|
פסח כשר ושמח!
|
25/03/2021 |
שלוםם לכולם!!
אז עכשיו ערב ועשינו בדיקת חמץ. שמנו את העשרה פתיתים ויצאנו לחפש אותם אחותי כל הזמן נגעה בפתיתים וכולנו צרחנו עליה שאסור לגעת... וכך זה עבר.
יש לי סיפור ממש נחמד לספר לכם ויש לו מסר ענק!
אז הנה הוא תהנו:
זכינו לשהות בארץ ישראל ולחגוג את חג הפסח בנחת וברוגע. לאורך שנות הגלות,ָ היו שונאי ישראל מנסים למנוע מאיתנו לקיים את החגים והמצוות.
קשים היו חייהם של היהודים באחת העירות הנידחות שברוסיה. שונאי ישראל רדפו אותם והתנכלו לכל מי ששמר את החגים והמצוות. אף השלטונות גזרו מדי פעם קשות על קומץ היהודים אשר בעירה.
באחת השנים, זמן מה לפני חג הפסח, נגזרה גזרה על היהודים שאסור להם לחוג את החג בשנה הזו, והכריזו שכל מי שיבער חמץ יענש בעונש חמור.
אבל כבד ירד על יהודי העירה. רבנים ושליחים נשלחו אל המושל לבטל את הגזירה, אף במתנות ניסו לרכך את ליבו, אך הלה סרב לחזור בו מגזרתו. מפה לאוזן עברה השמועה שמושל זה הנו יהודי מומר ולכן כה גדולה שנאתו לאחיו לשעבר.
לשוטרי העירה נתנו הסברים מהו חמץ והם נשלחו אל הבתים להוכח אם אומנם ממלאים היהודים את הפקודה. בית אשר לא ימצא בו חמץ - יש לאסור את יושביו - נאמר לשוטרים.
משפחות רבות עזבו את העירה ונסעו לקרובי משפחתם הגרים רחוק, מקום אשר גזירת המושל אינה מגעת שם. שם בקשו לחגוג את חג הפסח יחד עם משפחותיהם. לעומתם היו יהודים שהחליטו להישאר בעירה ולחג את חג הפסח על אפם ועל חמתם של הצוררים!
גם משפחתו של משה נשארה בעירה, בסתר ניקו את הבית מכל פרור של חמץ, ובאין רואים אפו מצות.
הגיע ליל בדיקת חמץ, בני הבית נעלו את הדלת , הגיפו את התריסים, ומשה פנה לבדוק את החמץ.
לפתע עצרה בעלת הבית את משה וקראה בקול: "רגע, שכחתי להניח את עשרת פתיתי הלחם כנהוג, המתן עד אשר הכינם ואז תוכל להתחיל בבדיקה"
במהירות נגשה אל קופסת החמץ והוציאה פרוסת לחם. יבשה היתה הפרוסה ובעמל רב הצליחה לפוררה לעשרה פתיתים. וכשהיו בידיה הפתיתים עטפה אותם בפיסות נייר ופנתה להחביאם בחדרי הבית.
בעודה פונה לאבר החדרים נשמעו נקישות מות על הדלת "פיתחו, בשם החוק" - נשמע קול שואג מאחורי הדלת.
בעלת הבית החויריה, ומרוב בהלה שמטה מספר פתיתי לחם מידיה, והללו התפזרו על הרצפה.
משה פנה לפתוח את הדלת ובפתח - שוטרים. ללא בקשת רשות פנו השוטרים אל הבית לבדוק עם אין בו חמץ.
מה הופתעו הללו לראות מיד בכניסתם פתיתי לחם מפוזרים על הרצפה, ובעלת הבית מבוהלת ופתיתי לחם בידיה.
"מה זה על הרצפה, לחם... רואים אנו חמץ... הרי אי אפשר לחוג את חג הפסח עם חמץ" אמרו זה לזה, "אם כן, קימתם את גזירת המושל ואין אנו להמשיך בחיפוש - סלחו על ההטרדה, שוב לא נבוא להטרידכם בפסח זה".
השוטרים יצאו מביתו של משה בטרקם אחריהם את הדלת ובני הבית נותרו המומים מגדל הנס שארע להם זה אתה.
נודה להשם שזיכה אותנו לחגוג את הפסח ללא גזירות נוראות שהיו בזמנים ההם!
חג שמח לכולם!!
|
|
