|
ליאבמאנו - לכתב אורח
|
08/04/2021 |
פרק 1:
השעה הייתה ארבע לפנות בוקר: לא הצלחתי להירדם באותו לילה ואז פתאום שמעתי טריקת דלת ונעילה. אני כזאת שלא אוהבת שמסתירים ממנה סודות אז מיד הלכתי לבדוק מה קרה הלכתי לדלת וראיתי שיש פתק על הדלת הייתי כל כך סקרנית לדעת מה כתוב בזה אז פתחתי את הפתק והיה כתוב בו: "בנות אני מצטערת שאני עושה לכן את זה עוד פעם אבל יש לי כמה ענייני עבודה מאוד חשובים אחזור בימים הקרובים אוהבת, אמא" האמת שלא הופתעתי אבל אני כבר מתחרפנת מזה שאנחנו פעם בחודש מוצאים פתק על הדלת או על השולחן במטבח או שהיא סתם שולחת לנו הודעה שזה הכי מעצבן.... תמיד תהיתי במה אמא עובדת ניסיתי לשאול אותה כמה פעמים אבל היא רק אמרה: "ליה מותק אני עובדת בעבודה ששמה אותי במצב מאוד מסוכן ואני לא רוצה שתסתכני גם" ואז היא שינתה את הנושא. *צלצול שעונים מעוררים* אני צועקת: "מה זה הרעש הזה?! תכבו את זה!" ואז אבא בא ואמר: "מצטער אני עכשיו מכבה את כולם" אחותי הגדולה קמה ואמרה: "כמה רעש על הבוקר! מה זה פה? פסטיבל?!" "סליחה גפן מצטער" אבא אמר וכיבה את כל השעונים ושאלתי אותו: "אבא למה אתה צריך שבעה שעונים?! אתה יודע איזה התקף לב עשית לי?" "מצטער מותק יש לי היום משמרת חשובה" "טוב אני עפתי להתארגן לבית ספר" אחותי אמרה "גם אני" אמרתי.
פרק 2:
הייתי מוכנה לבית הספר וגם אחותי וגם אבא שלי היה מוכן לעבודה לקחתי את הסנדוויץ' מהשולחן במטבח ויצאתי מהבית אחותי לקחה גם את שלה ויצאה מהבית אל תחשבו שאנחנו מהאחיות האלה שרבות בדיוק ההפך, אנחנו אחיות שמחוברות אחת לשנייה אבל בבקרים אנחנו שתינו צריכות את השקט שלנו... אז הגעתי לבית ואיזה כיף שנועה באה לברך אותי בברכת שלום (בציניות כמובן) נועה אמרה: "היי ליה מה קורה? תגידי מה הקטע שלך עם הסיכה הזאת אפשר להחזיק אותה רגע?" "ממש לא היא שלי" "טוב טוב מה את כזאת עצבנית על הבוקר?" התקדמתי לכיתה ואז ראיתי את אביטל ומאיה הן חיכו לי בכיתה "מה קרה שם? ראינו אותך מדברת עם נועה? הכל בסדר?" אביטל שאלה "כן הכל מצוין אמרתי היא חושבת שאני אתן לה את הסיכה שלי" אמרתי "תתעלמי ממנה היא חושבת שכל דבר שהיא רוצה היא תקבל אבל באמת מה הקטע שלך עם הסיכה הזאת?" מאיה אמרה "לא יודעת אני פשוט אוהבת אותה" האמת היא שאפילו אני לא ידעתי מה אני מוצאת בסיכה הזאת היא תמיד נראתה לי שונה ומיוחדת יותר מכל שאר הסיכות שלי היא הייתה בצבע סגול בהיר והייתה עשויה מקריסטל ומסביב היו יהלומים קטנים כאלה אני ממש אהבתי והרגשתי שהיא ממש מיוחדת אמא נתנה לי אותה במתנה ליום המשפחה
פרק 3:
"בסדר תלמידים צאו להפסקה" יצאתי להפסקה עם מאיה ואביטל "תגידו בא לכן לעשות משהו היום אחרי בית ספר אתן יודעות כמו ללכת לפיצה סרט או סתם להיפגש אצל מישהי" שאלה מאיה אמרתי להן: "אתן יכולות לבוא אליי ישר אחרי הבית ספר" "סבבה אז קבענו אצלך?" שאלה אביטל "כן נראה לי" "יופי אז הולכים אלייך" אמרה מאיה. נגמרה ההפסקה חזרנו לכיתה ואז אני רואה את התיק שלי על השולחן של המורה לא הבנתי מה קרה ולמה התיק שלי אצל המורה ואז אני רואה את נועה ליד התיק שלי עם נייר ביד ואז הבנתי הכל כלומר לא בדיוק הכל אבל הבנתי שזה קשור לנועה איכשהו המורה אומרת לי: "ליה למה התשובות למבחן היו בתיק שלך?" "מה? איזה תשובות למבחן יש מבחן?" "רואה המורה אמרתי לך שהיא תכחיש" אמרה נועה המורה נסתה לתפוס את ההורים שלי אבל היא לא הצליחה אז היא אמרה שהיא תנסה בשעות אחר הצהריים. מאיה ואביטל באו אלי עשינו צחוקים ראינו סרט וסתם חירטטנו מילים אבל הבנו אותם ואז כשהתעייפנו אביטל שאלה: "מה זה החור הזה בקיר בחדר שלך?" "אין לי שמץ הוא פה מאז ומתמיד" אמרתי "אבל הוא לא נראה חור רגיל יש לו צורה מאוד ייחודית " אמרה אביטל ואז פתאום ראיתי את התשובה מול העיניים שלי הורדתי את הסיכה שלי הכנסתי אותה לתוך החור ואזז
פרק 4:
הורדתי את הסיכה שלי הכנסתי אותה לתוך החור ואז הופיעה מולנו דלת מאיה הייתה בלחץ ממה יהיה מאחורי הדלת אביטל לא ידעה מה להגיד רק היה לה מבט מוזר ואני ישר פתחתי את הדלת כי אני ממש אוהבת כאלה דברים מסוכנים אז פתחתי את הדלת ושלושתנו ראינו את המקום הכי מושלם בעולם זה היה מפל עם אגם שמסביבו יש עצים פרחים פרפרים המקום הכי מושלם בעולם זה הפנט אותנו ואז שמענו שאגה של משהו אבל מה שזה לא יהיה זה חייב להיות ממש גדול ומפחיד שמענו את השאגה מתקרבת ומתקרבת ומתקרבת ומתי ששמענו אותה כבר ממש לידנו אביטל סגרה את הדלת ואז גפן נכנסה לחדר היא אמרה: "היי בנות רוצות גם אפרו...פו? מה זה הדלת הזאת מאיפה היא הגיעה?" אני חשבתי שצריך לספר לה אז אמרתי לה: "זוכרת את הסיכה הזאת שאמא הביאה לנו ליום המשפחה?" היא אמרה: "כן שלי עדיין שמורה במגירה" "אז היה פה חור בקיר הכנסתי את הסיכה לתוך החור והדלת פשוט הופיעה פה.." "יואו נראה לי שגם לי יש חור כזה בחדר מאחורי המראה. אפשר שנייה לראות מה יש מאחורי הדלת?" שלושתינו אמרנו: "לא!" "למה לא?" גפן שאלה ואז פתחה את הדלת שמענו את השאגה ואז ראינו מולנו
פרק 5:
שמענו את השאגה ואז ראינו מולנו דוב קטנטן ואת אמא שלי ואני וגפן אמרנו: "אמא?! מה את עושה פה?" "וואו בנות לא חשבתי שתבינו מה החור הזה אומר כזה מוקדם" אמא אמרה שאלתי אותה: "אבל אמא מה היו השאגות ששמענו?" "אהה זה כן אני ומאסטר קיי עשינו תחרות שאגות קטנה וגם נלחמנו בטיגריס שם שישן" "רגע אז אמא את העבודה שלך?!" שאלתי "האמת ליה כן! אני גיליתי את המקום הזה רק כשהייתי בת חמש עשרה ובגלל שצריך לטפח את המקום הזה ולא הרבה אנשים גילו אותו בחרו בי לטפל בו כי עדיף שלא ידעו עליו עוד אנשים" "שלום בנות אני מאסטר קיי" אמר הדוב "היי אני ליה זאת אחותי גפן ואלה חברות שלי מאיה ואביטל" "נעים להכיר" הוא אמר "גם אותך" מאיה אמרה "טוב בנות בואו תיכנסו תכירו את המקום" אמא אמרה נכנסנו זה היה המקום הכי יפה עלי אדמות הוא אחד משמונה פלאי תבל! ואז היא הלכה להראות לנו את המערה שיש שם היא ממש גדולה! ואז שמענו קול שמענו: "לא יביסו אותי הם לא יצליחו הם נכנסו ישר אל תוך המלכודת אני מלכה אני מרושעת או יהה" הלכנו אל כיוון הקול וראינו איזה מישהי בערך בת עשרים שהייתה מולה קדרה ויצא ממנה סוג של עשן ירוק ואז היא הביטה בנו
פרק 6:
ואז היא הביטה בנו ופתאום הכל היה נראה בצבע כחול אמא שלי אמרה: "מה את עושה כאן איך הגעת לפה?" והיא ענתה: "הגעתי לפה דרכך את לא זוכרת אותי?!" "לא" היא ענתה ואז היא אמרה: "העבר אותי קדימה חזרתי אל העבר עכשיו ארצה לחזור לעתיד שימשיך תמיד!" ואז היא התכווצה והפכה להיות בת בערך חמישים והיא אמרה: "אני היא אמך הביולוגית" ואז אמא שלי אמרה: "לא נכון את משקרת אני מכירה את אמא שלי ואני בטוחה שהיא לא את!" ואז היא שאלה אותה: "פעם אחת ראית תמונה של אמא שלך כשהיא בהריון?" "לא" אמא אמרה ואז היא הראתה לה תמונה שלה איתה אמא לא האמינה היא גילתה שכל החיים האלה היא חיה בשקר אז ידעתי שצריך לתת לה קצת מרחב אז התרחקנו ממנה ויצאנו מהמערה כשבאנו להתקדם לכיוון הדלת הדלת כבר לא הייתה שם היה שם יצור סגול כחול עם עין אחת בצבע ירוק ואז התחלנו לרוץ בבהלה לכיוון המערה גפן אמרה: "עזוב אותנו מה כבר עשינו לך?" מאיה אמרה: "תוריד אותנו עכשיו" ואביטל אמרה: "מה אתה עושה בדיוק הפרענו לך?" ואני במקום להתלונן ניסיתי למצוא דרך להשתחרר ואז מצאתי את הדרך המושלמת!
פרק 7:
אני זכרתי שלגפן יש הקלטה של קול של מכשפה שאומרת "תעזוב אותן עכשיו!" שהיא נהגה להפחיד אותי איתה כשהייתי ילדה קטנה והנחתי שהיא זוכרת את השם שהמצאנו להקלטה אז צעקתי לה: "אבוללה!" והיא הנהנה לי עם הראש היא שמה את ההקלטה ובגלל שבפעם הראשונה הוא לא הבין מאיפה זה בא היא השמיעה לו את זה כמה פעמים ובסוף הוא שחרר אותנו והוא התכווץ והפך לילדה ואז אביטל אומרת: "וואו היא דומה לנועה" *הילדה מגלגלת עיניים* "בגלל שזאת נועה! באמת תמיד נראית לי כמו מפלצת את יודעת?" אמרה מאיה "הא מצחיק" נועה אמרה ואז אמא חזרה עם חיוך שאלתי אותה: "אמא הכל בסדר מה קרה שם את צריכה לנוח?" ואז היא אמרה: "יפה מאוד! עברתן את המשימה!" "איזו משימה?" "עברתן את המשימה חשבתן ועשיתן עבודת צוות והבסתן את המפלצת כל הכבוד!" אמא אמרה "אבל אנחנו לא עבדנו יחד רק ליה וגפן עבדו" אביטל אמרה "נכון" מאיה אמרה הן עשו את הכל ואנחנו לא עשינו כלום
פרק 8:
"הן עשו את הכל ואנחנו לא עשינו כלום" "אתן רק חושבות שלא עשיתן כלום אבל אתן עשיתן המון אתן עייפתן לו את השרירים וצעקתן גפן וליה הסיחו את דעתו והשמיעו לו קול של מכשפה הוא לא ידע מה לעשות אז הוא שחרר אתכן וחשב שכך כל הבלגן יפסיק עשיתן לו ממש כאב ראש!" "את צודקת עשינו חלק גדול מכל זה" אביטל אמרה "אני גיבורת האי!" מאיה אמרה אחר כך הסתכלתי בנועה ולא הבנתי איך זה קרה ואז נועה אמרה: "ליה אני מצטערת שהתנהגתי אלייך לא יפה רק קינאתי בך שקיבלת את הסיכה הזאת.." "למה קינאת בי" אמרתי "בגלל שמי שעונד את הסיכה המקום הופך להיות שלו!" אמא אמרה "ואת עונדת את הסיכה!" נועה אמרה "אבל גם לי יש סיכה כזאת בחדר" גפן אמרה "כן אבל זה סיפור שונה לגמרי" אמא אמרה "רגע! אז כל זה שלי?" שאלתי "כן" ענתה נועה "לא זה לא מגיע רק לי גם גפן מאיה אביטל ואפילו נועה מצאו את המקום הזה זה המקום של כולנו!" אמרתי "אבל זה לא מגיע לי" אמרה נועה "זה מגיע לכולנו!" אמרתי ואז נועה ניגשה אליי ונתנה לי חיבוק מאז כולנו חברות טובות ונפגשות מידי יום באי אה וגם המצאנו לו שם הוא מחבר את האותיות הראשונות של כולנו האי: "ליאבמאנו"
|
|
מוקדש
ל YANIV, לואי, חןמיק, יונימיק, שתיחברות, פגישתחברות, מורנוש1001, אודםמהמיק, תיקאופנה, ממקמק30, ללוש640 | |
|
|
