|
אבודים בג'ונגל - חלק 4!
|
20/03/2021 |
הייי!!! מה קורה?? מה המצב??
אני מעלה לכם את החלק הרביעי של הסיפור!! יאייייי!! ;)
סתם פתחתי את המחשב בשביל לעשות משהו קטן, ואז כבר אמרתי: "טוב נו בא נעלה רגע את החלק הבא..." XD
טוב אז הנהה!!
ואם כבר אני פה אני חייב להודות לכםם! תודה על התגובות החמות! על העידודים!! אולי אתם חושבים (ואולי לא;) "מה פתאום אתה נזכר להודות", אבל אני אומר לכם, תמידדד אני צריך להודות לכם! כל הזמן!!! שימו לב גם, הקדשתי לכל העוקבים שלי, ולכל מי שכותב תגובות מחממות, את היצירה הזאת (מקווה שלא שכחתי אף אחד) כמובן שלא היה לי מקום לכווולםםםם זה לא נותן מלא מקום... אז אני כותב את השאר פה, ופעם הבאה אני אזוכר (מקווהXD) להקדיש לשאר.
מוקדש גם ל:
-רותי970
-win111
-0הקול123
-השםמלך771
-TheVictory
-טיילור224
-אביב3535
-נוניש45333
-mikmak7050
-שוקו12603
-פויפוי77
-קורונה6605
-שמנכי43210
-האחיות63
-אבטיח14560
-גילי8
-מברשת111
-אחינועם198
-מוקה1347
-אילהבת4
אשתדל להקדיש בפעם הבאה לכולכם!!
אז יאללה בוא נתקדם לסיפורר!!
רגע, פעם אחרונה אני אומר: תודה!!!! :)
גילי
קריאה מהנה!!
--------------------------------
נ.מ אבא ואמא
אבא ואמא סיימו את ההכנות לקראת הלילה הראשון בחופשה ליד הג'ונגלים, הם כבר נשכבו לישון אך היה להם קשה להירדם מרוב דאגה ופחד. אמא כל כמה דקות קמה מהמיטה ויצאה מחוץ לאוהל, היא הסתכלה לכיוון הג'ונגלים ואמרה: "מה יהיה ? מה יהיה עלינו? על איתן ושקד? איך הם ישרדו?" אחרי כמה פעמים שאמא יצאה ואמרה זאת, שכבה במיטה ונרדמה. בלילה אמא חלמה חלום, בחלום באתי עם שקד ואמרתי לאמא: "אמא, אל תדאגי, אנחנו נסתדר, אנחנו נינצל ונגיע אליכם, הכל יהיה בסדר. ובקשר לשקד, אם את דואגת אז אין לך למה לדאוג, אני שומר עליה."
אמא התעוררה מופתעת מהחלום. ,אני יודעת", אמרה אמא לעצמה, "זה מה שיקרה".
גם אבא חלם חלום, אך לעומת החלום של אמא, מה שאבא חלם, לא היה טוב: בחלום של אבא אני ושקד שכבנו על אדמת הג'ונגל. לפתע הגיח מן השיחים נמר, אחריו הגיע אריה, ואחריו פיל, נחש... כמעט כל חיות הג'ונגל, שהתעוררתי, גיליתי שאנחנו מוקפים, מיד ששמתי לב לכך לקחתי את שקד בידי. התחלתי לרוץ ולצעוק, את ההמשך אבא לא ידע כי ברגע שרצתי וצעקתי, אבא התעורר, נרגש מן החלום. "אני לא מאמין!" , אמר אבא בקול כך שקול שהמשפט הגיע גם אל אמא. "לֶמָה אתה לא מאמין?" שאלה אמא, אבא סיפר לאמא את החלום שהוא חלם, לאחר שסיים סיפרה לו אמא את החלום שהיא חלמה. "צריך לקוות לטוב" אמר אבא לאחר שאמא סיימה לספר את החלום. "כן בהחלט", השיבה אמא, "עכשיו נחזור לישון", "אין לנו זמן לישון", אמר אבא, "כבר בוקר, אנחנו צריכים להתחיל להתארגן" "כן", אמרה אמא, "שנסיים לארוז הכל נחליט מה לעשות".
אבא התחיל לפרק את האוהל ואמא ארזה את הכריות, השמיכות וכל שאר הדברים , לאחר שסיימו אמר אבא: "אני חושב שכדאי שנחזור לארץ, משם כבר נסדר את העניינים, פה, בארץ זרה, לא יוכלו לעזור לנו", "טוב", אמרה אמא, "אפשר כבר עכשיו לנסוע לשדה התעופה, עדיף שנגיע לארץ מהר ככל האפשר", "את צודקת", אמר אבא, "כאן לא יעזרו לנו אם אנחנו ישראלים, בואי נלך".
הם התקשרו לשדה התעופה וביקשו לקנות כרטיס טיסה של הטיסה הכי קרובה, הטיסה הכי קרובה היתה יומיים אחרי שהם קנו את הכרטיס. אבא ואמא החליטו לשכור דירה בקרבת הג'ונגלים עד הטיסה.
באותו זמן בג'ונגל, אני ושקד עדיין ישנו על העץ. כשהתעוררתי ראיתי את שקד ישנה, נשמתי לרווחה, בלילה פחדתי ששקד תתעורר לפני ולא תדע מה לעשות, אך זה לא קרה. אחרי כמה דקות גם שקד התעוררה, היא אמרה לי: "איתן, איפה אמא?", לא רציתי להלחיץ אותה אז אמרתי לה: "אממ... זה לא חשוב עכשיו, בואי נאכל". "מה יש לאכול?" שאלה שקד. "פירות יער", השבתי לה. "זה טעים?" היא שאלה, "כן" עניתי. כך עבר לו הבוקר. שסיימנו, שקד אמרה: "איתן, משעמם לי, מה אני יכולה לעשות?", לא ידעתי מה לענות לה, לא היה אפשר להסתובב בג'ונגל, אז אמרתי לה: "אני ארד מהעץ לבדוק לאיפה אפשר ללכת". ירדתי מן העץ, משהו מסביב היה נראה לי מוזר, לא ראיתי שום חיה ולא שמעתי קול של חיה, התפלאתי וחשבתי לעצמי: "אני אוכל להסתובב בסביבת העץ עם שקד, אך בכל זאת להיזהר". עליתי חזרה לעץ ואמרתי לשקד: "בואי, אפשר לרדת". ירדנו מן העץ והתחלנו להסתובב, שקד התפעלה מאוד מהג'ונגל.
אחרי רבע שעה שהסתובבנו ראיתי לנגד עיניי עצי קוקוס שצומחים ליד מעין, התקרבתי עם שקד לכיוון המעין, בלי לחשוב פעמיים החלטתי לעבור 'לגור' על אחד מן עצי הקוקוס. עלינו לעץ הכי גבוה שהיה שם, שכחתי מהכל, שכחתי בכלל שאני בג'ונגל, ושכחתי שאני צריך לחשוב איך לחזור לאבא ואמא.
אני ושקד אכלנו קוקוס ושתינו את החלב שבתוכו. כל היום הסתובבנו שם. הערב ירד, הכנתי מחדש 'מיטות' בשבילי ובשביל שקד, ירדנו 'להתרחץ' ולשחק במעין, לאחר שהתרחצנו שכבנו לישון, הייתי מאושר על זה שמצאתי את המקום הזה, אך היו עוד הרבה קשיים שחיכו לי.
מקווה שנהניתם!! :)
|
|
מוקדש
ל השוקולדית5, 33020א, tehila186, mikhaverim, עופרימלו, קקלויי, המקמקית13, אגסי001, מחשבי33, ליאל2534, רותי970 | |
|
|
