קהילה - היצירות של noona5
noona5
272
519

סיפור לכתב אורח - לראות את הכאב. 06/05/2021

-----------
פרק ראשון
-----------
"בוקר טוב תלמידים". קראה המורה שנכנסה לכיתה.
שתיתי מהבקבוק, ולאחר מכן הוצאתי ספר מתמטיקה.
לאחר שכולם הוציאו את הספרים, המורה אמרה:
"לא, היום אנחנו לא נלמד מתמטיקה,
היום יש לנו שיעור מיוחד". אמרה המורה וחילקה לכולם דפים.
"היום נעשה עבודה על הנושא: מהי חברות.
את החלק הראשון של העבודה- נעשה בכיתה,
ואת החלק השני של העבודה- תעשו בבית". אמרה המורה.
"את העבודה כמובן, תעשו בזוגות".
ישר שמחתי, כי כל פעם שהמורה מחלקת את הכיתה לזוגות,
אני יוצאת עם אנה, חברתי הטובה ביותר.
כלומר, יש לנו סוג של חבורה כזאת...
אני, אנה וליהיא. אנה וליהיא הן החברות הכי טובות שלי.
ואני שמחה שככה...
"אוקיי, תמר תהיי עם שחר, נרי תהיה עם מעיין, עידו עם הדר, עומר עם אנה, ליהיא עם מיקה, סהר עם דוראל ורון עם שגיב".
אמרה המורה. ישר הסתכלתי על אנה ושמחתי שאני שוב איתה,
כי את האמת, אנחנו עושות את העבודה דווקא אחלה...
אבל גם התבאסתי שאני לא עם ליהיא... כי אני אף פעם לא איתה... אבל היתה לנו סיבה לשמוח, לפחות תמר לא היתה איתנו...
--------
פרק שני
--------
הגיע הפסקת האוכל, אני ליהיא ואנה יצאנו לבחוץ ואכלנו.
"אז קבענו אצלי בשש וחצי היום?" שאלה אנה.
"סבבה, אין בעיה". עניתי.
"וואי, תראו את התמר הזאת, היא באמת חושבת שמישהו מסתכל לה על הפוסטים שהיא מעלה ברשת?" אמרה ליהיא.
"יש לה 4,000 עוקבים באינטגרם..." אמרה אנה.
"מה אכפת לי כמה עוקבים יש לה, ולא אכפת לי מה יש לה...
אולי יש לה הכל אבל לב אין לה... זוכרת מה היא עשתה לי?
היא שלחה לי פתק בשם נרי שהוא בקטע שלי...
ואני כולי התלהבתי, ובסוף התברר שזאת הילדה המעצבנת הזאת...
היא הרסה לי את החיים...
ולהזכיר לך מה היא עשתה לך? זה היה איום ונו..."
"אל תזכירי את זה אפילו,
אני לא יכולה להיזכר בזה בלי למות מכאב..."
"טוב סליחה". אמרה ליהיא.
"אני הולכת לשתות מים, תחכו לי כאן טוב?" אמרתי.
"אין בעיה".
-----------
פרק שלישי
-----------
לאחר הבית ספר, בשעה שש וחצי, הגעתי לאנה.
"הופה, מישהי הגיע פה עם ג'ינס חדש!" אמרה אנה וצחקה.
גם אני צחקתי, ואמרתי: "כן, קניתי אתמול, איך? יפה?" שאלתי.
"מהמם!!!" אמרה אנה בהתלהבות. "טנקיו!" עניתי.
"אוקיי, שניכנס?" אמרה אנה. "יאללה".
"חכי שנייה עומר, ליהיא שלחה הודעה בקבוצה שלנו, סתכלי".
"אוקיי". הסתכלתי בקבוצה,
ליהיא כתבה שאני ואנה נבוא מהר לבית שלה, זה היה נשמע דחוף...
"ראית מה ליהיא שלחה?" שאלה אנה.
"כן, ראיתי, וזה נראה מוזר ודחוף... שנלך אליה?" שאלתי.
"כן, זה באמת נשמע דחוף... כדאי שנגיע אליה מהר..."
יצאנו מהבית של אנה, והגענו אל ליהיא.
שפתחנו את הדלת היינו בהלם.
"מה קורה? הכל טוב איתכן?
אתן במשך דקה שלמה מסתכלות רק על התקרה..." אמרה ליהיא.
"מה קורה פה?!" אמרנו אני ואנה.
"אה... פשוט מיקה לא יכולה לבוא אליי היום, וההורים שלי לא בבית...
אז חשבתי שנעשה מסיבה קטנה כזאת..."
-----------
פרק רביעי
-----------
"אומייגד! זה מדהים!" אמרנו שנינו ביחד.
"חחחחחח תודה :)" אמרה ליהיא.
"טוב, אני לא יודעת מה איתכן, אני קוראת לכל הכיתה לבוא לפה...
הולך להיות מטריף!" אמרה אנה.
"רגע, את מזמינה גם את תמר?"
"כן, אני יזמין אותה, אבל ממש לא נהיה איתה...
אני מזמינה אותה רק כי אני לא רוצה שאחרי זה כולם יצאו נגדי...
זה לא שבאמת יש לי כוח לזה..." אמרה אנה. "אוקיי". אמרנו.
לאחר עשרים וחמש דקות, כל הכיתה היתה כבר בבית של ליהיא,
זאת אומרת, חוץ מאחד, חוץ מנרי...
"תגידו, נרי אמר לכן מתי הוא מגיע?" שאלה ליהיא בחיוך ביישן כזה...
"אממ, לא?" עניתי. "אולי פשוט תשלחי לו הודעה מתי הוא מגיע?"
אמרה אנה. "מה?! את רצינית?!?! הכי לא!!! הוא ידע שאני בקטע שלו ואז זה יהיה הכיייייייי מביך שבעולם!!! הוא ידע שאני בקטע שלו!!!"
"אוקיי... תאכלי אותי וזהו..."
"אה חחחחחח סליחה על זה..."
לאחר חמש דקות, הדלת נפתחה וכולם הסתכלו לכיוון שלה...
"זה נרי!!!!!" לחשה ליהיא לאוזן של אנה ושלי.
"הבנתי את זה...
את יודעת שאנחנו באותה כיתה ומן הסתם שאני אזהה אותו, כן?"
לחשתי לאוזן של ליהיא.
"כן, אבל אני מתלהבת!!! תראי! הוא מסתכל לכיוון שלי!!!!"
ליהיא דחפה עוד פופקורן לפה שלה,
רק כדי לא לפלוט עוד משהו מביך...
"וואי, ליהיא הרמת פה אחלה מסיבה, איזה יפה זה!"
אמר נרי לליהיא שעוד רגע מתה מהתרגשות.
"תו... תו... תודה נר... נרי, תודה שבא... שבאת". אמרה ליהיא בגמגום.
"תודה לך, זה מדהים!" אמר נרי, ולאחר מכן חייך אליה.
וליהיא חייכה לו בחזרה בחיוך מוזר כזה...
נרי הלך לשתות ואחרי זה ליהיא עוד שנייה התעלפה...
"הופהההה, יפה אחותי! הוא שם לה אלייך!" אמרה אנה.
"אני אקח את זה כמחמאה..." צחקה ליהיא.
-----------
פרק חמישי
-----------
ראינו את תמר מדברת עם עידו, חבר שלה,
ותוך כדי מסתכלת עליי, כאילו אני הקורבן הבא שלה...
התעלמי ממנה כי לא רציתי שזה באמת יקרה...
פתאום לא ראיתי את אנה וליהיא,
עליתי במדרגות למעלה לבדוק אם הם שם,
וראיתי פתאום את נרי וליהיא במדרגות,
וליהיא עשתה לי לייק עם האגודל שלה,
כאילו תכננו תוכנית והיא עבדה...
אבל שאלתי את עצמי, איפה אנה?!
ירדתי שוב במדרגות וראיתי את ליהיא, אנה ונרי ביחד...
כאילו הם שכחו אותי...
אפילו לא טרחו לקרוא לי לרדת למטה...
ירדתי במדרגות עצובה, וברגע האחרון פשוט לא הסתכלתי על איזו מדרגה אני דורכת ופשוט נפלתי על כל הפרצוף...
כל הפרצוף שלי היה דם, בכיתי בכי נוראי...
ואפילו אז, אפילו אז הם לא הסתכלו עליי,
כאילו שאני לא מעניינת אותן בכלל... שלא אכפת להן ממני...
יצאתי לחצר עם דם על הפנים ובכי נוראי, ישבתי על המדרגות,
ופתאום אני רואה את תמר יושבת ליידי, הסתכלנו אחת על השנייה,
וראיתי שגם היא בוכה...
"מה את עושה פה?!" שאלתי אותה.
"מה את עושה כאן?! ולמה כולך דם?!" שאלה בבהלה תמר.
"מה זה משנה לך בכלל? למה את תזמיני לי אמבולנס?"
"את אמיתית איתי? כל הפרצוף שלך דם וכולך דמעות,
למה שאני לא אשאל מה קרה לך?!?!"
"החלקתי על המדרגות, ועוד משהו שלא קשור אלייך..."
"מה?! רוצה שאני יביא לך מים?!"
"אני מעדיפה שלא... אני לא יכולה לדעת אם תשימי לי ג'וק בפנים...
"טוב, בחירה שלך..." אמרה תמר.
----------
פרק שישי
----------
לאחר מכן היו עשר שניות של שתיקה, ואז שאלתי:
"מה קרה לך? למה את בוכה?"
"לא קרה לי כלום".
"זה לא ממש נראה ככה..."
עברה דקה שלמה של בכי של שנינו,
אני בכיתי בעיקר כי הבנתי ששתי החברות שלי, לא באמת חברות...
לאחר שנייה קרה משהו לא צפוי... פשוט תמר התנפלה עליי בחיבוק עם בכי וכאב, היא בכתה עליי את נשמתה...
"את רוצה שאני אגיד לך מה קרה?!
החיים שלי הם לא כמו שהם נראיים,
הם לא מושלמים כמו שהם נראיים,
אני משפילה אנשים רק כדי להרגיש עם עצמי חזקה ולעודד את עצמי! אין לי הורים ואין לי משפחה,
אני גרה עם אמא חורגת שהורגת אותי כל פעם,
אני לא אוהבת את עצמי והכל זאת הצגה,
מסתבר שאין לי פה אפילו חברים,
אני פשוט אדם בודד ומושפל...
אני לא יכולה יותר, עומר, אני לא יכולה!"
שמעתי את זה והייתי בהלם, התחלתי לחבק אותה ולבכות ביחד איתה במשך חמש דקות ארוכות, הרגשתי אבודה...
-----------
פרק שביעי
-----------
פתאום ראיתי את הדלת של הבית נפתחת,
"מה?! מה את עושה עם הילדה הזאת?! למה את מחבקת אותה?!?!"
שאלה אנה שהייתה בהלם.
המשכנו לבכות אחת על השנייה,
כאב לי על תמר וגם כאב לי על חברות שלי...
לא עניתי להן, אבל ממש רציתי להסביר להם מה באמת קורה...
"את מבינה שאת עכשיו מחבקת את הילדה
שהרסה לנו את החיים, כן?!" אמרה ליהיא בקול כועס.
ואז העזתי לומר להן:
"תפסיקו לשפוט אותה כל פעם,
תפסיקו להגיד שאין לה לב, הילדה היא מלאך אמיתי".
"מה?!?! נראה לי שטעית בילדה... הילדה הזאת פשוט שטן!"
אמרה ליהיא, היא הייתה רותחת מכעס.
"אולי באמת תקשיבו לי לפני שאתן מתחילות לומר עליי דברים?!"
"דברי". אמרה אנה.
תמר סיפרה להם על הכל... בדיוק מה שהיא סיפרה לי...
אנה וליהיא חיבקו את שתינו והתחילו גם לבכות...
"עומר, מה קרה לך לפרצוף?!?!?!?! למה כולך דם?!?!?!?!?!?!?!"
הרמתי את הראש ואמרתי להן:
"ליהיא, נכון שראיתי אותך במדרגות? אז בעצם חיפשתי אותך ואנה,
כי לא ראיתי אתכן... ואז אני רואה אותך, ליהיא,
יורדת עם נרי ללמטה, ואז ירדתי אחרייך, ואחרי שירדת, החלקתי
על המדרגות ונפלתי על כל הפרוצוף, ושהחלקתי,
ראיתי אותך, נרי ואנה למטה, ושאפילו לא אכפת לכם מזה שנפלתי...
אפילו לא בדקתם לראות איפה אני...
ואז יצאתי לבחוץ כי לא רציתי שכולם יראו אותי בוכה ושכולי דם,
ואז פגשתי בחוץ את תמר, שראיתי אותה גם בוכה,
והיא סיפרה לי את הסיפור ואז חיבקתי אותה ובכינו אחת על השנייה...
בכיתי גם בגלל שחשבתי שלא אכפת לכם ממני,
וגם בגלל מה שתמר סיפרה לי..."
אמרה ולאחר מכן ניגבתי את הדמעות.
"מה?! למה שלא יהיה לנו אכפת ממך?!?!
אני מצטערות הכי שבעולם! עומר, אנחנו לא ראינו אותך!
אם היינו רואות אותך נופלת היינו טסות אלייך כמו טיל!!!" אמרה אנה.
"צודקת במאה אחוז!" אמרה ליהיא.
"ו... ותמר, אנחנו מצטערות שכל הזמן הזה שפטנו אותך,
לפעמים בנאדם רואה רק את החיצוניות של האדם,
ולא את האישיות והכאב שלו..." אמרה ליהיא.
"אתן מקסימות, באמת, ואני מצטערת על כל מה שעשיתי לכן,
אני מצטערת על הכל, אני הרסתי לכן את החיים!"
לא היה אכפת לי מה היא אמרה,
פשוט חיבקתי אותה, ואנה וליהיא ביחד איתי.
~הסוף~

מוקדש ל יעל5210
16
17
168


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
17/05/2021   23:28 הלל76542 17
מקווה שתיזכיייייייי!
15/05/2021   23:50 הילולה3321 16
וואו וואו וואו
רק עכשיו קראתי ,
וזה סיפור מדהים!
את ממש כישרונית
והסיפור פשוט מקסים ומלמד!
כל הכבוד
14/05/2021   19:53 KOALA500 15
סיפור אחד היפיםםם!
מיליון אחוז שאת כתבת אורחחח❤❤❤
12/05/2021   14:08 תמרוש625 14
מושייייייייייייי
11/05/2021   21:09 3הלילה 13
סיפור ממש יפה ומרגש.
11/05/2021   08:04 בייגלה460 12
וואו וואו וואו אין מילים פשוט מושלם!!
את היית חייבת לגרום לי לבכות אני עם דמעות פה!!
10/05/2021   19:47 מוקמיק992 11
חחחחח הודונת^^
את כותבת מדהים^^
ו, אממ, זה היה יכול להיות נחמד אם היית קוראת לדמויות נטע, עומר ונוגה... XD
סתםםםם
10/05/2021   15:49 0הקול123 10
יואוו סיפור מדהים!!
חיב ליהיות כתב אורח :)
10/05/2021   14:53 תiכית  9
ואווו אהבתי ממש את הסיפורר!
חייב להיות כתב אורחחח!
09/05/2021   16:02 ממוקמק302  8
אימלהה ריגשת אותי טיל ברמות אימלהה תודה רבה ריגשת אותי יפה שלי יצא לך מושלםם בטוח את זוכה!!!
09/05/2021   15:55 אגסי1755  7
אוייייייייייי
אוקיייייייייי
זה סיפור מדהים עם מוסר השכל.
כל הכבוד על המקוריות!!!!!
09/05/2021   15:47 הילהחנה100  6
אמאלה הסיפור מדהיםםם
את כותבת כזה יפהה!!!!!
אוהבתתת 3>
09/05/2021   15:20 noona5  5
מילקיייייייי לשמוע את זה ממך זה כבודדדדדדדד 3>>>
09/05/2021   15:12 מוקמיק992  4
אמאלה!!!! איזה סיפור מושלם!!!!!!!!!!!
זה אחד הסיפוים הכי יפים שראיתי בחיי!!!!!!!! !!!!!!!!!!
את הכתבת אורחת הבאה!!!!!!!!
דייייייייייייייי יייייייייייייי
למה את עושה לי דמעותתתתתת :(((((((
את כתבת אורחת, שמעת אותיייי
09/05/2021   14:12 יעל5210  3
ותודה על ההקדשיתתת אעאעאע
09/05/2021   14:11 יעל5210  2
לא.
אני לא חיה.
אני מתה.
לא.
די.
מה זה??
אומייגדד
זה הסיפור הכי מרגש ומווושלם שקראתייי
הרעיון פשוט מושלםםם
אמאלההה
איזה מרגששש
דיייי
את כתב אורחחח
וכמו שאמרתי למוקה (מוקמיק992) שעכשיו היא במקרה כתב אורח - אני צריכה לעשות לך ולכתב אורח היכרות :)
09/05/2021   11:04 ממקמקון1  1
אמאאא איזה סיפור יפהה וואייי שתדעי שאני הייתי ככה מלהזיל דמעה!!!!

אמאמאמאמא את זוכה דיי אימלה וואי