קהילה - היצירות של קקלויי
|
|
|
|
|
מיוחדת - פרק 5
|
17/02/2021 |
הימים עברו. אני והראל נפגשנו יחסית הרבה. ההצקות לא פסקו, הן אפילו גברו. עכשיו מיה גם צחקה על הדברים שאני אוהבת ועל המשפחה שלי. וגם על הראל, בגללי.
ועבודות המחקר של שתינו כבר היו גמורות ומוכנות ליום ההגשה.
היום.
את העבודה שלי אני לא אקריא היום כי שם המשפחה שלי מתחיל בלמד. אבל הראל לעומת זאת, תקריא היום כי שם המשפחה של הוא אברהם.
כנראה שהיא הראשונה שתקריא.
מיה עדיים צחקה עליי מלא, אבל הראל עזרה לי וניסיתי להתעלם ממנה. לא בהצלחה, אולי כדאי לציין.
"אוקיי כולם, תוציאו את העבודות!" קראה קרן, המורה.
הוצאתי את העבודה שלי. שהייתה מקושטת ויפה. גם של הראל נראתה לא רע ולצערי, גם של מיה.
כצפוי, הראל נקראה להקריא ראשונה.
"אני רוצה שכולכם תקשיבו, ובבקשה אל תצחקו על ילדים במקום זה." אמרה. ואני ניחשת שהיא מתכוונת למיה שצוחקת עליי.
"אני עשיתי את העבודה שלי על אספרגר," היא סיפרה.
היא קראה על מי שגילה את התסמונת ועל התסמינים שלה. על הכל. בסוף היא גמרה לקרוא אבל המשיכה לדבר. נראה שקרן (המורה) ידעה מה הראל מתכוונת להגיד ולא אמרה לה לחזור לשבת.
"יש לנו בכיתה מישהי שהיא מאובחנת בתסמונת אספרגר. היא בדיוק כמוכם. אבל קשה לה טיפה עם אנשים, היא אולי לא תבין את הבדיחות שלכם, ולכן צריך להסביר לה אותן.
היא אולי לא תבין את הרגשות שלכם לפי הבעות הפנים שלכם, ולכן צריך להגיד לה מה אתם מרגישים.
אבל היא כמו כולכם. אין לכם שום סיבה להציק לה"
בשלב הזה הראל חזרה למושב שלה וקרן פתחה בדברים.
"מי מוכן להסביר לנו ממה שהוא הבין מן העבודה של הראלי על תסמונת אספרגר?" שאלה וסקרה את הכיתה.
להפתעתי מי שדיברה הייתה מיה.
מכולם, מכל הכיתה, מיה הייתה מי שדיברה.
"הבנתי הרבה. זה נושא די מעניין. ילדים שיש להם אספרגר מתקשים בקשרים חברתיים והרבה פעמים רגישים לטעמים ורעשים חזקים. כמעט תמיד יש להם תחום עניין ספציפי יחיד, שהם יודעים מלא עליו.
"רובם גם ממש חכמים, כמו לב." היא נעצרה וישבה בשקט לרגע, למרות שאפילו לי היה ברור שהיא רוצה להגיד עוד משהו. ואז היא דיברה.
"סליחה לב. לא הייתי צריכה לצחוק עלייך. פשוט קינאתי בך, שיש לך משפחה אוהבת כזאת ושאת יכולה להיות עצמך, גם אם לא יקבלו אותך. וזה לא היה בסדר מצידי. אני לא באמת חושבת שהקישוטים על התיק שלך טיפשיים, הם ממש חמודים." היא השפילה את מבטה ולהפתעתי התחלתי לבכות.
למה?
שמחתי. שמחתי שהיא התנצלה בפני ושמחתי שהסבל מההצקות לא נמשך כל השנה, אלא רק חלק קטן ממנה.
אבל גם הייתי עצובה, כי ידעתי שאני אף פעם לא אהיה כמו כולם, שאני תמיד אהיה שונה.
…
…
…
ואולי זה לא כל כך רע. אני לא שונה, אני מיוחדת. ולא אכפת לי מה כולם חושבים.
כן, אני לב, ואני מיוחדת.
------
פרק אחרון!
יש רק אפילוג ונגמר הסיפור^^
אחרי האפילוג אני אעלה משפט שנראה לי ממש מתאים לסיפור הזה. מה שאומר שעוד שתי יצירות גמרתי איתו לגמרי.
הייתם רוצים עוד סיפורים בסגנון?
או יותר ציורים?
בבקשה תגידו לי בתגובות!
מקווה שאהבתם את הפרק!
|
|
|
|
|
|
64
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19/02/2021 00:24 |
לוליני10 |
12
|
|
מהמםםם |
|
|
|
|
|
18/02/2021 08:39 |
אבישג450 |
11
|
|
מהמםם |
|
|
|
|
|
17/02/2021 20:31 |
וופלבל6 |
10
|
אני ממש אוהבבת את הסיפור
קראתי ביום את הכל
אני מעדיפה שתיגמרי את הסיפור ואז תתחילי לעשות ציורים
אני לא מחייבת
רק ממליצה |
|
|
|
|
|
17/02/2021 19:32 |
לוקליק23 |
9
|
|
וואו ספר כל כך מרגש מחכה כבר להאפילוג ולמשפט. בהצלחה בסיפורים הבאים! |
|
|
|
|
|
17/02/2021 16:23 |
גילי12521 |
8
|
יאא אין עלייך!! סיפור מהמם!!
תמשיכי להעלות סיפרים בסגנון
אוהב אותך (ואת הסיפורים שלך:),
גילי
נ.ב: אפשר שאלה? את כותבת כל פעם חלק ואז מעלה אותו? או שיש לך כבר סיפורים שלמית שכתבת ואת פשוט מעלה כל פעם חלק? (סתם מתעניין...) |
|
|
|
|
|
17/02/2021 14:52 |
שלג22222 |
7
|
|
סיפור כזה יפה((: |
|
|
|
|
|
17/02/2021 14:26 |
ורד11002 |
6 |
|
מהמם |
|
|
|
|
|
17/02/2021 14:14 |
פמוקה |
5 |
|
זה יפה |
|
|
|
|
|
17/02/2021 13:23 |
זוהר1898 |
4
|
|
יאוו את אלןפה |
|
|
|
|
|
17/02/2021 12:04 |
ליליפינקי2 |
3 |
|
סיפוררר |
|
|
|
|
|
17/02/2021 11:53 |
אמלי45639 |
2
|
|
וואו מגניבבבבבב! זה כלכך יפה... |
|
|
|
|
|
17/02/2021 11:19 |
קריסטל747 |
1 |
|
תעשי ספר המשך או משהו! אני כל כך אוהבת את הסיפור הזה! |
|
|
|
|
|
|
|
