה החוצה. הכל מסביבה היה חשוך. לקח לה בערך שתי שניות להבין שעכשיו 10 בלילה ולא בבוקר ושמדובר בעוד תעלול של אחותה החורגת לילי. לשלא תבינו לא נכון מאיה ולילי היו החברות הכי טובות בדרך כלל. פשוט לפעמים הן אהבו לעשות אחת על השניה מתיחות. והיא חזרה לאחוזה. אולי קודם לפני שנמשיך בסיפור כדי שתכירו את מאיה: מאיה הייתה ילדה יתומה ומפונקת אשר אח של אישתו של דוד פרנק אימץ אותה. לאח הזה קראו דניאל ולאישתו קראו מיכאלה. הם היו עשירים ופינקו את מאיה ואת ביתם האמיתית לילי. הם התגוררו באחוזה גדולה ליד בית ספרן של מאיה ולילי. מאיה ולילי היו החברות הכי טובות אשר אהבו לעשות מעשי קונדס. אז בואו נחזור לסיפורנו. לאחר שמאיה חזרה למתתה ולאחר שבאמת הגיע הבוקר נחרדה מאיה לגלות שהשעון המעורר בכלל לא צילצל. ואז נזכרה (ולא האמינה ששחכה זאת) שהיום יום הולדתה. ובימי ההולדת שלה הרשו לה להישאר בבית ולא ללכת לבית הספר. היא ירדה מין החדר שלה לסלון ולפתע לילי דניאל ומיכאלה וצעקו לה מזל טוב! מאיה חייכה וניגשה לפתוח את המתנות. כאשר פתחה את כל המתנות ונשארה מתנה אחת אחרונה היא נגשה בהתלהבות לפתוח אותה. בתוך המתנה לא היה שום פתק או ברכה למרות שמאיה חיפשה בלי הרף. שניגשה לראות מה המתנה התרגשה לראות מראה יפיפיה שהיתה לה מסגרת מקושטת באבני חן טובות ויקרות. ליד המראה היה מקופל יפה מעמד למראה מקושט גם הוא באבני חן יפות מאוד. מאיה רצה לחדרה והניכה את המעמד למראה ועליו המראה על השידה. כאשר הסתכלה לתוך המראה הופתעה לגלות שאבני בחן הטנות בתחתית המראה בעצם היו שלושה כפתורים מאבני חן. שנגשה יותר כדי לראות את הבבואה שלה הופתעה עוד יותר לגלות שהבבואה שלה אינה משתקפת משם!
פרק שני: מה קורה כאן?! מאיה הסתכלה שוב ושוב על המראה וחשבה שהיא משתגעת. פתאום היא הבחינה באבני החן הקטנות בתחתית המראה אשר שימשו כפתורים. היא הסתכלה על הכפתור הראשון (אבן ברקת יפה) נשמה נשימה עמוקה ולחצה עליו. היא שמחה לראות שאחרי שלחצה על הכפתור הבבואה שלה הופיעה במראה. מאיה מאיה! היא ראתה את לילי רצה לחדרה. בואי למטה חוגגים לך עכשיו יום הולדת. אמא הכינה לך עוגת קומות ממש מפוארת! מאיה? לילי הסתכלה אל הצדדים עם הבאה מבולבלת על הפנים. מאיה איפה את? היא קראה. את שוב עושה מתיחות? לילי מה קרה לך אני פה! קראה מאיה גם היא מבולבלת. איפה זה פה? שאלה לילי. אני לא רואה אותך. נו פה לידה השידה! לילי הסתכלה לעברה ולא ראתה כלום. מאיה אני אלך לחפש אותךבמקום אחר אבל אני עוד אמצע אותך! לילי הלכה ומאיה נשארה מבולבלת. היא ירדה לסלון וראתה עוגת קומות מפוארת שעליו היה כתוב: מאיה בת 11! היא חזרה לחדר שלה והביתה במראה. היא נגעה ממש בזכוכית שלה ולא האמינה למה שהיא רואה. היד שלה פשוט עברה בזכוכית! היא ניסתה להכנית גם את היד השניה. ברגע שנגעה במראה בידה השניה היא הרגישה כאילו היא בתוך מין מערבולת גדולה. לבסוף נחתה על קרקה מוצקה. בהתחלה לא הבינה איפה היא נמצאת. אבל כאשר ראתה את החדר שלה בתוך מסגרת של אבני חן יפות הבינה. היא בתוך המראה! פרק שלישי מאיה לא הבינה מה כל הדברים שקוראים פתאום. אני בטח מדמיינת. אמרה מאיה זה ההסבר ההגיוני היחיד! אבל האם זה באמת חייב להיות הגיוני? נשמע קול. היא הסתובבה לאחור. מולה עמדה ילדה זרה. שלום היא הושיטה יד ללחיצה. שמי באתני. אני מאיה. אמרה מאיה והושיטה יד ללחיצה. רגע במ"ם? היא צחקה. ברור שכן. לא קוראים לי גאיה בגימ"ל אני מאיה זה במ"ם מ-א-י-ה. היא התסכלה עלי בבהלה.למה את נראית מבוהלת? שאלתי. מ...מבוהלת? א..אני? היא גיגמה. כן את. אמרתי. אני לא מבוהלת. אמרה באתני. מאיה הסתכלה לעבר באתני. לא נראה שהיא אומרת לי את כל האמת. פתאום היא ראתה ספר שחור מאחורי באתני. היה כתוב שם בכתב קצת מחוק את המילים הבאות: תולדות המראה המכושפת. היא לא ממש רצתה לגעת בספר. אחרי הכל הנגיעה במראה כלאה אותה פה. אבל בסוף היא עזרה אומץ ו-פתחה את הספר פרק רביעי תולדות המראה המכושפת
מאיה פתחה את הספר והיה כתוב שם: המראה המכושפת היא דרכה של המכשפה הגדולה( שאיש לא יודע מה שמה) לכלוא אנשים וילדים בתוך הממלכה המכושפת שלה ובכך לשלוט בהם ביד רמה. אין זו אשמתך אם הגעת לפה. המראה מפתה מאוד ועטורה באבני חן קסומות ומכושפות. המכשפה חוטפת סדרות של ילדים לפי סדר האותיות. היא לוקחת ילד אחד מכל אות ושהיא משלימה סדרת אותיות הילדים שהיו בסדרת אותיות הזאת נכלאו לנצח בממלכה של המכשפה. רק דבר אחד יכל לשחרר אותם ולהביס את המלכה. כוח גדול שאינו ידוע בכלל מהו. איזה פחד! חשבה מאיה בגלל זה באתני פחדה לשמוע שהשם שלי מתחיל במ״ם. אין עוד הרבה ילדים עד שהיא ואני נישאר כלואות לנצח בתוך הממלכה המכושפת של המכשפה!
