×

   
קהילה - היצירות של צארלי997
צארלי997
42
147

כתב אורח - המזימה של מיקיאוולי 18/05/2021

פרק 1: מי אני?

אני מאיה, אני מיקמקית, ואני אופיע בספרי ההיסטוריה של מיקמק.
פרק שני: הכל התחיל כש...

הכל התחיל ביום נעים אחד, כשהלכתי למעבדה של בית הספר. ולפתע ראיתי את זואי, מקס, סאני, וג'ימבו.
הם שמעו אותי נכנסת, והביטו בי במשך כמה דקות ''היי... מי את?'' שאלה זואי. אתם בטח שואלים ''אבל מאיה, מאיפה את מכירה אותה?'' דבר ראשון היא בבית הספר שלי, ודבר שני אני צופה בה ובחברים שלה (מקס, סאני, וג'ימבו)
במעבדה שלהם עושים ניסויים וכן אני אוהבת ניסויים
אז אני עומדת בשקט בשקט, בלי שהם יודעים, ואני צופה בהם, אחרי כמה זמן שצפיתי בהם התחלתי להעריץ אותם כל כך! ופתאום ראיתי אותם במעבדת בית הספר. ''אני מאיה'' אמרתי, ''היי מאיה'' אמרו כולם אחד אחרי השני, ''ומי אתם?'' שאלתי, למרות שידעתי את התשובה לא רציתי שהם ידעו שאני צופה בהם במעבדה.
''אני מקס'' הציג את עצמו מיקמק עם שיער חום כובע כחול, וצבע גוף כתום, ''אני זואי'' אמרה המיקמקית עם השיער החום והצבע גוף הכחול. ''אני ג'ימבו'' שר המיקמק עם השיער הסגול והגוף הכחול, ''ואני סאני''
אמר המיקמק הצהוב עם השיער החום. ''אוקיי..'' אמרתי ''היי מקס, זואי, ג'ימבו, וסאני'' ''מה את עושה כאן?''
שאל אותי ג'ימבו, ''באתי לעשות את מה שעושים במעבדה, ניסויים.'' ''אה ברור'' אמר ג'ימבו.
ניגשתי אל שולחן המעבדה הכי קרוב, וניסיתי להתרכז בניסויים שלי, ולא בחבורה. הרמתי את המבחנה שלי כשלפתע שאלה אותי זואי ''את רוצה להצטרף אילינו?''
כששאלה אותי זואי המבחנה נפלה לי מידי מרוב הלם, והם באו לעזור לי. ''כן, בטח'' עניתי במבוכה.
...
כשהתכוננתי ללכת לביתי עצרתי וחשבתי ''אולי אזמין אותם אלי?'' ''כן'' ענה לי כל בראשי, חזרתי בריצה למעבדה והתנשפתי. כשהגעתי לא ראיתי אותם, ומאוד התאכזבתי. אבל הם השאירו פתק: ''למאיה, בואי לכתובת הזאת: מיקפה, ניפגש ישר אחרי בית הספר''
כל כך התרגשתי אבל לא ידעתי מה אני אומר, מה אני אעשה, אם כדי לי לעשות משהו מיוחד בכלל?
ואז נזכרתי שבכל הסרטים והסדרות תמיד מנסים להיות שונה, וזה אף פעם לא עובד, אז אני פשוט אהיה אני.

פרק שלישי: המפגש וההודעה

תהיי עצמך, תהיי עצמך, חזרתי בראשי, נכנסתי למיקפה וראיתי אותם יושבים ומדברים כשראו אותי נכנסת ישר הם העלו חיוך על פניהם, אז כך גם אני. ''היי'' אמרתי והתיישבתי לידם. ''היי'' הם ענו לי ''להזמין לכם?'' שאלתי
''כן,'' ענה מקס בחיוך ''תנו לי לנחש, לך שייק, לך ולך ברד, לך רק מאפה, ולי גם שייק'' הצבעתי אל כל אחד לפי מה שאמרתי, ''איך ידעת?'' שאל סאני, ''טוב, האמת שזה די ברור, כולנו פשוט דומים!'' אמר לכולנו.
הלכתי להזמין להם את הדברים כשראיתי מישהי בלונדינית ויצור סגול נכנסים ''מונדו!'' צעקה האישה הבלונדינית ''מיקיאוולי, אה.. זאת אומרת.. גברתי אני ממש מצטער!'' ענה מונדו, (לפחות כך נראה לי שהיא קראה לו). ''טוב, תזמין לי קפה'' אמרה בכעס והתיישבה בשולחן שליד השולחן שלי ושל החבורה, הבאתי להם את השתייה והמאפים כששמעתי אותם מתלחשים ''אוי לא, זאת מיקיאוולי'' ''מה כל כך נורא בה?'' שאלתי בלחש, ''...למרות שהיא באמת לא נראת הטיפוס הכי נחמד בעולם'' לחשתי בשקט וציחקקנו מיקיאוולי קמה והביטה בנו בכעס, ''אני אהיה ראש העיר ברגע הראשון שאוכל, אז שלא תעזו לדבר אליי ככה!'' היא התיישבה בכעס וצעקה למונדו ''למה אתה מתעקב כל כך?!'' ''סליחה גברתי'' גמגם מונדו. ''תמהר!'' המשכנו לדבר ולצחוק כשלפתע ג'ימבו לחש לחבורה ''אולי נצרף אותה לחבורה?'' ''האמת, שזה רעיון לא רע!'' השיבה זואי
''צודקים'' לחש סאני ''מקס?'' שאלה זואי ''טוב...'' מלמל
''אבל אתם לא חושדים בה קצת?, היא מגיעה והיא נחמדה אילינו כל כך, יודעת מה אנחנו רוצים לשתות ולאכול, זה לא מוזר?'' ''מקס, תעזוב את זה, היא נחמדה כי זאת מי שהיא, והיא יודעת מה אנחנו רוצים לאכול ולשתות כי אנחנו דומים, אוקיי?'' ''בסדר, בסדר''
''מאיה, אנחנו שמחים להזמין אותך לחבורה שלנו''
אמר בלי התלהבות. ''כן!, כן!'' אמרתי ''זאת אומרת... כן, בטח''
זואי הראתה לי את המעבדה שלהם, לא של בית הספר,
אלא מעבדה פרטית משלהם! הסתכלתי על המעבדה וראיתי משהו משונה ''מה זה?'' שאלתי את זואי ''מיקייאוולי סגרה לנו את המעבדה עד להודעה חדשה''
כשאמרה ''עד להודעה חדשה'' היא חיקתה את מיקייאוולי
וצחקנו כל כך, ואז הבנתי משהו ''היא לא ראש העיר, איך היא יכולה?'' ''היא הצטרפה למשטרה לשבוע כדי לעשות לנו את זה'' ''אוי, זה בטח מבאס, לא?'' ''כן, אז אנחנו משתמשים במעבדה של בית הספר'' הודתי לכולם וחזרתי הביתה.

פרק רביעי: המזימה (ממבט מיקיאוולי)
נשכבתי על הספה ואמרתי למונדו ''מונדו! תעשה לי מסאז' ברגליים!'' ''כן גברתי'' אמר מונדו ונאנח.
''איי, ככה טוב יותר'' לפתע נשמעו דפיקות בדלת
''מי זה?!'' צעקה מיקיאוולי בכעס ואמרה למונדו לפתוח את הדלת. ''היי אמא'' אמרה מאיה ''ילדתי?''

פרק חמישי: כשגילינו (נקודת מבט: מאיה)

''איפה מאיה? קבענו שניפגש עכשיו'' אמר מקס בחשדנות. ''מקס, תפסיק לחשוד בה! היא חלק מהחבורה עכשיו!'' נכנסתי, והם קפצו מרוב בהלה. ''אה, זאת את''
אמר מקס בעצב ''מי עוד אני יכולה להיות?'' ''אמממ, מיקיאוולי'' הציע הציע סאני ''מונדו'' הציע ג'ימבו ''או נבל כלשהו מהסיוטים שלנו'' אמר מקס במלמול
''מה אמרת מקס?'' שאלתי ''כלום... כלום...'' ענה בשקט
''מה קרה למקס?'' שאלתי ''כלום'' אמרה זואי במהירות
''ג'ימבו?'' ''הוא חושד בך'' פלט ג'ימבו מפיו. ''למה?''
''אנחנו לא יודעים''
... נקודת המבט של מקס
לפני שבוע:
''מיקיאוולי?'' ''ומי זאת? רגע... זו תינוקת?'' ''למה מיקיאוולי מחבקת אותה?'' ''אני אקרא לך מאיה, ילדתי''
התינוקת גדלה מהר והופכת למיקיאוולי
''זו הילדה שלה?'' היא התקרבה אליי בריצה
והתעוררתי מרוב פחד, מזיע והלכתי לשתות מים
...

''מקס?'' ''מקס?'' ''מקס!'' ''מה?'' ''אתה התעלפת'' אמר ג'ימבו ''מה?'' ''אתה התעלפת'' חזר אחריו סאני
''כן, הבנתי את זה, אבל איך?''
''ואני צריך לדבר עם כולכם, חוץ ממאיה''
''מקס, אם אתה עדיין חושד בה...'' אמרה זואי
''בואו!'' ''עכשיו!'' תקשיבו, לפני שבוע היה לי סיוט, ראיתי את מיקיאוולי ותינוקת, מיקיאוולי אמרה שהיא תקרא לה מאיה'' ''מקס, מה אתה בעצם אומר?'' שאלה זואי ''אני אומר, שלמיקיאוולי יש בת'' הם בהו בו במשך כמה דקות כאילו הוא היה זר להם. ''אני אומר לכם! למיקיאוולי יש בת, וזאת מאיה!'' ''אתה בטוח?'' שאלה זואי, ''אי אפשר לדעת, אתה כרגע התעלפת, אתה בטוח?'' המשיכה זואי בדבריה ''אני בטוח''
חזרנו אל מאיה ''מאיה, מי אמא שלך?'' ''אני לא יודעת''
ענתה. ''מיקיאוולי אומרת שהיא, אבל אני זוכרת מישהי אחרת.'' ''מיקיאוולי מנסה להשתמש בי למשימות שלה, ואני מנסה להתחמק ממנה כמה שיותר, אני מצטערת שלא סיפרתי לכם'' ''אוקי, אז מי אבא שלך?'' שאלה זואי
''מצדי, אני יתומה''

פרק שישי: זאת אמך, וזה אביך (נקודת המבט של מאיה)

הלכנו לראש העיר כדי לקבל את המסמכים שלי, כדי לדעת מי ההורים האמיתיים שלי, לאחר שקיבלנו את הפתק אמר לי ראש העיר ''אני מקווה שאת תמצאי את ההורים שלך'' ''גם אני מקווה'' השבתי לו. כולנו חששנו לפתוח את המכתב, חוץ ממקס שהיה נחוש בדעתו להראות לכולם שמאיה היא פושעת. ''אני לא יכולה''
אמרתי. ''תביאי'' אמר מקס וחטף לי את הפתק מהיד.
מקס פתח את הפתק, ופער את עיניו כל כך, שזה היה נרא כאילו הן יצאו מחוריהן, הוא נתן לי לקרוא וגם אני פערתי את עיני כך. וקראתי בקול את הפתק: ''אבא: ראש העיר, ואמא... אמא של מקס'' ''הרי אף פעם לא ידעתי מי היה אבא שלי'' ''ולא ידעתי שיש לי אחות'' אמר מקס בשמחה ובהלם, וחיבק אותי חזק ''אאוץ'' אמרתי ''מצטער'' אמר מקס במבוכה וחיבק אותי חלש יותר,
והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה!

הסוף!

מוקדש לואי, כתב_אורח, ולכל_העוקבים_המהממים_שלי
8
6
102


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
20/05/2021   08:17 צארלי997  6
זה היה חלק א' שכחתי לכתוב חחח
19/05/2021   14:16 מוני2011  5
סיפור מהמם!!! את ממש כישרונית!
יהיה המשך לסיפור?
19/05/2021   11:28 צארלי997  4
ארטמיס22
דבר ראשון מאוד אהבתי את השם, (פרסי גקסון לעד)
ודבר שני תודה על העצה, אשתדל להשתמש בה
19/05/2021   09:46 מיקמק7723  3
יפה מאוד!!
בהצלחה!
18/05/2021   19:37 אוריק6665  2
ואוו
18/05/2021   16:49 ארטמיס22  1
יפהה כשרוניתת
הייתי ממליצה לך ללהמציע לאמא של מקס שם ולכתוב בסוגרים אמא של מקס
אודות החברה           נגישות מדיניות פרטיות תנאי שימוש צור קשר