|
פרק 6 - ריין הוד
|
05/02/2021 |
© פרק זה הוא חלק מהסדרה "מיקמקי העיר" שלא עלתה ליוטיוב. אין להעתיק ו/או לצלם את הסדרה ליוטיוב מבלי לשים קישור ליצירה המקורית של התסריט ולכתוב קרידיט לבעלי הערוץ Mili11 Milani. פרטים על האפשרות לצלם את הפרקים (או סצנות מתוכם) בסרטון הדרכה בערוץ Mili11 Milani.
סצנה 1 - חנות הקסמים
נועם ריין: טוב, מצאנו את התרופה, הצלנו את העיר, הגיע הזמן לחזור הביתה
נועה גילמן: הביתה?
נועם ריין: לעיר מוקמוק
נועה גילמן: את עוזבת?
נועם ריין: יאפ, הטיסה שלי עוזבת מחר ויש משהו קטן שאני צריכה לעשות לפני שאני עוזבת
נועה גילמן: אני יכולה לעזור לך
נועם ריין: מה שאת רוצה. אני מחפשת את המיקמקית המפורסמת שיש לה את העסק הזה שמרוויח המון
נועה גילמן: את מתכוונת למיקפה של זואי מוש?
נועם ריין: בטח ברור
נועה גילמן: אוקיי אני יכולה לעזור לך למצוא את המיקפה, אבל בתנאי אחד
נועם ריין: מה התנאי?
נועה גילמן: תתני לי ללוות אותך לשדה התעופה מחר
נועם ריין: קול
סצנה 2 - המיקפה של משפחת מוש
ניקולאס מוש: ברוכה הבאה למיקפה מוש
נועם ריין: בטח ברור. אתה נראה עייף. רוצה לישון?
ניקולאס מוש: אני שומר על המיקפה
נועם ריין: אל תדאג אני אשמור על המיקפה
ניקולאס מוש: כל הלילה?
נועם ריין: יאפ. הטיסה שלי יוצאת מחר, אז יש לי את כל הלילה
ניקולאס מוש: אוקיאוקי. חברה של מי את?
נועם ריין: של זואי מוש. לך לישון טוב?
ניקולאס מוש: טוב לילה טוב חברה של זואי מוש
נועם ריין: לילה טוב
(אפשר לצלם בקלווז-אפ מנקודת המבט של ניקולאס מוש. העיניים שלו יעצמו בעריכה בסוף הסצנה)
סצנה מס' 3 - החדר של זואי מוש
זואי מוש: יואו איזה יום היה לי
ניקולאס מוש: חמישי?
זואי מוש: חחח נכון
שי לין מוש: מה קרה?
זואי מוש: קיבלתי עוד שיעור של צבעוני לערוך ליוטיוב
שי לין מוש: מה עם חדשות מיקמק שתכננו?
זואי מוש: נעשה בקרוב אבל את צריכה לקבוע ראיון קודם
שי לין מוש: מיקמק שקוראים לו שחר וביקש ראיון
זואי מוש: קבעתם כבר מתי?
שי לין מוש: נקבע מחר
זואי מוש: אוקידוקי
ניקולאס מוש: גם לי היה יום!
שי לין מוש: ברור
ניקולאס מוש: פגשתי מיקמקית נחמדה עם מסכה במיקפה
שי לין מוש: מה?
זואי מוש: איזה סוג של מסכה?
ניקולאס מוש: כמו של ריפיאל אבל עם חיה אחרת
זואי מוש: לריפי יש מסכה?
שי לין מוש: מסכה של פורעי חוק
זואי מוש: הוא אמר לי שהוא פרש
שי לין מוש: הוא פרש אבל עדיין יש לו אותה
ניקולאס מוש: את מי?
שי לין מוש: את המסכה
זואי מוש: מה היא עשתה שם? (פאוזה)
ניקולאס מוש: המסכה?
זואי מוש: לא המסכה. המיקמקית שבאה למיקפה
ניקולאס מוש: אה היא אמרה לי לישון שהיא תשמור כל הלילה עד
זואי מוש: עד מתי?
ניקולאס מוש: עד הטיסה שלה
שי לין מוש: חחח זואי גנבו לך כסף
ניקולאס מוש: מי?
שי לין מוש: המיקמקית הנחמדה עם המסכה מהמיקפה
ניקולאס מוש: למה?
שי לין מוש: מה זה משנה? כדאי לספר להורים שלנו שיעזרו לך להחזיר את הכסף לפני שהיא טסה
זואי מוש: לא!!
ניקולאס מוש: ללכת?
זואי מוש: לא ניקי תישאר. סליחה שהפחדתי אותך
שי לין מוש: אבל למה לא לספר להם?
זואי מוש: אוקידוקי אני אספר לכם אבל אל תספרו לאף אחד. זה הסוד שלנו טוב?
שי לין מוש: טוב ניקולאס מוש: אוקיאוקי
זואי מוש: קיבלתי מההורים הביולוגים שלי המון כסף
שי לין מוש: למה את לא משתמשת בו בשביל לשלם את החוב למיקפה?
זואי מוש: כי זה מההורים הביולוגים שלי, אלה שהשאירו אותי בבית-היתומים של צבעוני והמשיכו הלאה. הם לא המשפחה שלי. אתם המשפחה שלי
ניקולאס מוש: אווו
שי לין מוש: את תשימי חלק מהכסף שקיבלת מהם במקום הכסף שגנבו לך?
זואי מוש: זה מה שחשבתי בהתחלה
שי לין מוש: ועכשיו?
זואי מוש: עכשיו כדאי שנלך לישון
שי לין מוש: אבל מה עם פורעת החוק הנחמדה?
זואי מוש: אני אפגוש אותה כבר מחר כך בשדה התעופה
סצנה מס' 4 - שדה התעופה
נועה גילמן: אני אתגעגע אליך
נועם ריין: גם אני
נועה גילמן: מתי תחזרי?
נועם ריין: מתי שאני אדע שהכל בסדר במוקמוק
נועה גילמן: תחזרי מהר אה?
נועם ריין: אשתדל. טוב אני חייבת לעלות לטיסה
נועה גילמן: חכי! חיפשת מה שרצית במיקפה של זואי?
נועם ריין: בטח ברור. עפתי מפה
זואי מוש: (נכנסת לפריים) חכי! הנה את!! זאת אני, זואי מוש
נועם ריין: זואי! מה את עושה פה?
זואי מוש: בטעות נתתי לך אתמול מטבעות מיקפה ואת צריכה מטבעות מסוג אחר בכלל, נכון?
נועם ריין: יש לך מיקביט?
זואי מוש: אני יכולה לקחת אותנו במונית לבנק. מאה מיקביט זה מספיק לך?
נועם ריין: איך יש לך כל כך הרבה לתת לי?
זואי מוש: עשיתי רישיון למונית שמקבלים ממנה מיליון מטבעות כשעונים נכון על שאלות באנגלית. השגתי אותה כשהייתי בחופשה הראשונה שלי עם משפחת מוש במיקפולקו. יש להם המון כאלה שם
נועם ריין: זה אמיתי?
נועה גילמן: כן. יוצא לי לנסוע במוניות כאלה עם צבעונית כשאני מקבלת שכר על העבודה אצלה במספרה
נועם ריין: קול. את יכולה להסיע אותי לעיר מוקמוק?
זואי מוש: אני צריכה להישאר בעיר כי יש לי סרטון לערוך ואם באלך לבנק ולחזור בזמן לטיסה כדאי למהר
נועה גילמן: אפשר להצטרף?
נועם ריין: תחכי לנו כאן. מישהו שצריך להשגיח על המטוס
נועה גילמן: אוקיי (נועם ריין וזואי מוש יוצאות מהפריים)
סצנה מס' 5 - המונית של זואי מוש
זואי מוש: תלחצי על תשובה שלוש (לצלם מראש קלוז-אפים של שאלות ותשובות מסומנות ובועות דיבור)
נועם ריין: אנחנו באמת נוסעות לבנק?
זואי מוש: ברור, תשובה ראשונה (פאוזה) תשובה ארבע
נועם ריין: למה את עוזרת לי?
זואי מוש: יש לי חבר שהיה פעם כמוך
נועם ריין: כמוני?
זואי מוש: תשובה אחת (פאוזה) הוא אחד מפורעי החוק
נועם ריין: קול
זואי מוש: לא קול. הוא חבר שלי ואני רוצה לעזור לו. שתיים
נועם ריין: למה לא נתת לו כסף?
זואי מוש: הוא לא הסכים לקבל כסף. גם אני לא הייתי מוכנה לקבל כסף סתם ככה. שלוש
נועם ריין: למה הוא הפסיק?
זואי מוש: אבאמיר נתן לו עבודה
נועם ריין: שם מוזר
זואי מוש: זה שילוב של המילים אבא ואמיר. הוא ואנימה אימצו אותי בשנה שעברה שלי
נועם ריין: למה את לא קוראת להם אבא ואמא? (פאוזה) מה התשובה עכשיו?
זואי מוש: שלוש!! אופסי (פאוזה) שתיים
נועם ריין: אני צריכה את הכסף בשביל לעזור לבנות מחדש את מוקמוק. צינור מים התפוצץ והרס הכל
זואי מוש: זה נוראי. שתיים. ישלי רעיון!! אני מכירה מיקמק שיכול לעזור לך. נאסוף אותו בדרך
סצנה מס' 6 - המטוס למוקמוק טאון
נועם ריין: תודה
מייקל קומס: אני עושה את זה בשביל להציל את החופים והעיר מזיהום טוטאלי
נועם ריין: מה לגבי להציל את העיר מרעב טוטאלי? עם הכסף שזואי נתנה לי נוכל להציל את כולם
מייקל קומס: או לעשות כאוס. מיקמקים שרגילים לעוני לא ידעו מה לעשות עם כל-כך הרבה כסף. הם יתחילו לקנות דברים יקרים שהם לא באמת צריכים וכמויות של אוכל שיהיה להם יותר מדי ממנו
נועם ריין: אז?
מייקל קומס: כסף בא והולך, אבל בית זה לתמיד. קודם נראה שאנחנו יכולים להציל את העיר שלך. אם אנחנו מצליחים להציל את הכל בלי יוצא מן הכלל, נחשוב מה לעשות עם הכסף. בינתיים אנחנו יכולים להשתמש בכסף כדי לקנות אוכל לכל התושבים הרעבים ולארגן להם בתים זמניים
נועם ריין: למה לא פשוט לתת להם את הכסף?
מייקל קומס: כי יש מיקמקים שיחשבו לקנות דברים שהם לא אוכל ואז יגלו מאוחר מדי שאין להם מה לאכול. אני רוצה לוודא שמיקמקים לא יצטרכו לגנוב אחד מהשני אוכל
נועם ריין: תראה אנחנו קרובים
מייקל קומס: (מסתובב לכיוון החלון תוך כדי ישיבה) אוי לא
נועם ריין: מוכן להציל את העיר?
מייקל קומס: בואי נקווה שנספיק להציל את העיר לפני שהים שלכם ייעלם מתחת לכל הזיהום הזה
נועם ריין: מה אני צריכה לעשות?
מייקל קומס: בואי נחשוב. זה ייקח זמן אבל זה אפשרי. טוב, הנה התוכנית (חושך)
© פרק זה נכתב יחד עם השחקנים של הדמויות. אין לכתוב פרקים נוספים עם דמויות אלה ללא אישורן.
|
|
