|
הנעליים המרחפות האבודות והעזרה לזולת
|
07/02/2021 |
היי מושלמים שלי!!!
אז היום הכנתי סיפור קטן, מקווה שתאהבו❤❤!!
שלום מיקמקים,
שמי דנה ואני רוצה לספר לכם על מקרה מוזר שקרה לי אחרי בית ספר.
אחרי בית ספר הלכתי לסופר לקנות לי משהו קר שיקרר אותי מהחום הנורא בחוץ... ואחרי שהקופאית הביאה לי את הקבלה שמעתי קולות מוזרים של בכיות, התקרבתי לרעש הבכיות ופתאום הבחנתי במיקמקית שבוכה. ושאלתי אותה:
"מה קרה?". היא אמרה לי:" אתמול היה לי בערב יום הולדת וקנו לי נעלים מרחפות בצבע כסף. ושאלתי אותה:" אז מה הבעיה?" אז ככה:" היום אני יצאתי לטיול עם הנעליים ולפתע ראיתי את חברתי סופי {המיקמקית}. והיא אמרה לי שיש לה חבילה למישהו בשם ברקובי'ץ. והיא שאלה אותי אם אני יכולה למסור לו את החבילה, ואמרתי לה: כן, בוודאי. ואז היא רשמה לי את הכתובת והלכתי לשם. והוא גר בקומה 3 ולא היה מעלית אז עליתי במדרגות.
אבל לפני כן, לא רציתי שהנעליים יתלכלכו אז שמתי אותם בכניסה. נתתי לברקובי'ץ את החבילה וירדתי למטה. וכשירדתי הנעליים כבר לא היו שם!!!
אז באתי לפה ובכיתי כדי שמישהו יבוא לעזור לי למצוא אותם, ובדיוק את באת!! האם תוכלי לעזור לי למצוא אותם?!". אמרתי לה:" כן, בוודאי.
עזרה לזולת זה הדבר הכי חשוב!
והילדה המסכנה אמרה לדנה רק תזכירי לי את השם בבקשה השם שלי הוא דנה אמרתי.
אני והיא התחלנו לחפש בבניין שבו היא שמה את הנעליים, ולפתע מהמקום שנאבדו לה הנעליים ראיתי עקבות גדולות ומוזרות והן היו בגודל של פיל מיד קראתי לה ואמרתי לה:" הנה מפה נאבדו לך הנעליים ומפה ממשיכות עקבות ! שנינו שמחנו והיא אמרה לי שבזכותי יש לנו כבר קצה חוט! שנינו שמחנו והמשכנו הלכנו בעקבות העקבות ובינתיים הם הובילו למחסן העקבות נעצרו פתאום הסתכלנו וראינו דלת שכתוב בה:" אסור להיכנס מסוכן פה מאוד"! , זה היה נאה די מפחיד אבל בכל זאת נכנסנו לדלת בשקט בשקט בלי שאף אחד ישמע, העקבות המשיכו ומפעם לפעם הם ניהיו קטנות וקטנות לפתע היה ארון שבו גם נפסקו העקבות , והילדה אמרה:" בטח זה פה באחד המגירות של הארון"
וכפתחנו את המגירה הראשונה נשמעו שני אנשים, והם דיברו ביניהם בשקט ואנחנו נבהלנו מאוד ולא ידענו איפה להתחבאות למזלנו מצאנו מקום קטן אבל מסריח, ולפתע שמעתי אותם מדברים על איזה נעליים מרחפות כסופות גם הילדה שמעה את זה והיה אחד שלבש חלוק שחור עם נעליים ירוקות והוא אמר:" מצאתי נעליים כסופות מרחפות בכניסה של מר מרקוביץ". ואמרתי לה:" אולי זה העקבות שלו אולי הוא הגנב".
והוא המשיך ואמר:" שמתי אותה בארון המגירות במגירה השנייה".
הילדה אמרה לי:" זה איפה שהיינו מקודם שנתקלנו במגירות, אחרי שהם ילכו אנחנו ניקח את הנעליים ונעוף מפה".
אז חיכינו עד שהם ילכו והמתנו שעתיים וחצי שם ופתאום.. הטלפון של הילדה צילצל ושני האנשים האלה שמעו את הצילצול ופחדו שמישהו יגלה על הנעליים הם מיד יצאו מהחדר וחשבו מה לעשות. ואמרתי לה:" דווקא טוב שהפלאפון שלך צילצל." היא אמרה:" אני חשבתי שהם ילכו לגלות אותנו, ואז היינו מסתבכות".
מיד לקחנו את הנעלים וברחנו משם בלי שהאנשים ייראו אותנו למזלנו הרב הצלחנו להימלט משם ולקחת את הנעליים אמרתי לילדה:" מאוד שמחתי לעזור לך, ועוד אחרי יום הולדתך!!! שיהיה לך שנה טובה ומוצלחת, ושניו התחבקנו "
הי אמרה לי:" תודה רבה שעזרת לי למצוא את הנעליים עוד יבוא יום ואני יחזיר לך על זה!!
ואני מקווה שגם אתם מיקמקים תעזרו למיקמקים אחרים שבמצוקה.
בברכה,
שירה.
|
|
מוקדש
לכולם!!! | |
|
|
