|
פרק 12 - גילמן בנופ-אש
|
28/04/2021 |
© פרק זה הוא חלק מהסדרה "מיקמקי העיר" שלא עלתה ליוטיוב. אין להעתיק ו/או לצלם את הסדרה ליוטיוב מבלי לשים קישור ליצירה המקורית של התסריט ולכתוב קרידיט לבעלי הערוץ Mili11 Milani. פרטים על האפשרות לצלם את הפרקים (או סצנות מתוכם) בסרטון הדרכה בערוץ Mili11 Milani.
סצנה מס' 1 - בריכת החורף במיקפולקו
אוליב אשטמקר: נכון שהבריכות של מיקפולקו מגניבות אש?
נועה גילמן: הן חמות יותר ממה שחשבתי. למה באנו לפה בכלל?
אוליב אשטקמר: כי כל הבריכות של הסתיו סגורות
נועה גילמן: התכוונתי למה באנו למיקפולקו
אוליב אשטמקר: כי אבא אש רוצה שפורעת החוק מיאלי תהיה כמה שיותר רחוקה ממיקמק סיטי. הניצחון של מנו בתחרות העיצובים הוא התירוץ שאבא אש חיכה לו בשביל כמה ימים של חופשה משפחתית
נועה גילמן: אם זאת חופשה משפחתית, אז איפה כולם?
אוליב אשטמקר: בואי נראה, מנו מארגן את התערוכה, ריפי מחפש את חנות הגיטרות ההיא שסיפרתי לו עליה ופורעת החוק, היא הלכה עם המזוודות, משדה התעופה ישר אל בית החופשה שלנו, ובטח מתעסקת שם עם הדברים של כולם. אם כבר אז כבר, בא לך לבוא לראות את בית החופשה שלנו?
נועה גילמן: אוקיי
אוליב אשטמקר: אחרי (נעמדת במים בעזרת אימוג'י שחותכים בעריכה)
נועה גילמן: מה עכשיו הולכים?
אוליב אשטמקר: למה לא? (אימוג'י שחותכים בעריכה בשביל לעצור את הריקוד האוטומטי, יהיו מקרים כאלה לאורך כל הסדרה) הבריכה לא בורחת לשום מקום
(קמות ויוצאות מהפריים אחרי שבועות הדיבור נעלמות)
סצנה מס' 2 - החצר בבית החופשה של משפחת אש
אוליב אשטמקר: וזאת החצר שלנו. לא הטופ של הטופ לסטנד רטים של מיקפולקו, אבל גם זה משהו
נועה גילמן: דווקא אחלה חצר
מריאן אש: (נכנסת לפריים ונעמדת ביניהן) חכו שתראו את החדרים החדשים שלנו
נועה גילמן: היי מריאן
אוליב אשטמקר: כן היי. אני מאוד מקווה בשבילך שלא הזזת לי דברים בחדר! אני רצה רגע פנימה לסדר הכל. חכו כאן. עוד תראו שהחופשה שלנו תהיה מגניבה אש! (יוצאת מהפריים)
מריאן אש: אה נועה יקירה, יש פה איזה, גילמן אחד
נועה גילמן: מה?
מריאן אש: כן הוא בבית אחד ממש כאן מעבר לפינה
רפאל אש: מי ממש כאן מעבר לפינה?
נועה גילמן: אממ, אני הולכת להסתובב בעיר. ביי! (יוצאת בריצה)
רפאל אש: חכי, מי ממש כאן מעבר לפינה? (יוצא אחריה)
סצנה מס' 3 - ברחוב כלשהו במיקפולקו
רפאל אש: מה זה היה?
נועה גילמן: סתם משהו. כנראה בדיחה
רפאל אש: פורעת החוק מיאלי ובדיחות אין סיכוי
נועה גילמן: אוף אוקיי. מיאלי אומרת שיש כאן עוד מישהו שהוא גילמן
רפאל אש: אבל את גילמן
נועה גילמן: אני מתכוונת מישהו מהמשפחה הקודמת שלי
רפאל אש: איפה?
נועה גילמן: הוא בבית ליד הבית חופשה שלנו
רפאל אש: את מתכוונת לזה שכתוב לו גילמן על הדלת?
נועה גילמן: ראית אותו?
רפאל אש: הבית הזה נטוש כבר לפחות חצי שנה
נועה גילמן: אתה בטוח?
רפאל אש: בטח ברור (פאוזה) רוצה ללכת לשם?
נועה גילמן: ברצינות?!
רפאל אש: למה?
נועה גילמן: אין סיכוי שאפילו אחשוב על זה
רפאל אש: דווקא בגלל זה את חייבת לבוא איתי
נועה גילמן: אם זה נטוש גם ככה אין מה לראות שם
רפאל אש: אין מה לראות שם? הרגע סיפרת לי שזה היה הבית שלך
נועה גילמן: בדיוק. היה
רפאל אש: די נו אני בא לי לראות את הבית שלך
נועה גילמן: היה הבית שלי
רפאל אש: את יודעת למה אני מתכוון
נועה גילמן: אין שם משהו שם מעניין. בית
רפאל אש: בית בית אבל אני הולך (קם) את באה?
נועה גילמן: טוב נו (יוצאים ביחד מהפריים)
סצנה מס' 4 - בית משפחת גילמן (נראה שקט וריק ביחס לשאר הבתים)
רפאל אש: יופי של בית יש לך פה
נועה גילמן: נורא מוזר לחזור
רפאל אש: מגניב (רואים שולחן סקייטבורד שנראה ישן) אפשר לשמור את זה?
נועה גילמן: נו די (מופיע מינימיק ירוק) אה! אממ היי אלווילני
אלווילני: (הופך למיקמק) Hi Noa
רפאל אש: אההה (רואים לרגע קצר את את נועה גילמן ואלווילני, חוזרים לראות את רפאל אש) אהההלן (בעריכה זה יהיה יותר הצידה בבועת הדיבור, כדי שייראה כאילו רפאל אש ניסה לחפות על הבהלה שלו) מאיפה צצת? רגע אתה בכלל יודע מיקמקית מדוברת?
אלווילני: Yes. נועה, לא חשבתי שתחזרי לכאן (הולך קרוב לנועה)
נועה גילמן: גם אני לא חשבתי
רפאל אש: יש לי שאלה
אלווילני: כן?
רפאל אש: אתה היית מינימיק
אלווילני: זאת יותר עובדה מאשר שאלה. מה שלום שוגי ושמופי?
רפאל אש: מי?
נועה גילמן: המינימיקים שלי
רפאל אש: גם הם הופכים למיקמקים ובאים לבתים נטושים ורודפים פולשים כמונו?
נועה גילמן: מה?
אלווילני: אני המיק מאגוס היחיד
רפאל אש: המה?
נועה גילמן: מיק מאגוס. מיקמק שיכול להפוך למינימיק ובחזרה
אלווילני: במקור הייתי העוזר של משפחת גילמן
רפאל אש: במקור?
אלווילני: אחרי שהם הבינו שעזרתי לך (רואים את נועה גילמן) הם החליטו לעבור מקום ולהשאיר אותי כאן
רפאל אש: למה הם לא גירשו אותך במקום
נועה גילמן: ריפי!
אלווילני: אני קשור בקסם למקום הזה. אני לא יכול לעזוב
נועה גילמן: זה נורא
רפאל אש: נורא קל. תנו לי לטפל בזה (יוצא)
נועה גילמן: קל?
סצנה מס' 5 - תערוכת הרהיטים, האזור שבו ממקמים את הרהיטים הזוכים
רפאל אש: רוצה לשחרר מיני מאגוס שקשור בקסם לבית נטוש כדי שהוא יהיה חופשי?
עמנואל אש: מיק מאגוס, כן (שניהם יוצאים מהפריים)
סצנה מס' 6 - בית החופשה של משפחת אש, הסלון
מריאן אש: שלום ילדים יקרים שלי. תודה שבאתם לאסיפה המשפחתית. איזה כיף שכולנו כאן
אוליב אשטמקר: לא כולם כאן. איפה אבא אש?
מריאן אש: זה לא עניינך
אוליב אשטמקר: ברור שכן
מריאן אש: בואי נקרא לזה עסקים. מה עשיתם היום?
רפאל אש: אני נועה ומנו שחררנו מיק מאגוס מבית נטוש
אוליב אשטמקר: ממתי אתה יודע מה זה מינימיק מאגוס?
עמנואל אש: מיק מאגוס
אוליב אשטמקר: כן זה
אלווילני: (הופך למיקמק) נועה ואני סיפרנו לו
מריאן אש: מרשים ביותר. נעים להכיר. מריאן אש
אלווילני: (פאוזה קצרה, אך מורגשת) אלווילני גילמן
אוליב אשטמקר: נו באמת. את יודעת אין סיכוי שהוא עוזר לך לשדוד מקומות. אנחנו במיקפולקו
רפאל אש: אם כבר מזכירים שודים, מתי הולכים לתערוכה שלך?
עמנואל אש: היום בערב. אלווילני, אתה מוזמן להצטרף
אלווילני: תודה רבה
מריאן אש: אדון אלווילני, לאן אתה מתכנן ללכת אחרי התערוכה?
אלווילני: אין לי מושג
אוליב אשטמקר: יש לי רעיון מגניב אש. אולי תבוא איתנו למיקמק סיטי?
עמנואל אש: אלווילני הוא מיק מאגוס של משפחה, גם אם היא עזבה
רפאל אש: אולי נביא אותו לבית-היתומים מיקסקול. יש שם המון מיקמקים שמחפשים משפחה. אולי הם מחפשים שם משפחות גם למינימיקים
מריאן אש: רעיון מיקצוין! פשוט מיקצוין. אה ואם אתה צריך עבודה כמובן אל תהסס לפנות אלי
אוליב אשטמקר: אל תקשיב לה. יהיה לך הרבה יותר טוב לעבוד איתי ועם נועה במספרת האש
רפאל אש: תניחו למינימיק
עמנואל אש: מיק מאגוס
רפאל אש: בטח ברור, אל תבחר בשום דבר בינתיים (עוברים לראות רק את אלווילני, פאוזה)
נועה גילמן: מה שחשוב זה מה שאתה רוצה
אלווילני: אני רוצה ללמוד כישוף וקוסמות
נועה גילמן: אצל האשפית מילאני יש משרה כזאת
אלווילני: אז לשם אני אלך
מריאן אש: בינתיים כולם מוזמנים ללכת לחדרים שלהם. הגיע הזמן לישון
סצנה מס' 7 - בית החופשה של משפחת אש, החדר המשותף של נועה גילמן ואוליב אשטמקר
אוליב אשטמקר: נכון כל יום שגרתי של משפחת אש הוא הכי מגניב אש?
נועה גילמן: ממתי לשחרר מיק מאגוס ולעזור לו למצוא משפחה זה חלק מפעילויות משפחתיות שגרתיות?
אוליב אשטמקר: מאז ומעולם, אצלינו (אימוג'י קורץ בבועת דיבור, חושך הדרגתי לסיום הפרק)
© פרק זה נכתב יחד עם השחקנים של הדמויות. אין לכתוב פרקים נוספים עם דמויות אלה ללא אישורן.
|
|
