היי. שמי אריק ואני בן 11 וחצי ולפני כ-5 שעות גיליתי שאני פיה. או בעצם פיי. איך זה קרה? אני אספר לכם.
-לפני 5 שעות-
כמו כל בוקר בחיים נורמלים של כל ילד רגיל זה התחיל בזה שקמתי. צחצחתי שיניים. הלכתי כמו זומבי לארון. חצי שעה עד שמצאתי את החולצה האהובה עליי שהייתה בכביסה. דקה בשביל להבין שאיחרתי את ההסעה. שלוש-עשרה דקות כדי לשים אוכל בתיק לשים נעליים ואת הכובע האהוב עליי ולצאת מהבית בטריקת דלת בלי להגיד להתראות לאמא שלי. ואז להיזכר שבכלל לא הבאתי את הספרים והמחברות לבית ספר ולהבין שמר לקנין (המורה שלי) עומד לצעוק עליי. בלב כבד ובראש מושפל נכנסתי אל בניין הבית ספר בגרירת רגליים והתבכיינות על מר גורלי. יופידיהיי!
פתחתי באיטיות את דלת הכיתה שלי בזמן שמר לקנין היה עם הגב לדלת והכתיב את הכיתה באלפי שורות ומילים בצבע כחול כהה נטראלי. צעדתי בשקט בשקט אל עבר המושב שלי בתקווה שמר לקנין לא יתפוס אותי, אבל לצערי למר לקנין יש עיניים בגב (או בעצם בלוח)
"מר אנטירנו אריק לאן אתה חושב שאתה הולך ולמה איחרת?!"
טוב זהו להיום. אני ממש מקווה שאהבתם! חג פורים שמח!! (אתם מתחפשים השנה?)
