קהילה - היצירות של ביקסי2425
|
|
|
|
|
המשך לסיפור מהיצירה הקודמת
|
26/04/2021 |
היי, חברים! הנה ההמשך של הסיפור מהיצירה הקודמת:
אגם ראתה.... את הכלבה של השכנים! איזו אכזבה זאת הייתה! אגם אמרה: "זהו! אני לא אראה אותה יותר!" ומייד פרצה בבכי ורצה הבייתה. במשך שבוע שלם סטייסי נעדרה (למי שלא יודע מה זה, זה אומר לא הגיעה). ובמשך כל השבוע הזה אגם הייתה עצובה. וכל דבר קטן הזכיר לה את סטייסי. היא ראתה את הצעצוע שלה- זה הזכיר לה את סטייסי. היא ראתה את השערות שלה (של סטייסי,לא של אגם) מפוזרות בכל הבית- זה הזכיר לה את סטייסי. היא ראתה את הספה הקטנה שלה- זה הזכיר לה את סטייסי. בקיצור, כל דבר הכי הכי קטן- הזכיר לה את סטייסי. ובכל פעם שראתה את אחד מהדברים האלה, היא פרצה בבכי, נכנסה לחדר ובכתה ובכתה והצטערה על זה שהסכימה לבוא לבית הספר (כי הייתה קייטנה. היא יכולה לבחור בקייטנה אם היא רוצה לבוא או לא).
היא חשבה: "אם לא הייתי מחליטה את זה, סטייסי לא הייתה נעלמת."
פעם אחת, כשאגם נכנסה שוב לחדרה ובכתה, אמא שלה אמרה לאביה:
"מספיק! אני לא יכולה לראות את הילדה שלי ככה! חייבים למצוא את סטייסי! תחשוב רגע! זה לא רק בשביל אגם. גם אני אוהבת את סטייסי. גם האחיות של אגם. וגם אתה! מה אתה אומר? אפשר להגיד לרותם ולנויה שיעזרו לנו. אתה בעניין?"
אבא של אגם חשב לרגע ואמר: "מממ.... אוקיי. אני מסכים".
"מצוין! אני הולכת לקרוא לרותם, ואתה תלך לקרוא לנויה. ונחכה שאדר תחזור מהחוג ציור" אמה של אגם אמרה בשמחה, והלכה לחדר של רותם.
דרך אגב, נויה ואדר הן האחיות הגדולות של אגם, ורותם הקטנה (נויה-האחות הגדולה *בת 11*, אדר-הבינונית *בת 7*, אגם-בינונית שנייה *בת 6 וחצי*ורותם-האחות הקטנה *בת 6*). טוק טוק טוק! אמה של אגם (רוני) דפקה על דלתה של רותם. רותם אמרה: "פתוח!".
היא בדיוק הייתה שקועה בלנסות לצייר ציור שאדר ניסתה ללמד אותה.
"מה, אמא?" רותם שאלה והתעסקה תוך כדי בציור.
רוני השיבה לה: "מתוקה, בטח שמעת על סטייסי,נכון?"
"כן, שמעתי. מה בעניין סטייסי?"
רוני אמרה: "אז... זה העניין. בטח שמת לב שאגם קצת נסערת לאחרונה בנוגע לסטייסי. אז אני ואביך החלטנו שנמצא עבורה את סטייסי. אני לא יכולה לראות אותה ככה. בקיצור, אנחנו רוצים שאת, נויה ואדר תעזרו לנו בזה. אנחנו קוראים לזה: "מבצע סטייסי". אבל השם לא משנה כרגע. את בעניין?"
רותם חשבה כמה דקות ואמרה: "בסדר. אבל אני קודם רוצה לסיים את הציור שלי. אני תכף באה. אני מסיימת עוד... בערך 5 דקות."
רוני אמרה בהתרגשות: "מצוין! אני אלך בינתיים לאסוף את אדר מהחוג. ביי!"
רותם נופפה לה ואמרה: "ביי,אמא!" ומייד חזרה לציור.
בינתיים, בחדר של נויה....
"מתוקה." זה היה אבא של אגם.
נויה אמרה לו: "כן?",
והוא מייד ענה לה: "בטח שמעת על סטייסי",הוא אמר ולא חיכה לתשובה והמשיך: "אז אגם קצת.... נסערת בגלל מה שקרה עם סטייסי. ו.... אני ואמא שלך רוצים לחפש אותה. אז אמא שלך הלכה לשאול את רותם אם היא בעניין, ואני הלכתי אליך. אז.... מה את אומרת? את בעניין?"
נויה חשבה לרגע ואמרה: "ממממ.... אני קצת עמוסה, כי יש לי המון ללמוד. שבוע הבא יש לי מבחן, ויש לי טונה של שיעורים למחר. אבל.... יש לי זמן לעשות את זה היום ומחר לשעה וחצי. ואז אני חייבת להמשיך ללמוד. אז אני בעניין."
אביה אמר בצהלה: "מצוין! עכשיו נשאר רק לחכות שאמא שלך תביא את אדר מהחוג, נשאל אותה ונתחיל לחפש!"
נויה נאנחה ואמרה: "אבא. אתה יודע שאני מאוד רצינית. יש לי רק שעה וחצי. או משהו כזה. אבל תקשיב רגע, יש לי שעה וחצי רק אם נתחיל בעוד 10 דקות. ו... ב-10 דקות האלה אני צריכה להספיק שיעורים ב- 3 מקצועות. אז כדאי שתצא כדי שאני אספיק."
"אוקיי", אביה משך בכתפיו ויצא מהחדר. היא מייד התחילה בשיעורים.
"אסור לי לבזבז אפילו שנייה אחת" חשבה נויה. ובחדר של רותם...
"וואו! השתפרתי קצת! אני אגיד לאדר כשהיא תחזור מהחוג." חשבה רותם והתפעלה מהציור שלה. היא קראה בקול:
"נויה! איפה את?" ויצאה מהחדר, ונכנסה לחדר של נויה.
היא (נויה, לא רותם) כעסה ואמרה: "ררווותתתםםםם!!!!!!!! את לא רואה שאני עסוקה?! אני צריכה להספיק שיעורים ב-3 מקצועות ב-10 דקות!!! איך אני אצליח?!" היא נאנחה אנחה עמוקה, סגרה את ספרי הלימוד (היא הייתה כל כך לחוצה, שהיא למדה את כל המקצועות באותו זמן!) ושאלה את רותם בקול יותר רגוע: "בסדר, בסדר. יש לי קצת זמן. 2 דקות! מה רצית?"
רותם ענתה: "אני לא יודעת איפה אמא ואבא. ואני רוצה להגיד לאמא משהו."
"זה מה שרצית?! תתקשרי אליהם!!!! מהטלפון של הבית!", נויה רתחה מזעם וחזרה ללמוד. רותם נבהלה והלכה למקום ההטענה של הטלפון של הבית. היא חייגה את המספר של אמא שלה, והמתינה. והמתינה. והמתינה. ואז נשמע צליל מהטלפון: הגעתם לתא הקולי של רוני, אנא השאירו הודעה לאחר הישמע הצליל. ביפ!
"היי,אמא. זאת רותם. רק רציתי להגיד שסיימתי את הציור. ולשאול איפה אבא ואיפה את. בבקשה תעני להודעה הזאת בטלפון או שתגידי לי כשתחזרי הביתה. אוהבת אותך!", זאת הייתה ההודעה שרותם השאירה. כעבור כמה דקות הגיעה הודעה מאמה:
"היי, מתוקה. אני נסעתי לאסוף את אדר מהחוג שלה, ואבא בחדר שלו ושלי,עובד. כל הכבוד על הציור. אני אשמח לראות אותו כשאגיע הביתה. אם את צריכה משהו, תבקשי מאבא. אוהבת אותך! "ביי!"
רותם שמעה את ההודעה והלכה לחדר של אביה. "היי, אבא. "
רותם אמרה לו והוא השיב לה:"היי, רותם. מה את צריכה?", רותם הגיבה מיד:
"אממממ... רציתי להגיד לך שסיימתי את הציור, ושהסכמתי לעזור לכם עם סטייסי." אבא של רותם אמר: "מצוין, רותם. תראי לי אחר כך, אני עובד עכשיו. טוב?"
רותם אמרה: "טוב, אבוש." ויצאה מהחדר.
"אנחנו כאאןןן!!!!" קול אמר ורותם רצה לדלת. זאת הייתה אמא שלה! היא רצה וחיבקה אותה. אדר אמרה לרותם במהירות:
"היי, רותם! אמא סיפרה לי בדרך על מבצע סטייסי. לדעתי זה רעיון טוב, וגם אני מצטרפת. אגב, רוצה להמשיך את הציור שלך יחד איתי (אדר הייתה בחוג ציור, ועזרה לרותם לשפר את כישורי הציור שלה.)?", ורותם ענתה לה נרגשת:
" אדר... אני הצלחתי לעשות..." -מרוב התרגשות היא לא הצליחה לדבר, אבל השלימה את המשפט: "את הציור לבד! אני אשמח לעשות עוד אחד, אחרי שנחפש קצת את סטייסי. " אדר אמרה:
"אוקי! מתי שמתאים לך!". והם יצאו לחפש את סטייסי. אבל פתאום אדר הרגישה הרגשה. מוזרה. והיא אמרה לכולם: "אה.. יש לי הרגשה מוזרה. כאילו שכחנו משהו."
ועכשיו אני אפסיק את הסיפור.
ההמשך יפורסם ביצירה הבאה.
|
|
אנא המתן מצגת בטעינה..
|
|
|
|
|
24
|
|
|
|
|
|
|
|
|
27/04/2021 13:42 |
ביקסי2425 |
3
|
תודה רבה רבה לכם!
עוד כמה שעות אעלה את המשך הסיפור (החלק השלישי) |
|
|
|
|
|
26/04/2021 19:02 |
בילבי1337 |
2 |
היי ביקסי,
הסיפור מושלם!!
תודה על ההקדשה!
אוהבת בילבי1337 |
|
|
|
|
|
26/04/2021 18:56 |
בירבלי |
1
|
|
זה ממש מעניין! את יודעת לספר סיפור! |
|
|
|
|
|
|
|
