|
סליפ 1, לפני 300 שנה סיפור לכתב אורח
|
27/05/2021 |
פרק 1- ההתקפה
אהרון ישב בביתו ומבט טרוד נסוך על פניו
בידו נוצת דיו
ומולו על השולחן עץ ניצבו גליונות כתיבה.
הדלת המקרטעת נפתחה בחריקה
לבפנים נכנסה אישה בעלת שיער זהוב.
"שלום פנינה רעיתי היקרה" אמר לה אהרון
נשימותיה היו קצובות אך מפיה נפלטו המילים
"משפחת עמר.. כולה!... הותקפה!" אמרה והמשיכה
"מ..מזל שהמלטנו את..תתת שמשון אל.. בית אחותך"
"כן באמת מזל" אישר אהרון את דבריה
עיניו ריצדו כל הזמן ממקום למקום לפתע נאפף חרדה
זוג עיניים כחולות הביטו בהם מהחשכה
זוג עיניים עם זיק של רוע
הוא קפץ ונעמד בין החלון שממנו נשקפו העיניים לבין אישתו פנינה "זהירות פנינה!" צעק אהרון
הזיק פגע בו הוא נפל ונרדם... לנצח
המבט על פנינה של פנינה היה משולב
חרדה, שברון לב, פחד
צעקתה פילחה את האוויר
אך לפני שהספיקה לעשות אפילו משהו קטן הזיק פגע גם בה והיא הוטחה לרצפה
פרק 2 -הדרך לעלי מנשה
שמשון ישב בשקט בקרון אך מבפנים הוא היה גועש ורועש
רק לפני כמה שעות בודדות בישרו לו על המוות המשונה של הוריו
מין תרדמת נצחית לא מובנת
הוא היה בדרכו לעלי מנשה
הישוב בו גר אך ורק לפני חודש אך לאחר מכן הומלט לבית דודתו
הוא יגלה מה קרה
הוא יהיה מי שישמיד את האיש או הדבר שהרס את חייו
אלו היו מעט מן המחשבות שהתרוצצו בראשו
הוא לא הגיע לבד ולא הגיע סתם ככה על ידו ישבו יאיר לווין, יצחק שמחוני ולאה כוכב
ארבעה נערים שהגיעו על פי בקשתו של הקיסר
ארבעתם רצו ליקום בדם משפחתם
הרכבת נעצרה בבלימה
ארבעתם כמעט התנגשו בספסל העץ שהיה לפניהם הם קמו וירדו
היה להם הרבה מה לעשות ולגלות
פרק 3 -זע"ם
עבודה של חודשים הגיעה לקיצה
מחתרת זיכרון עלי מנשה
או בקיצור זע"ם עמדו לפני האדם הלוטה בערפל
כל המחתרת עמדה מולו. כולם?, כמעט
כשבוע לפני נעלמו עיקבותיו של יאיר
עיניו של שמשון היו נפוחות מבכי קודם כל הוריו
ועכשיו גם יאיר
הוא יחזיר לסורר מנה אחת אפיים
האיש שמולם צחק את צחוקו הקר
וצרח באותו הקול
"לא תצליחו מולי אני אשמיד את כולכם!"
אבל אז הוא החטיא את השלושה ופגע בעץ
רק ש.. עצים היו הדבר היחיד שחסין מפני הקללה שלו
הזיק התנגש בעץ וחזר לכיוון סליפ במהירות עצומה
סליפ התנגש בעץ האלון שמאחוריו אבל לא כמו מקודם עכשיו הוא היה רדום
פרק 4 – בוקר של טיול
כעבור 300 שנה
"נועם!" נועם התעורר בבהלה וצעק "מה קרה?!?!"
דניאל גלגל עיניים "עוד חמש דקות ההסעה נוסעת" אמר דניאל "ואמא ממש מתפוצצת עליך" המשיך בדבריו
נועם שפשף את עינייו וקם בדרך האופינית לו, לאט
ולאחר שקם החל להתארגן
"אנחנו נאחר לטיול!" ניסה דניאל לזרז את אחיו הקטן ממנו בשנה תוך כדי טיפוח שיער
דניאל הוא ילד אמיץ, זריז וספורטיבי
את שיערו הזהוב הוא נוהג לטפח לפחות חצי שעה כל יום עם מסרק והרבה ג'ל לשיער
לעומתו נועם הוא ילד ישנון ומשחק כל היום במחשב
גם לו יש שיער זהוב אך קצר יותר ולא ממש מטופח
שניהם באותה כיתה נועם קטן בשנתון הוא בן 12
וכעת דניאל שעוד כמה ימים יחגוג 13
חיכה לו לייד הדלת מוכן עם תיק על כתפו
בעוד נועם מצחצח שיניים
כעבור כמה דקות מורטות עצבים הגיע נועם לבוש ומוכן ושניהם יצאו יחד.
סיפור משפחתם התחיל כבר לפני עשר שנים
פרק 5 - האחד שכבר לא איתנו
משפחת בלום היתה מורכבת
מארבעה אנשים
בנימין בלום, האב ההרפתקני
מירב בלום, האם האופה שעובדת בבית הקפה
האחים דניאל ונועם, צמד אחים כמעט כמו אחים תאומים
כל דבר עושים יחד
אבלל אז...
יום אחד במסע טיוליו של האב ביער כלשהו
הוא ראה כתובת חרוטה על עץ
כתובת נבואה..
"האחד שהרדים את עצמו
יחזור לאחר שלוש מאות שנה,
יותר חזק מאי פעם וישמיד כל מה שבדרכו
זהו בן האל ודרכו המשונה
הרדמה מהירה לנצח של שינה"
בנימין עשה אחד ועוד אחד
סבו סיפר לו פעם על סיפורו של סבו של סבו של סבו
שמשון בלום
נצח של שינה, הרדים את עצמו, בן האל
באותו הלילה כשישן חלם חלום ובו אל אשר משמיד את משפחתו והוא.. הוא מנסה לזוז אך ידיו לפתע מרגישות כבדות ורגליו הן כמו רגלי עופרת לא זזות מהמקום
בנימין קם בבהלה הוא התאושש ואז קם בשקט בשקט
התגנב לסלון וכתב פתק
"משפחה אהובה סליחה אני מצטער על כך שעזבתי אותכם אך אין לי בררה
מירב השארתי לך במקום הסודי שלנו
משהו ואיתו פתק הסבר שמרי עליו טוב!"
דמעות זלגו מעינו בעת שבה ארז את חפציו
סגר את התיק הגדול ויצא מהבית
פרק 6 - יערות בלום
דניאל ונועם רצו לעבר כתתם
"הו הנה אתם" מלמלה לעברם היילי
"כמה זמן לוקח לכם?"
היתה שם גדר שחורה וחלודה ושלט המכריז שהמקום הוא "יערות בלום"
היו כאלה שהתבדחו שהמקום שייך לדניאל ונועם
מה שהם לא ידעו זה שזה נכון חלקית
"ובכן אריאל תצתרפי לקבוצה של ליאור ליאם אודליה וגלי" אמרה המורה
"והנה קבוצת השובבים דניאל ונועם בלום, היילי לווין, יונתן שמחוני ואיה כוכב, רק אל תעשו בעיות" אמרה
"המדריך שלכם זה אביעד ברדוגו"
אביעד היה גבר שרירי ויפה בעל בלורית חומה"
אביעד התקרב אל הילדים והכניס בהם מוטיבציה
הם החלו להכנס ליער עברו בן צמחייה לייד עצים בעלי גרפיטי
הם אפילו עברו לייד אוהל סגול מוזר וזנוח
ולייד כתובת עץ שכללה את המילים "יותר מאי פעם"
אך כל השאר היה מחוק
כעבור כמה דקות הליכה נזכר אביעד ששכח את הבקבוק שלו באוטבוס של המדריכים וביקש שימתינו לו מספר דקות.
היילי מטבעה היא לא אדם סבלני
כך יצא שתוך דקה עד דקותיים
פלטה "חלאס נמאס לי!, אני הולכת לחפש משהו מעניין
איה הבי אפ אפ שלה הצטפרה אליה ודניאל החבר של היילי גם הצטרף, אצל נועם הכל הולך על פי שיטה של הרוב קובע (כולל בכדורגל) והוא הצטרף אל המצעד
ניתן היה לשמוע את צעקתו של יונתן
"חכו ליייי אני גם באאאא"
יונתן הוא ילד שקדן שחורש את ספרי הלימוד,
ניתן לראותו בספריה לעיתים קרובות ביותר
שיערו החום העבה ומשקפיו העבות
מסגירים את היותו ילד חנון.
ריצה לא היתה הצד החזק שלו וזאת היה ניתן לראות כשרץ לעבר החבורה וניסה להדביק את הקצב
היילי שמה לב למישהו שרוע על האדמה
פרק 7 - שובו של בן האל
היילי החלה לצעוד לעברו וכולם אחריה
היילי היא מנהיגה מלידה, משכנעת וסוחפת
והיא גם סמל להיגיינה ולכן כשהתקרבה אל האדם השרוע
קפצה בבהלה אחורה
בגדיו היו מלאים אפר ועלים
על רגליו היו חבלות
ועל ראשו היתה צלקת
וכל החול סביבו היה קשה כאבן והיה בצבע אדום
שיערו הכחול היה מלא בחץ ופניו מלאות באפר
איה לא היססה וניסתה להעירו
"קום כבר איש עצלן!"
איה ילדה קצת חוצפנית
טובה בריקוד ומתה על זה ושיערה בעל הקוקו הצדדי השחור
מחומצן בשתי פסים של צבע כחול וורוד.
לאט לאט כולם החלו להתאסף סביבו וניסו להעירו אך לשווא
"טוב נו נמאס לייי" ילל נועם
"בואאא נלךך" דניאל העיף מבט לעבר אחיו הקטן ופלט
"טוב נו בוא נמשיך"
יונתן הממושקף חברו הטוב של נועם
קם והתנקה מהאפר "אני בעד" אמר והעיף מבט בגועל
על החול הקשה והאדום
איה והיילי הביטו אחת בשניה ואמרו
"טובבב" והם החלו לצעוד ולהתרחק.
האיש השרוע על הרצפה החל להתעורר
"מה זה? מה קורה פה?" אך כעבור כמה שניות שב אליו זכרונו הוא החל לרחרח
"הריח המיוחד והמוזר של לווין" הוא זז במהירות כשאפו מוביל אותו.
עבר שבילים וחצה נחלים עד שהתנגש באיש בעל בגדי מדריך הוא ריחרח את המדריך המבולבל ושאל
"באיזה שנה אנחנו?"
המדריך ענה ונימה של בלבול נשמעה בקולו
"2021?"
האיש בעל השיער הכחול פלט "300 שנה עברו!"
הוא התסכל על המדריך בכעס והתפרץ "אתה צאצא של בלום!" צרח
"אה לא אני רק מדריך של בל-" הוא הוטח בקרקע
עיניו עדין פתוחות אך גופו.. רדום
"זהו שובו של בן האל!" צרח כך שכל האזור סביבו רעד
|
|
מוקדש
לואי, השוקולדית5, רמקול850, שתיחברות, נטעהנסיכה2, ידידיה49, בלוםהפיה34, חיטי80, לניפו, לניפוי, נרניהאסלן | |
|
|
