קהילה - היצירות של דבירמלך10
|
|
|
|
|
חבורת מוזרים שהפכו לחבורת מגניבים: לכתב אורח:
|
15/02/2021 |
פרק ראשון: איך הכול התחיל:
סיפורנו מתחיל ביום חורפי שטוף שמש אחד בשעת הדמדומים בפארק הישן, כשאני דבירמלך10 הולך לי בכיף במיקמק באמצע משימה של האחים ליום המשפחה. אחת המקומות שבהם היה את מה שצריך לחפש היה בפארק הישן. אני לקחתי את מה שצריך לחפש והמשכתי בדרכי. אך פתאום באמצע הדרך למקום הבא ראו עיני שני מיקמקים שקראו: "דבירמלך10! דבירמלך10!" ואני שבינתיים הלכתי למקום הבא, חזרתי לפארק הישן ושאלתי אותם מה הם רוצים ממני!
פרק שני: מה הם רצו ממני?
שני המיקמקים התנהגו אלי כאילו א ראו מה שכתבתי והבת אמרה לי: "יואו דבירמלך אתה ממש יפה רוצה שנהיה זוג?" אבל אני לא התייחסתי כי לא הבנתי מה הם רוצים ממני. והבן כתב לי: "דביר המלך קח עוגייה", הבת כתבה: "קח שוקולד", הבן כתב: "קח קולה", ואני ישר כתבתי לו שאני ממש לא אוהב קולה (בעצם אני בכלל לא אוהב מוגז). אני בכלל לא הבנתי מה הם רוצים ממני אז שאלתי אותם אך הם לא ענו. אז אני חשבתי שהם כנראה סתם רוצים להתחנף אלי, במקום לכתוב להם זאת כתבתי להם: "אני אוהב אתכם והכול אבל אני חייב ללכת (כלומר לצאת מהמיקמק)." ממש ברגע שכתבתי את זה הבת כתבה לבן: "תחפש מהר חבל ותקשור אותו שהוא לא יוכל ללכת לשום מקום!!"
פרק שלישי: כשנאבקתי איתם:
ניסיתי לרוץ במהירות אבל הבן תפס אותי וקשר אותי עם חבל שמצא ליד המזרקה, ואני צעקתי: "הצילו!!!!!!!! הצילו שמישהו יעזור לי!!" אבל לא היה שם אדם חוץ ממנו. אמרתי להם שוב ושוב שאני צריך ללכת להשלים את המשימה שהתחלתי ואחרי זה אני צריך לצאת מהמיקמק (לצערי), אבל הם לא הסכימו ואני נאבקתי בהם בכל כוחי ולאחר זמן מה סוף סוף הצלחתי לקרוע את החבלים, דבר ראשון שחררתי את השרירים שלי וניערתי אותם כי הם שרפו לי ממש ואז שאלתי אותם "למה עשיתם לי את זה?" והם רק אנו לי: "כי אנחנו אוהבים אותך ואנחנו לא רוצים שתלך לנו!" ואז אני הבנתי אותם ואמרתי להם אוקיי ושאני ישאר.
פרק רביעי: תמונה לקהילה:
הם הציעו לי כל מיני מאכלים שונים ואני הסכמתי להם ופיטפטנו, שיחקנו, עשינו מלחמת מים או בקיצור ימבה של כיף! אבל אחרי כמה זמן זה כבר התחיל להימאס וכבר היה לי משעמם. ואני שהתאפקתי כל השיחה לא להגיד להם את זה, נפלט לי מהפה: "אתם יודעים משהו,? אתם ממש נחמדים וכיפים ואני ממש אוהב אתכם. והם ענו לי תשובה שלא ציפיתי אליה: "אנחנו יודעים, הרבה אוהבים אותנו ואומרים לנו את זה" הם ענו בצחקוק רב. לאחר שהם נרגעו שאלתי אותם אם הם רוצים תמונה לקהילה, והבת ענתה לי שלא, כי יש להם הרבה תמונות לקהילה עם מיקמקים אחרים, ברגע שהיא אמרה זאת בדקתי את הקהילה שלהם וזה היה באמת נכון, היה להם באמת הרבה תמונות עם מיקמקים אחרים. למרות מה שהיא אמרה אמרתי להם להתקרב אלי כי רציתי תמונה ביחד אבל הם ענו פה אחד שקורונה וצריך לשמור מרחק:) למרות זאת הצלחתי לצלם תמונה שלנו (ביצירה הבאה שלי בקהילה או אחריה תוכלו לראות אותה).
פרק חמישי: הפתעת חזרה:
אחרי כל זה הייתי ממש עייף אבל עדיין נשארתי לשחק איתם. לאחר מכן שעבר רבע שעה נפרדתי מהם והמשכתי לעשות את משימתי, הלכתי למקום הבא אבל לא באמת רציתי להיפרד מהם אז חזרתי לפארק הישן ולא האמנתי למה שראו עיני. אני פשוט ראיתי משהו כמו 20 מיקמקים מצטלמים איתם ועושים חיוך, ציסס וכותבים היי יוטיוב! אני כמובן ממש כעסתי כי הם לא הסכימו איתי להצטלם אבל איתם כן...
ישר עשיתי פרצוף כועס ואמרתי להם (למוזרים): "למה איתם אתם מצטלמים ואיתי לא?!" ☹ הייתי כועס מאוד אבל אחרי מה שהם אמרו לי נרגעתי.
פרק שישי: יוטיוב:
הם אמרו לי: "אנחנו ממש מצטערים פשוט באמת הרבה מצטלמים איתנו אבל אנחנו הסכמנו להם בגלל שהם הרבה ואיך אפשר לסרב למשהו כמו 20 מיקמקים?" אמרתי להם שאני ממש מצטער על זה שכעסתי אליהם והם הבינו אותי. לאחר זמן מה הבן אמר: "מי רוצה סרטון ליוטיוב?" לא היה אחד שאמר לא אני! כולםםםם רצו ובעיקר אני! אבל אז.. הבן והבת אמרו: "את הסרטון הזה אנחנו רוצים להקדיש למישהו בשם דבירמלך10 שבזכותו יש לנו את הסרטון הזה! הם אמרו לכולם, דבירמלך הסמיק טיפה אבל כל השאר לא שמו לב. הבת אמרה לכולנו להגיד "היי יוטיוב" ברגע שהיא אומרת אחת... שתיים... שלוש... אחרי שהיא אמרה את זה עשיתי חיוך ואמרתי "היי יוטיוב". לאחר מכן הבן והבת הקדישו אלי את הסרטון, מישהו פתח ראש בראש והבן ניצח וקיבל במתנה חוקר עולמות! כולם הריאו לו ואנחנו המשכנו לפתוח כל מיני משחקים כיפים (אני ניצחתי רק פעם אחת) וזהו נגמר הסרטון.
פרק שביעי: לכל דבר יש סוף:
היה לכולנו כיף אדיר! אבל לצערי הרב לכל דבר יש סוף אז אתם מבינים כבר שזה הסוף. אמא שלי אמרה לי שאני צריך ללכת לישון, אז שאלתי אותה עם אני יכול עוד קצת משהו כמו דקה, היא הסכימה לי. אמרתי לכולם שאני צריך ללכת, אבל אז עשתה הבת משהו שחזיתי מראש שיקרה שהוא לקשור אותי כדי שאני לא ילך הבן עשה לה פרצוף הזהרה ואמר לה: "עם את רק תעזי לעשות את זה אני אקשור אותך, ואת לא תוכלי לזוז לשום מקום!" "לא צריך ככה לאיים אליה, רק שבאמת לא תקשור אותי" אמרתי לו. אחרי שנפרדתי מהם, אמרתי: לכול דבר יש סוף, חייכתי אליהם ונפרדתי מהם לשלום.
וכמו שלכל דבר יש סוף גם לסיפור הזה יש סוף וזה הסוף של הסיפור הזה.
|
|
|
|
|
|
68
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15/02/2021 11:49 |
יהלום1167 |
3 |
|
חחח מאמינה שזה יהיה כתב אורח בהצלחה בכל!!!!! |
|
|
|
|
|
15/02/2021 10:45 |
GreenHill |
2
|
|
למרות שרבע מכאן זה לא אמת אבל אחלה סיפור |
|
|
|
|
|
15/02/2021 09:29 |
דבירמלך10 |
1
|
היי שושויים,
היום ניסיתי בפעם הראשונה להיות כתב אורח ואני ממש מתרגש
מקווה שאני יהיה והסיפור שקרה הוא אמיתי לחלוטין עם שינויים קטנים.
מתישהוא אני יעלה יצירה של המיקמקים האלה איתי.
מקווה שתואהבו את הסיפור!
נ.ב ניסיתי לעלות אותו לפני כמה ימים אבל צוות מיקמק לא העלו לי אז ניסיתי שוב והינה הם העלו לי!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
|
|
