|
סיפור אווירת חג הפסח - לתחרות של ליאת
|
06/03/2021 |
הקדמה:
אז בסיפור הזה שירה מספרת על איך היא התמודדה עם ההכנות לפסח ואיך היא התגברה
פרק ראשון: האביב הגיע!
התעוררתי בבוקר, לציוץ הציפורים. פקחתי עיניים, ורוח קלה נשבה לתוך חדרי מן החלון. קמתי לאיטי ויצאתי החוצה , בחוץ הכול היה ירוק , והיו הרבה פרחים מכול מיני סוגים . את כולם אהבתי הם היו פשוט יפים!
בבית כול המשפחה עשתה את הרגליה, אבל נראה שהם
שמחים מן הרגיל, או שרק דמיינתי
כי אני הייתי שמחה מן הרגיל!
פרק שני: להכשיר את החדר
כול המשפחה הייתה שמחה, אבל הרבה יותר עסוקה בלסדר ולנקות את הבית לפסח, אני ישבתי ושיחקתי עם מוקה (הכלבה שלי) בחוץ. פתאום אימא קראה לי: "שירה מתוקה, תוכלי לסדר את החדר שלך בבקשה?" עניתי לה שכן ואפילו עשיתי את זה ברצון, כעבור זמן מה סיימתי לסדר את החדר שלי, הרגשתי מרוצה אבל גם קצת מותשת.
ואז גם אבא קראה לי! "שירה תבדקי בבקשה שאין חמץ בחדר שלך."
הסכמתי וניגשתי לעבודה, אחרי שסיימתי הייתי ממש מותשת! עליתי על המיטה שלי ובין רגע נרדמתי.
פרק שלישי: הבלגן
התעוררתי, אבל הפעם לא העירו אותי הציפורים, אלה קולה של אימא שלי, שחיפשה את אחותי התינוקת נועה
התיישבתי במיטה ופתאום לא האמנתי למראה עייני, נועה (אחותי התינוקת) ישבה לי בחדר ואכלה בייגל. וחוץ מזה גם בלגנה אותו ופוררה הרבה פירורים בחדר שהיה כבר כשר לפסח!
פרק רביעי: ההסבר
"נועה איפה את?" שאגה אימא שכבר הייתה ממש מודאגת "אימא, נועה כאן איתי," אמרתי לה, שמעתי את אימא שלי עולה במדרגות לכיוון החדר שלי, נשמתי נשימה עמוקה, אימא נכנסה לחדר:"רגע מה קורה פה?!"
שאלה בתקיפות , עשתה הבעה חצי חשדנית חצי מופתעת . זאת לא הייתה ההבעה האהובה עלי במיוחד, בלעתי את רוקי.
" מה אני ואבא ביקשנו ממך?!" היא שאלה, וניסתה להיות רגועה אך לא כל כך הצליחה. התחלתי להסביר בקול חנוק, באמצע שהסברתי מה קרה הרגשתי את הבכי יוצא ממני. אימא ניגשה אלי, וחיבקה אותי. הרגשתי הרבה יותר טוב אימא אמרה לי :" שלא נורא, ושתעזור לי לסדר את החדר מחדש ושהכול יסתדר".
פרק חמישי: בליל הסדר
כולם התיישבו מסביב לשולחן, הכול היה מסודר,
השולחן היה ארוך והייתה אווירת פסח, האווירה שחיכיתי
לה כל השנה! אבא סיפר את סיפור יציאת מצרים.
אני ממש אוהבת את הסיפור הזה! עשינו את סימני הסדר, ושרנו מסביב לשולחן. אבא ואימא שתו ארבעה כוסות יין ואנחנו הילדים במקום יין, שתנו מיץ ענבים. לבסוף
אימא רצתה שכל אחד ישתף את שאר המשפחה איך הוא הרגיש בהכנות לפסח . הגיעה תורי לענות כל המשפחה הסתכלה עלי, אני חייבת להודות שזה היה מלחיץ קצת, התחלתי לדבר "בהתחלה הרגשתי קצת לחץ ועצב, אבל אז העצב השתנה לשמחה, כי הכול שמח בפסח!".
אימא הביטה בי במבט מלא גאווה, ואני שמחתי כי בחג הפסח אני שמחה!
|
|
